1 באוקטובר 1957, לאחר ארבע שנות בנייה מאתגרות, נחנך בתל אביב היכל התרבות, פרי תכנונם של האדריכלים דב כרמי, זאב רכטר ויעקב רכטר, המשמש מאז כאולם הקונצרטים העיקרי של העיר ללא הפסקה.
לאורך כמעט 67 שנות קיומו אירח ההיכל, משכנה הקבוע של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, תזמורות מפורסמות מרחבי העולם, אמנים בינלאומיים רבים (בהם איב מונטאן, הארי בלפונטה, פרנק סינטרה, ברברה סטרייסנד, בילי ג’ואל ובי.בי. קינג) ואת מיטב האמנים הישראלים המובילים (מלהקת בצל ירוק ושלישיית הגשש החיוור ועד אסתר עופרים, אריק איינשטיין ושלמה ארצי).
משנה לשנה ומעשור לעשור, אפיוני התקופה והלך הרוח שלה ניכרים בסוגי האירועים והמופעים שהתקיימו בהיכל: כנסים של תנועות פוליטיות, מקהלות זמר, חידוני תנ“ך, להקות הווי ובידור, מחזות זמר ופסטיבלים למיניהם. בימים אלה נפתחת בהיכל התרבות תערוכה חדשה – “היה היו זמנים", פרי יוזמתה וניהולה של אורית פיקלר, מנהלת השיווק והתוכן של היכל התרבות, ועבודתה של האוצרת ויוצרת התוכן מיכל הרגיל, הפורשת רגעים שהשתמרו בזכותם של צלמים, מאיירים, מעצבים וארכיבאים.
שחר חסון ואדיר מילר הם אבות הקונספציה: הסטנד-אפ הישראלי דורש ועדת חקירה ממלכתית |דעה
"זה לא נגמר ואני לא יודע אם ייגמר": התערוכה החדשה שמציגה את חיי המפונים
“הקווים המנחים לבחירת התמונות היו קודם כל להנכיח את רוח התקופה בציר הזמן", מספרת הרגיל. “לאורך יותר משישה עשורים היכל התרבות ליווה ושיקף את התפתחותה של המדינה. הביטוי התרבותי השתנה מעשור לעשור, החל מסוג האירועים שהתקיימו דרך סגנון הבידור ועד לתכנים האמנותיים. הסיפור של היכל התרבות הוא גם של מבנה ארכיטקטוני מאוד מרשים שמצטלם נפלא והיה חשוב להנכיח אותו ואת הדרך הנפתלת שעבר. עצם הקמתו הוא עדות לשאיפות ולמאבקים במדינת ישראל הצעירה.
“קו מנחה נוסף היה להראות את העשייה המגוונת שנעשתה בהיכל – בדרך כלל לא יודעים שאלבומים שלמים הוקלטו בהיכל התרבות או שהייתה בו ספרייה למוזיקה במשך שנים רבות. ואחרון חביב, בחירת תמונות שמעוררות סנטימנטים של נוסטלגיה והיכרות - פנים או שמות של אמנים ידועים ואהובים (בינלאומיים וישראלים), של פסטיבלים שגדלנו עליהם, אזכורים לשירים מוכרים".
“למרות שהתערוכה מראה אחוז מזערי מכמות המופעים והאמנים שהתארחו בפועל בהיכל התרבות לאורך השנים, עדיין נפרשת תמונה פנורמית של עושר תרבותי ושל מעמד מרכזי בתוך התרבות הישראלית", מוסיפה פיקלר. “כמעט כל אמן ישראלי מוכר עבר בהיכל במהלך הקריירה שלו ורבים זכו להופיע מול קהל גדול. מעמדו של היכל התרבות בשנים המוקדמות נבע מכך שהוקם מבנה גדול ממדים ושאפתני שנועד לשמש כאולם בית לתזמורת הפילהרמונית, משמע למוזיקה קלאסית שהיא תרבות אירופית".
לדבריה, "התרבות העברית של מוזיקה ובידור בישראל התפתחה במקביל לשנות קיומו של ההיכל, בתחילה מקהלות, לאחר מכן להקות בידור וזמר ומאוחר יותר זמרים וזמרות שהיו כוכבים, ובהמשך להקות רוק ואמנים. היום, במציאות של שפע מוזיקה ישראלית ומקומות להופעות, ההיכל ממשיך מסורת של התחדשות עם הרכבים מוזיקליים, להקות מחול, פרויקטים תיאטרליים ומחוות הוקרה לאמנים ותיקים".
ב־28 ביולי (יום ראשון) יתקיים סיור מיוחד מטעם "עיר עולם ותיירות" של עיריית תל אביב־יפו ובמסגרתו הציבור מוזמן להגיע אל מאחורי הקלעים של ההיכל ולהתרשם מהתערוכה. פרטים באתר visit-tlv.co.il