להקת פלמנקו, אנסמבל פיוט לט' באב: המלצות לתרבות במלחמה
תערוכה מעזבונו של פנחס ליטבינובסקי, להקת פלמנקו, אנסמבל פיוט לט' באב, כנס מיוחד על עתיד הקולנוע הישראלי, מופע "אנדרטה בתנועה" - אירועי התרבות הייחודיים המומלצים שקורים בקרוב
רותי קדושרמנגאר (צילום: אסקף אברהם)
בלקט אירועי התרבות בחרנו להמליץ היום על התערוכה הייחודית מעזבונו של פנחס ליטבינובסקי, מופע בכורה ללהקת הפלמנקו רמנגאר, אנסמבל הפיוט לקראת ט' באב, כנס על עתיד הקולנוע הישראלי ומופע מחול מוסיקה ווידאו ארט בהשראת אירועי אוקטובר.
"ובחרת בחיים – זו אמנות" תערוכה מעזבונו של פנחס ליטבינובסקי. גלריית בית אבי חי
בגלריית בית אבי חי בירושלים מוצגת התערוכה "ובחרתי בחיים – זו אמנות" הכוללת עשרות יצירות נבחרות מעזבונו של האמן, פנחס ליטבינובסקי חתן פרס ישראל, שהיה מהאבות המייסדים של האמנות הישראלית ואמן ירושלמי פורה, שעבודותיו רואות אור לראשונה לאחר 30 שנה.
התערוכה הענפה המתפרשת על פני שלוש הקומות של בית אבי חי נעה בין הסגנונות המגוונים איתם עבד, בין האוריינטליות המוקסמת, דרך השפעות יהודיות, ציור דיוקנאות של נבחרי העם השונים ועבודות צבע מופשטות ומגוונות. בסדרת העבודות המוצגות בתערוכה: "האוריינט", "ובחרת בחיים", "אדם וחמור" כמו גם ציור דיוקנאות של אנשי שם ואנשי ציבור ראשי ממשלה ונשיאים, בהם עשרות דיוקנאות שהקדיש לאבי האומה, דוד בן גוריון ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. ועוד.
פנחס ליטבינובסקי (1894-1985) נולד למשפחת סוחרים יהודית בעיר נובוגאורגייבסק (היום אוקראינה). באקדמיה לאמנות באודסה פגש את בוריס שץ, ובעקבות המלצתו ללמוד בבצלאל הוא עלה לארץ ישראל, אך פרש מהלימודים במחאה על דרך הלימוד במוסד. ב־1919 עלה בשנית לארץ ישראל באונייה המפורסמת רוּסלאן. הוא זכה להצלחה כאמן, השתתף בתערוכות מרכזיות, עיצב תפאורות לתיאטרון ("הדיבוק" בהבימה) ועסק גם בעיצוב גרפי. בראשית שנות החמישים התמקם בבית נטוש בשכונת קטמון בירושלים, ששימש בעבר את סגן הנציב העליון הבריטי.
משנות השלושים הרבה לשהות באירופה ובארצות הברית, התוודע לעבודותיהם של סזאן, מאטיס, פיקאסו, מירו והציירים מאסכולת פריז. בהשפעתם, סגנונו האמנותי עבר תמורות במהלך השנים מקונסטרוקטיביזם והאימפרסיוניזם הרוסי בתחילת הדרך, דרך מגמות מודרניסטיות ואקספרסיביות ועד מעבר להפשטה צורנית וצבעונית בתקופת חייו האחרונה. על הישגיו זכה בכמה פרסים, ובראשם פרס ישראל לציור שהוענק לו ב-1980.
ליטבינובסקי לא היה חלק מחבורה אומנותית, לא הרבה להציג מעבודותיו ולא נהג לתארך אותן או לתת להן שמות. מלבד ציורי הדיוקנאות נמנע מלמכור את יצירתו. לאחר מותו נשארו בעיזבונו למעלה מ-6,000 עבודות, שעברו תלאות רבות והגיעו לשיאן בהשמדה מסיבית בידי נכד הצייר.
האוצר עמיחי חסון מציג בתערוכה את המיטב ששרד, ולהראות דרכו את פניו האומנותיות השונות של פנחס ליטבינובסקי. בתערוכה תוצב עמדה אינטראקטיבית 'עשה לך דיוקן ליטבינובסקי AI', המציעה אפשרות ליצור באמצעות הבינה החכמה דיוקן בסגנון ליטבינובסקי בסגנונות המשוערים של הצייר.
מתקיימים גם סיורים קוליים ללא תשלום בשפות אנגלית עברית ורוסית.
להקת הפלמנקו רמנגאר מיסודם ובניהולם האמנותי של קרן ואבנר פסח חוזרת לבמות ברחבי הארץ עם מופע הבכורה DARABAR ("שבח" בשפת הצוענים) שיתקיים ב-23.7 במרכז סוזן דלל בתל אביב. ״דארבאר״ נוצר כדי כדי לעודד אותנו לזוז יותר, להרגיש יותר ונבנתה כרצף קטעים כרונולוגי, המזמינים להתחבר לקצב המשתנה והטבעי של הפלמנקו ולתחושות שמעוררות את התשוקה להרגיש טוב יותר" אומרים הזוג פסח.
למסע התשוקה החדש, הקצבי וההרמוני, של 14 אמני רמנגאר (מוסיקאים ורקדניות), מצטרפת הרקדנית והאמנית הרב תחומית דגה פדר, מנהלת להקת ביתא, הבאה לחקור ולחוות יחד את ״חווית דאראבר״. רקדניות הלהקה ירקדו עבודה מיוחדת של הכוריאוגרף והאמן הבינלאומי פרוקיטו שמלווה זו עונה שנייה את הלהקה.
"דמעת לבי" אנסמבל הפיוט במחזור קינות ל-ט' באב. בית הקונפדרציה
אנסמבל הפיוט מעלה את "דמעת לבי" מחזור קינות לט' באב בבית הקונפדרציה בירושלים בניהולו של אפי בניה. הקינה והדמעה במופע הן ביטוי לצער ולאבל, ויחד עם זאת חבויה בהן גם תנועה של חיים ושל חיבור ללב הפועם.
אנסמבל הפיוט הוא הרכב של 19 מוסיקאים בני שלושה דורות, בניהולם האמנותי של יאיר הראל ואברהם כהן. האנסמבל מציג במופע "דמעת לבי" מחזור קינות ממסורות צפון אפריקה והמזרח התיכון, בשיתוף הקהל. זהו ערב של קולות חשופים, עם הנהי של חליל הנאי והפעימה השבורה של התוף – המבקשים לעורר את הבכי על השבור, לזכור, להתגעגע, להמשיך לחלום על השלם ולהתפלל על התיקון.
עתיד הקולנוע הישראלי. כנס מיוחד בפסטיבל הקולנוע ה-41
פסטיבל הקולנוע ירושלים ה-41 מקיים כנס מיוחד העוסק בעתיד הקולנוע הישראלי. הכנס ייערך בסינמטק ירושלים ביום ראשון ה-21.7 החל מהשעה 11:00.
הכנס מורכב ממספר מושבים בהם: תחרות פיצ'פוינט לסרטים קצרים בשיתוף קרן גשר לקולנוע רב תרבותי בהנחייתה של השחקנית ליאת הרלב (11:00), כנס מנהלי פסטיבלים לקולנוע יהודי בשיתוף החטיבה לדיפלומטיה תרבותית של משרד החוץ (11:00), פאנל בהנחייתו של העיתונאי בן שני על יצירת קולנוע בצל מלחמה (14:00), פאנל וסדנאות מעשיות העוסקות במהפכה של הבינה המלאכותית בהקשר הקולנועי (16:00) ולבסוף מפגש בנושא הרפורמה הקולנועית של משרד התרבות עם חברי המועצה הישראלית לקולנוע, יו"ר איגוד הבמאים, התסריטים והמפיקים (17:30).
במשתתפי הפאנלים מיטב יוצרי הקולנוע: נועה אהרוני, דני רוזנברג, תום שובל, אורי שנער, ארי פולמן, מתן שליטא, ערן ב.י, ארז רובינשטיין. בכנס בהנחייתה של העיתונאית נירית אנדרמן יתכנסו יוצרי קולנוע בניהם יוסף סידר, לירן עצמור וטל גרנית, וכל יושבי ראש האיגודים הקולנועיים – איגוד התסריטאים, הבמאיות והבמאים, מפיקים והפורום הדוקומנטרי ויו"ר קרן לקולנוע הישראלי לשעבר – כתרי שחורי. את הכנס הפיקו ואצרו יפעת טובי ואלה טל מפסטיבל הקולנוע ירושלים.
פסטיבל הקולנוע ירושלים, יתקיים השנה בתאריכים 18-27 ביולי 2024
כנס עתיד הקולנוע הישראלי (צילום: יחצ)
מופע "אנדרטה בתנועה". רוני ברנדשטטר. מוזיאון תל אביב לאמנות
"אנדרטה בתנועה" של היוצרת והכוריאוגרפית רוני ברנדשטטר מופע המשלב מחול, מוסיקה חיה ווידאו ארט - נוצר בעקבות אירועי אוקטובר ומתוך תפיסה פילוסופית ותרפויטית שלמידה ראשונית נעשית דרך התנועה והחושים והצורך לחזור למקום הכי בסיסי -לגוף, כדי להחלים. הפרויקט נולד משיעורי תנועה שהעניקה ברנדשטטר לקהילות המפונים והשורדים כעזרה ראשונה להתמודדות עם הטראומה, והמפגשים התפתחו לעבודה משותפת עם רקדנים מעולמות המחול העכשווי והמהלך התגבש לעבודת וידאו בהשתתפות 100 רקדנים, שצולם בדרום על ידי צלמים המתמחים בצילום דוקו וצילומי רחפן, ויוקרן על מסך ענק במופע החי.
בתוך חללי המוזיאון יופיעו 12 רקדנים, בליווי מוסיקה חיה שהלחין גיא גלם. לּפרויקט הצטרפו מיכאל מיליס, יזמת חברתית שהפיקה את המופע ואיריס נייס, יוצרת רב תחומית, המנהלת האמנותית של המופע. וההכנסות ממנו יתרמו לשורדי הנובה.
מוזיאון תל אביב - גלריה רב־ תכליתית ע״ש לילי ויואל משה אלשטיין, הבניין ע״ש שמואל והרטה עמיר.
