יגאל עזרתי הוא במאי, מייסד ומנהל שותף ב"תיאטרון יפו הערבי-עברי". בין ההצגות שביים לאחרונה בתיאטרון ביפו: אום כולתום, פריד אל אטרש, הערב רוקדים, געגועים ועוד. יגאל הוא בעל תואר ראשון בחינוך ובתיאטרון קהילתי באוניברסיטת ת"א, ובעל תואר שני בבימוי בחוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א. מורה לשעבר בחוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א ובבית הספר לאמנויות הבמה בסמינר הקיבוצים, והיה ממייסדי איגוד הבמאים ואיגוד היוצרים בתיאטרון. בראיון למעריב יגאל מסביר מדוע דווקא בימים סוערים אלו ישנה חשיבות לתיאטרון ערבי-עברי.
מה יחודו של התיאטרון?
״ייחודו של התיאטרון הוא בהתמקדותו בלהפגיש ולהנגיש תרבות ערבית לקהל עברי. התיאטרון משמש מודל ליצירה משותפת של ערבים ויהודים״.
מוזיאון ארץ־ישראל מציג: תערוכה חדשה המוקדשת למורשת האופנתית של משכית
שווקים, מוזיאון וקפה משובח: יצאנו ליום כיף בתל אביב
המלצות תרבות: תערוכת בוגרים "בצלאל" ופסטיבל הקרון בגן הפעמון
איך משפיע עליכם התקופה הסוערת הזו?
״דווקא בימים קשים אלה חשוב להראות לקהל הישראלי שערבית היא שפה יפה ומוזיקלית ולא רק שפה של חמאס. להראות שהתרבות הערבית עשירה, ותיקה ומגוונת. להוכיח שאפשר לקיים חיים משותפים והפגישה היא לא דרך רובים אלא דרך תרבות דרך הכרה בסיפור של האחר ויצירת אמפטיה לאחר, לסבלו ולגעגועיו״.
למה מלכת האמבטיה? למה עכשיו?
״ההצגה עלתה לראשונה ב 1970. הקהל הוריד אותה אחרי 19 הצגות. חנוך לוין לא אישר להעלות אותה שוב כי טען שסאטירה נכונה רק לזמן בו נכתבה.. לפני 3 שנים יורשיו החליטו לאשר העלאה מחודשת ואישרו לנו. המחזה חושף את שורשי הנסיבות למצב שהגענו אליו היום: תחושת העליונות היהודית, המיליטירזם, ההתענגות והנרקיסיזם הישראלי, הגזענות. דברים שב-1970 ניתצו פרות קדושות ופגעו באתוס הציוני - הפכו היום לברורים״.
״חשבתי שאם נעשה את זה עם במאי ושחקנים ערבים, החומר יקבל אירוניה נוספת. לשמוע שחקנים ערבים עושים את המערכון על "...סמטוכה, הערבי שלנו, הולך על שתיים!.." מצמרר. להפתעתי ההצגה מתקבלת בתשואות גדולות. גם רואים איך לוין בגאוניותו ניבא את הכל וגם בשל הביצוע המרגש של ארבעת השחקנים הערבים ובעצם היותם ערבים. הופענו בברלין באפריל האחרון בפני קהל גרמני, יהודי ופלסטיני בהצלחה גדולה״.
מה החלום שלכם, מה היעד?
״יש לנו חלום להפוך את כל המבנה העתיק ביפו העתיקה בו אנחנו נמצאים כרגע רק בקומת הקרקע למרכז תרבות ערבי-עברי שיכלול תיאטרון, גלריה, ספריה, חלל תערוכות, משכן לקבוצת נוער ערבי-עברי, בית קפה ועוד״.