אינספור יוזמות מנסות לתת ביטוי לעוצמת הטלטול שעברנו מאז השביעי באוקטובר. עכשיו גם ספר קומיקס ייחודי - "בלב השביעי באוקטובר", אסופת קומיקסים מהקומיקסיים מהשורה הראשונה. מישל קישקה המיתולוגי מספר על הספר וחשיבותו, ועל היוזמה.

איך הגעת ליוזמה כתוב ספר כזה?
הספר הוא יוזמה של אורי פינק (אבא של זבנג) שבעזרת דורית דליות, סוכנת ספרותית, יצר קשר עם הוצאת דלקור,הוצאה לאור מובילה של קומיקסים בצרפת. העורכת לזלי פרו אימצה וליוותה את הפרויקט. מדובר באנתולוגיה שבה משתתפים 12 יוצרי קומיקס וכל אחת ואחד קיבל סיפור גבורה אזרחית של ה-7 באוקטובר וקיבל עשרה עמודים כדי לספר אותו.

מי משתתף?
המשתתפים: אורי פינק, מושיק גולסט, טוהר פרימן, נועה כץ, קורן שדמי, אילנה זפרן, יונת וקסמן, גיא לנמן, רעות בורץ, שי צ׳רקה, ניסים חזקיהו ואני

איך הוא נעשה?
העתונאית מאיה פולק ממקור ראשון סיפקה חומרים שהיא פרסמה על סיפורי הגבורה כחומר רקע ראשוני. כל אחד קיבל סיפור. כל אחד נפגש עם מושא הסיפור על מנת להכיר ולשמוע מכלי ראשון את הסיפור המלא וליצור דיאלוג פתוח שיאפשר את העיבוד של הסיפור לקומיקס. בלי קשר אישי אמיתי אי אפשר ליצור סיפור בעל עומקים ואינטימיות שלא תמיד נמצאים בכתבה עיתונאית. כל ״גיבור״ היה צריך לתת את הסכמתו לעיבוד סיפורו על בסיס האמון שנרקם עם היוצר.

מדוע קראתם לו ככה?
השם התבקש. התאריך של ה-7 לאוקטובר חקוק בזכרון של כולם והוא גם תזכורת מהדהדת למי ששכח. כל שם אחר היה חוטא למטרה.

מה היו הקשיים? כמה זה לקח?
זו עבודה שדורשת כוחות נפשיים גם מצד הגיבורים וגם מצד האמנים, דורשת זמן לעיכול של פרטים קשים רבים, דורשת התמודדות עם טראומות קשות וטריות שטרם עובדו. בתהליך העבודה כל יוצר חזר ל-7 באוקטובר. בראשו ובליבו. הפרויקט לקח כארבעה חודשים. זה דרש איסוף מידע, ראיונות, צילומים, כתיבת תסריט, פרישה של הסיפור על פני 10 עמודים, סקיצות  של כל פריים ופריים ושל כל עמוד, שינויים בהתאם לפידבק מההוצאה ובסוף ציור סופי של העמדים וצביעה. כל שלב דורש עבודה מרוכזת והשקעה רבה.

במה ייחודו?
ייחודו בכך שהמלחמה עדיין בעיצומה, החטופים (115) עדיין בעזה, החיילים והמילואימניקים עדיין מגוייסים, הפצעים עדיין פתוחים ומדממים, המפונים נמצאים באי-וודאות גמורה (140,000 מפונים), הפצועים בשיקום, ההרוגים בבתי הקברות, המשפחות השכולות מנסות להשתקם, עדיין לא קמה ועדת חקירה ממלכתית, הממשלה שבמשמרתה זה קרה עדיין מכהנת, החברה שסועה ומפולגת, אבל על דבר אחד כולם (כמעט כולם) מסכימים ה-7 באוקטובר הוא תפנית דרמטית ואולי גם גורלית בתולדות המפעל הציוני ועל עצם קיומנו בעתיד. ובתוך כל זה להוציא קומיקס כזה וזה הדבר ההכי לא מובן מאליו!

למי הוא מיועד?
לכולם. גם בארץ וגם העולם.

מה החשיבות שלו בהסברה הלאומית?
אנחנו האמנים לא עוסקים בהסברה לאומית. אנחנו מנסים לשמש קול של החברה האזרחית הנפלאה שיש לנו.

מה המשמעות שהוצאה צרפתית הוציאה אותו, ולא ישראלית? ההוצאות הישראליות לא רצו?
אורי בכלל לא פנה להוצאה ישראלית מתוך ידיעה שהקומיקס בצרפת הוא חלק אינטגרלי ומרכזנ של התרבות. בארץ עדיין לא אבל יום אחד זה כן יהיה. הוצאות לאור של קומיקסים בצרפת מנוסות ויודעות לזהות פרויקטים ראויים לפרסום. זה מעשה אמיץ מצד הוצאת דלקור להוציא את הספר לראור באקלים הנוכחי! כולנו מודים להם!

מה היית רוצה שהספר יעשה?
שהוא יציג את החברה הישראלית באור אחר, אחר מזה שמוצג על המסכים בעולם. אחר מזה דוקא של ההסברה הלאומית. עם זאת הוא לא פוליטי. הוא מסמך היסטורי נדיר שמונגש בצורה לא קונבנציונלית: קומיקס!