חמ"ל של איש אחד: הסטנדאפיסט אבי חאיו מאז ומתמיד רצה להצחיק אנשים. הוא עלה על הבמות הגדולות לצד מיטב הסטנדאפיסטים ביניהם שחר חסון וליטל שוורץ, אך בשלב מסוים מצא את עצמו לא מצליח לפרנס כראוי את משפחתו והפך להיות מדריך טיולים. הקורונה ולאחר מכן שבעה באוקטובר הובילו אותו לחפש אחר עבודות מזדמנות, ולמרות הקשיים הוא הקים חמ״ל בשבעה באוקטובר, גייס את מיטב הסטנדאפיסטים בארץ והסתובב מסביב לארץ כדי להעלות חיוך קטן על פניהם של המפונים שראו את הזוועות הקשות ביותר. בראיון ל״מעריב״ סיפר על הרגעים המורכבים, הניסיון להרים את הראש מעל המים והאופן בו הוא לא מראה חולשה לילדיו.
״אני סטנדאפיסט מעל 15 שנה, ומצאתי את עצמי מופיע על הבמות הגדולות עם אנשים כמו שחר חסון, שלום אסייג, קובי מימון, ליטל שוורץ ועוד טובים וגדולים אחרים", סיפר בפתח הראיון. "אבל בשלב מסוים החלטתי שאני צריך עוד מקצוע בשביל להתפרנס והלכתי ללמוד הדרכת טיולים. משנת 2010 אני מדריך טיולים לתיירים נכנסים לישראל. בשבעה באוקטובר הכל נקטע ומצאתי עצמי מבחינת עבודה כמו בתקופת הקורונה״.
חשיפה מטלטלת: "נשק יום הדין" של חיזבאללה - האם צה"ל מוכן למלחמה האמיתית?
ראש עיריית שדרות: "אמרתי לנתניהו, צריך לאמץ את התוכנית של גיורא איילנד"
מה עשית ברגעים האלה?
״אז לא סתם אמרתי שתקופת המלחמה היא כמו ׳קורונה 2׳ עבורי. אני שאמרתי לעצמי ׳אוי ואבוי שוב פעם אני מוצא עצמי ללא מעש, ללא עבודה, ללא פרנסה, וללא וודאות׳, ואנחנו כבר שנה לתוך המצב הזה. המצב הכלכלי קשה. כל יום הוא הישרדות מבחינתי. אני עובד בעבודות מזדמנות, אני עושה שליחויות, שיפוצים ומנסה לעשות הכל כדי להתקיים כי בכל זאת יש לי משפחה עם ילדים. וזה לא פשוט. בו זמנית אני לא רוצה להראות לילדים את החולשה הזו – אני רוצה לייצר להם תחושת ביטחון וחוזק. שבעה באוקטובר תפס אותי עוד פעם כפי שהיה בקורונה״.
״אני משלב את הסטנדאפ גם בטיולים. התיירים לא מגיעים לשמוע איזו הרצאה מעייפת, אני משלב את ההומור שלי כחלק מהחוויה הזו. לפתע בפרוץ המלחמה ההומור עזר לי ולרבים אחרים, אלפים של אנשים. הקמתי חמ״ל של סטנדאפיסטים, ובמקרה פנתה אליי ידידה טובה שעובדת במלון בתל אביב ואמרה לי ׳תקשיב יש פה חבר׳ה משדרות שבורים שחזו במראות טראומטיים – חייבים להעלות להם את מצב הרוח׳. היא דיברה איתי חמישה ימים אחרי הטבח, אני עצמי לא ידעתי איך לאסוף את עצמי. אבל הבנתי ממנה שהם אלה שביקשו ורוצים את זה. וברגע שהבנתי שזה הגיע מהם הרמתי את הכפפה – הרמתי טלפונים, ורוב הסטנדאפיסטים נרתמו. הייתי בקשר עם עיריית תל אביב, שדרות, קרית שמונה. הקמתי חמ״ל של איש אחד, ובכל ערב היינו יוצאים לשמח את האחים והאחיות שלנו ברחבי הארץ״.
"גם היו לי שתי אבידות קרובות במשפחה תוך 10 ימים. אחד מהם חייל שנפל בצפון הרצועה, בשג׳אעייה. הרמתי את עצמי באותם ימים קשים והלכתי עם חבריי לשמח את המפונים. היה קשה אבל עמדתי בזה", שיתף.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
"התקשרה אליי אמא של חייל שנפצע בעזה וביקשה שאגיע להצחיק אותו בחדר שלו בבית החולים", נזכר חאיו. "ארגנתי כמה חברים והלכנו להופיע רק לו, זה היה אירוע מאוד מרגש".
בתור יוצרת בעצמי, פרוץ המלחמה גרר יחד איתו שיתוק מוחלט - לא הצלחתי להקים את עצמי לכתוב. אני מתארת לעצמי שהשיתוק היצירתי השפיע עליך גם באופן כזה או אחר.
״אני יכול להזדהות איתך, שיתוק יצירתי זה משהו שהרגשתי. היה לי מאוד קשה לגייס את עצמי ועוד לגייס אחרים לכך, אבל כשהבנתי שזה לעשות טוב לאחרים פשוט הייתי שם. אפילו הסטנדאפיסטים שדיברתי איתם אמרו לי – תגיד אתה רציני? אתה אמיתי? אז באמת היו בודדים שאמרו שהם לא מסוגלים נפשית. אנשים כבר החלו להציע את עצמם בהמשך ומ-12 באוקטובר זה כבר היה כדור שלג שהתגלגל. סגרתי הופעות מול המפונים בבתי המלונות וככה מפה לאוזן זה התגלגל ופתאום כל תל אביב התקשרה אליי״.
בכל אופן, תרמת המון מעצמך בשביל הפרויקט המוערך הזה. איך זה השפיע עלייך מבחינה כלכלית?
״זה היה קשה מאוד כי לא הייתה לי שום הכנסה. להבדיל מהקורונה שקיבלנו פיצויים – כעת לא קיבלנו שום דבר – שקל לא נכנס לחשבון. למזלי יש לי משפחה שעוזרת, שברתי חסכונות ואיכשהו הצלחתי להרים את הראש מעל המים. יש לי להט גדול כל החיים שלי להצחיק ולשמח אנשים – לראות חיוך. זה מילא אותי ועשה לי ממש טוב לראות שלחבר'ה מכפר עזה שראו את המראות הקשים ביותר עלה חיוך. להפתעתי קיבלנו שיתוף פעולה בחזרה. אותם אנשים שיתפו פעולה בצורה מדהימה, הם צחקו וניגשו אליי אחרי ההופעה ואמרו ׳אתה יודע כמה טוב עשיתם לנו׳?. זה היה שווה לי הכל, לא כסף, לא כבוד, לא מעמד – רק הסיפוק לעשות טוב לאנשים״.