הערב (חמישי), בפעם השנייה מתוך שלוש בביקורה הנוכחי בישראל, תנצח בר אבני, המנצחת הישראלית הצעירה על התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, כשעל בימת היכל מאיר ניצן לתרבות, היא תפגוש את הכנר המבטיח מיכאל שחם, כשתעמוד במרכזו של קונצרט בטהובן דבוז'אק.
בחלק הראשון של הקונצרט תבצע התזמורת את הקונצ'רטו לכינור של לודוויג ואן בטהובן ובחלקו האחרון תבצע את סימפוניה מס' 8, יצירתו המוכרת של דובז'אק. בין השניים, תבצע התזמורת את 'רוח הסתר' מיניאטורה שהולחנה על ידי ז'ואאון או מרקיש מברזיל בהשראת דבוז'אק. הקונצרט הוא במסגרת שיתוף הפעולה התזמורת הסימפונית ראשל"צ לבין המחלקה לקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים, כאן לומד ז'ואאון או מרקיש.
"בטהובן הוא מלחין רתמי ורטורי. כיף לבצע את המוסיקה שלו שהיא מוקפדת, יש בה סטייל דרמה ודיוק. דבוז'אק הוא גאון מלודי. כיף להקשיב למוסיקה שלו ולנגן אותה. זו מוסיקה אופטימית עם השראה מהטבע, שמאד טיפוסי לדבוז'אק. הסימפוניה שננגן היא מלאת חיים", אומרת בר אבני.
את הקריירה המוסיקלית שלה החלה בר אבני, כיום בת 35, כשהייתה ילדה בת 8. היא למדה אז במסגרת פרויקט "בית ספר מנגן" בכפר סבא ובזכות חוש הקצב המפותח בו נחנה היא התאהבה בתופים והייתה לפרקשניסטית.
החלפת מקלות התיפוף במקל (שרביט) המנצחת היה מהיר מאד. היה זה עופר עין הבר המנצח הראשון שלה מבית הספר בו למדה בכפר סבא, שלדבריה הוא אישיות פדגוגית מדהימה, שבגיל עשר הפקיד בידיה הזדמנות ראשונה לניצוח על מחרוזת שירי חנוכה. "זו היתה חווייה משנת חיים. לעמוד מול חצי העיגול של נגנים, שהיו חברי מהשכבה, ולהזיז את האנרגיה עם הידיים והגוף שלי ולגלות שזו אנרגיה דו כיוונית. מאותו רגע נוצר הדבר הזה של 'תן ותקבל'".
לאחר השירות הצבאי, אבני סיימה בהצטיינות תואר ראשון בניצוח באוניברסיטת תל אביב, ואז שימשה אסיסטנטית של יואב תלמי שהיה אז המנהל המוסיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית. כיום היא מתגוררת בברמן בצפון גרמניה עם משפחתה, בעלה ובנה תיאודור בן החמש וחצי.
המעבר לגרמניה של בר הישראלית לא היה מתוכנן. "לא עניין אותי לעזוב את ישראל. רציתי להישאר בארץ, אבל החיים קרו לי. בקונצרט עליו ניצחתי, נכח מנצח אוסטרי שהפך לימים למורה שלי בגראץ, אוסטריה. בסיום הקונצרט הוא התבקש לתת לי משוב ואמר: 'עשית כל טעות אפשרית, אבל את כשרונית מאד, ואני רוצה שתבואי ללמוד אצלי בגראץ'". וכך היה, סיפרה. "נסעתי ללמוד בגראץ. בהמשך עשיתי שני תארים בהמבורג גרמניה, תוך כדי שהייתי בהריון מבן זוגי הגרמני, שאינו מוסיקאי".
מתי הפכת לבר אבני המנצחת?
"לקח לי המון זמן להציג את עצמי כ'סטודנטית לניצוח', ולהגיד בקול ברור שאני 'מנצחת'. להיות מנצחת זה תפקיד גדול. זה איננו מקצוע, אלא חיים שלמים ואני התמסרתי לזה כל כולי".
לפני שלוש שנים מונתה בר אבני להיות מנהלת המוסיקלית של תזמורת באייר קונצרן (חברת תרופות שנותנת חסות - מ"ק), עבדה עם התזמורת ארבע עונות ופרשה. ("התזמורת היום במצב מצויין", סיפרה). כיום היא מנצחת אורחת בתזמורות שונות.
מה מאפיין אותך כמנצחת?
"אני לא קשוחה, אני מנצחת שאוהבת לקבל משוב ומזמינה את הנגנים להביע את דעתם. אני אוהבת להשתעשע במילים ועושה יותר מדי בדיחות. אומרים לי שאני מהירה מדי, אנרגטית עם ג'סטות פתוחות וגדולות. ויחד עם זאת מציינים בחשיבות שאני ממש רצינית. אני עובדת לעומק אבל בעיקר לרוחב. הכל מעניין אותי יש בי רעב גדול להכיר ולגלות. אגב, כשאני על הבמה אני לא לובשת טוקסידו, אלא מקפידה על לבוש נשי. לא, אני לא לובשת שמלות, זה פשוט עניין של נוחות".
גם היום, נשים מנצחות אינן עדיין מחזה נפוץ על בימות אולמות הקונצרטים. "אנחנו רחוקים ממצב שבו אישה מנצחת כבר איננו אישיו. שנים רבות האנושות הייתה שבוייה בתפיסות הללו, וקשה לשנות הרגלים. אני אסירת תודה לנשים שסללו את הדרך והבקיעו את תקרת הזכוכית לפני, זו עובדה שמשפיעה על כל מה שאני עושה היום".
עם זאת, טוענת אבני למציאות הניצוח הנשית, נכנס נדבך נוסף: "זה טרנד או גימיק להציב כיום נשים מנצחות בפרונט. ולא רק נשים, פעם זה אפרו אמריקני, פעם ילד או טרנסג'נדר. זה לא בהכרח נובע ממקום עמוק".
אגב, בחודש מרץ 2024 זכתה בר אבני בפרס הראשון בתחרות "לה מאסטרה" שהתקיימה בפאריס. זו תחרות לנשים מנצחות שיזמה מנצחת. לטענתה, כך מסבירה אבני, אין קהילה למנצחות והיא זו שיצהרה קהילה כזו שהולכת ומתרחבת.
כיצד השפיעה עליך הזכייה?
"הזכיה לא שינתה אותי, אבל היא שינתה את הקריירה שלי. עד שהשתתפתי, לא ידעתי שזו תחרות גדולה וחשובה בעולם. אני לא אוהבת תחרויות אבל אבא שלי לחץ עלי שאשתתף, לבסוף זכיתי בתחרות והשכלתי לשתף פעולה עם ההצלחה".
ההצלחה של המנצחת בר אבני מתחוללת בתוך השנה הקשה שהחלה בטבח ה-7.10 והמלחמה המתמשכת. "תראי", היא אומרת, "אני לא חיה בוואקום. אני יודעת מה קורה. שמעתי על חברים שסובלים מאנטישמיות ובעקבות כך הם אינם מוזמנים לקונצרטים או שהקונצרטים שלהם מבוטלים".
"מה שאמרתי על נושא נשים וגברים בעולם הניצוח, זה פינט'ס לעומת מה שמתרחש באירופה נגד ישראל. אישית אני לא סובלת מאנטישמיות. לשמחתי לא נרשמו ביטולים בלו"ז שלי. אם כי אני לא יודעת, למשל, האם לא הוזמנתי על ידי תזמורות שונות בגלל שאני ישראלית?", תהתה.
בשעה חמש בבוקר ה-7.10 התעוררה אבני בביתה בברמן ואמרה לבעלה שמשהו לא בסדר. אחר כך היא הדליקה את הטלוויזיה למראה ולמשמע המתרחש בישראל, ונכנסה להתקף חרדה. "חששתי למשפחה ולחברים שלי בישראל, ובה בעת פחדתי שיקרה גם לנו משהו. אז מיהרתי לנעול את כל הדלתות והחלונות בביתי. זה היה פחד לא רציונלי".
איך הייתה החזרה לעמדת המנצחת על הבמה?
"חודש מפרוץ המלחמה בעזה, חזרתי להופיע. בפעם הראשונה זה היה מפחיד. תהיתי האם הציבו מאבטחים באולם. הלא בישראל מראה המאבטחים זה בילט אין, וכאן זה לא עובד ככה. אבל שמחתי לראות שאכן השקיעו מחשבה. בסוף הכל היה בסדר. התחושה המלווה אותנו היא שהמפגינים הפרו פלסטינים לא מבינים על מה הם מדברים. לשמחתי ההנהגה בגרמניה רחוקה מלשתף פעולה עם האנטישמים, אבל שני הצדדים מצויים בלוז-לוז סיטואשיין".
היא אינה מסתירה את זהותה הישראלית, גם על מודעות הקונצרטים בניצוחה כתוב כתמיד שהיא מנצחת ישראלית, ולבמה היא עולה עם סיכת החטופים הצהובה. לו"ז הקונצרטים הקרוב שלה כולל בין היתר שני קונצרטים בצרפת, קונצרט בשוויץ לכבוד השנה החדשה, בהמשך היא תחזור לישראל להופעה עם התזמורת הקאמרית. בגרמניה קבועים לה קונצרטים בדיסלדורף ובפרנקפורט, באוסטריה יש לה קונצרט בוינה. בקונצרט הרחוק ב-2027, היא תיסע ליוסטון - ארה"ב, שם תנצח על התזמורת הקאמרית של יוסטון. "אני מקווה שלא יוכרז: 'יוסטון וי האב א-פרובלם'" היא צוחקת.
איך את מתנהלת בין המשפחה לקריירה?
"אני נעה ונדה, עובדת בתבנית של 'שבועיים שבועיים'. אני נמצאת שבועיים בבית ושבועיים אני בנסיעות עבודה. כשאני נעדרת הלא יש בתמונה אבא, מטפלת ועוד. אני חיה באורח חיים אינטנסיבי, פוגשת אנשים מעניינים וחווה חוויות ייחודיות. לאחר כל פרויקט אני נמצאת בבית במשך שבועיים, בהם אני מעכלת מה שקרה. זה עניין של כושר. כשאני נמצאת בבית, החיסרון הוא שאני יוצאת מלופ של עבודה, וכעבור שבועיים אני צריכה להיכנס ללופ של עבודה, ועלי לאסוף את עצמי לקראת המסע הבא".
כיצד מקבל בנך את אורח החיים הזה?
"ברור שכאמא יש לי רגשות אשמה. אבל הילד שלי לא היה הוא ואני לא הייתי אני אלמלא גדל במצב זה. לפעמים הוא מצטרף אלי לנסיעות. לביקורים בישראל הוא תמיד בא איתי וזו חגיגה גדולה. הוא דובר עברית וגרמנית. אלה החיים שלנו, והוא נולד לתוך זה".
הביקור הנוכחי שלה בישראל כלל שלושה קונצרטים. ביום ראשון, בראשית השבוע, היא ניצחה על התזמורת הסימפונית ראשון לציון בהיכל אומנויות הבמה ובבית האופרה בתל אביב. הערב (יום חמישי 21.11 ב-20:00) מתקיים הקונצרט השני, וישנו גם קונצרט שלישי במוצ"ש 23.11 ב-20:00. שניהם ינוגנו בהיכל מאיר ניצן לתרבות בראשון לציון. "זה היה שבוע של כיף. פשוט כיף" היא מתפייטת.