האמן טל סלוצקר (28) הפך לאחד הקולות המעניינים שצמחו כאן בתקופה האחרונה. חרף גילו הצעיר, הוא כבר הציג מעבודותיו במקומות נחשבים: מוזיאון תל אביב לאמנויות, בית יד לבנים ברעננה, ״גלריה 8 p״, ״גלריה חנינא״ ועוד. יש לו יד ומכחול חופשיים, הוא ניחן בתזזיתיות המאפיינת אמנים גדולים, ויכולותיו הפיגורטיבית יוצאות דופן בקנה מידה בינלאומי.
ב-12 במרץ תיפתח תערוכת יחיד שלו שבה ינסה לבחון את עצמיות דיוקנו האישי, תוך הצגת עבודות מהשנים 2014-2012 - ציורי ענק לצד יצירות קטנות יותר. במובנים רבים מנסה סלוצקר לנתח באמצעות עבודותיו את ״המיתוס של נרקיסוס״ (גיבור המיתולוגיה היוונית, שרכן מול השתקפותו באגם והתאהב בעצמו עד שהשתגע. י״נ).
הפורטרטים ב״הם״ יציגו נבכים רבים באישיותו של האמן - גלוריפיקטיביים מחד ומעוותים מאידך. עבודות המשקפות את פניו המרובים של האמן, שלא מפסיק להביט בעצמו במראה. ציוריו מעוררים תחושות של כאוס והתכת חומרים ליצירת עולם חזותי, המנוסח כחוקים שאינם ניתנים לביטוי באמצעות מילים. הצופה נמצא בתוך המהומה שהצייר מחולל בתמונות, כשהאמן מתנועע בין ציור מסורתי חזק ודיאלוג עם יצירות מודרניות ועכשוויות מהמחצית השנייה של המאה ה-20, כגון פרנסיס בייקון ועד יצירות בנות זמננו.
דומה כי הצייר נמצא כאסיר בחוויות ההווה, ומשם גואל את נשמתו מחוויות הייסורים, דרך המבע העדין של משיכות מכחול המעבירות לצופה אלימות סמויה. ואכן, סלוצקר מבקר במחוזות קליניים ומורד באשפוז בכפייה, ובעבר ארגן כמה ערבי שירה ואמנות בנושא שיגעון. הציור של סלוצקר מוביל את הצופה למחוזות של טירוף ונידוי, חושף בפניו יופי של דמיון חזק במיוחד, ובו בזמן עולם של כיעור המוחבא בבתי חולים. סלוצקר עובד עם שכבות עבות של צבע. בחלק מהעבודות הוא משחק עם הציור, והדבר פותח לו אופק יצירתי חדש. לא בכדי אמר עליו פרופ׳ גבריאל מוקד (השנוי במחלוקת בזכות עצמו): ״סלוצקר הוא איש רנסנס אמיתי״.
טל סלוצקר - "הם". פתיחה: 12.3. חמישי, 19:30. גלריה "ברנרד", בן יהודה 170, תל אביב