פסטיבל התיאטרון הקצר, שיגיע בסוף השבוע הקרוב (24 עד 26 בנובמבר) לצוותא בפעם ה־18, מוקדש להצגות קצרות שאורכן חמש עד 20 דקות מז'אנרים שונים - החל מיצירות דרמטיות, עד לקומדיות נונסנס פרועות. השנה יוצגו בפסטיבל תשע הצגות שיוצגו בשני מקצרונים (מקצרון: הצגות קצרות שמועלות ברצף זו אחר זו). בין היוצרים והשחקנים השנה: רבקה מיכאלי, יוסי מרשק, נועה קולר, רובי מוסקוביץ, מרינה שויף קולר, רודי סעדה, מורן רוזנבלט, שיר אברמוב, יקיר פורטל, רון ביטרמן ועוד.
את ההצגה הפותחת, "יתושים", ביים יוסי מרשק, המוכר יותר כשחקן. "האמת היא שתמיד קרץ לי לעבור מעמדת השחקן לבימוי", הוא משיב לשאלה המתבקשת ומוסיף: "העובדה שאני עובר לעמדת הבמאי, לא אומרת שוויתרתי על המשחק. שחקן צריך להתפתח ולחפש לעצמו עוד מקומות לבוא לידי ביטוי, כך שזה נראה לי טבעי לחלוטין לעבור לעמדת הבמאי".
אתה נחשב היום אחד השחקנים החמים ביותר בשוק. איך מצאת זמן פנוי לפסטיבל התאטרון הקצר, שהוא פרינג'י במהותו?
"לא יודע למה את אומרת את זה. קודם כל, זה לא שאני עושה סטופ על חיי ונכנס לחצי שנה שאני לא יכול לעשות משהו אחר. מדובר בשלושה שבועות גג לחזרות, אז אני בהחלט מוצא זמן לעשות את זה. זה גם לא כזה אזוטרי. זאת השנה ה־18 שלו, וזה מעורר עניין. להגיד לך ת'אמת: יש זמן להכל".
האמת היא שאת ההצלחה שלך אתה צריך לזקוף לתיאטרון?
"זה נכון. לפני הטלוויזיה והקולנוע הייתי שנים בתיאטרון - בחאן ובבאר שבע. הטלוויזיה קרתה לי, יחסית, מאוחר. הגעתי אליה מהתיאטראות. הייתי גם חמש שנים בניו יורק. למדתי, ובעיקר עשיתי טיול יותר מדי ארוך אחרי צבא. כשחזרתי לארץ עשיתי מעט מאוד תיאטרון, אבל עברתי אודישנים לטלוויזיה. התפקיד המשמעותי הראשון היה לפני 11 שנים ב'הכל דבש'".
אפשר להגיד שעשית די הרבה ב־11 שנים.
"אני לוקח את זה כמחמאה. הדשדוש הזה התמשך שנים ארוכות. לפני זה הייתי חמש שנים בניו יורק, ולא פשוט לבוא ארצה ובגיל 32 להמציא את עצמי מחדש. בתיאטרון לא הלך, אז התמזל מזלי ופיתחתי חושים לזיהוי אודישנים בקולנוע ובטלוויזיה".
מתי נסעת לניו יורק?
"בגיל 25. היו לי ספקות קשים באשר למקצוע, בגלל אי שביעות רצון וחוסר ודאות בין תפקידי משנה שקיבלתי. לא הייתי בטוח שאני רוצה את זה. אז נסעתי ובזבזתי זמן יקר".
מתחרט?
"אין ספק שאם הייתי מקצר בחצי, הייתי היום בעמדה יותר טובה, כי עכשיו קורים לי דברים שהיו צריכים לקרות מזמן. הפכתי לאבא בגיל 46".
מה גרם לך, בסופו של דבר, לקחת את גורלך בידך?
"שאלתי את עצמי אחרי שנים של התלבטויות: אני רוצה או לא רוצה לשחק? בסוף עניתי לעצמי - זה מה יש וזהו".
ניסית מקצועות אחרים?
"לא. יום אחד הייתי סוכן תיווך וירדתי מזה. הייתה פעם אחת שהלכתי לחלק עיתונים, ויום אחרי קיבלתי איזשהו תפקיד, אז כבר לא הייתי צריך את זה".
איך הסביבה קיבלה את המהמורות שעברת?
"זה לא היה פשוט, אבל בסופו של דבר הם קיבלו את זה. הורי לא אהבו את נושא המשחק. אבא שלי רופא, אמא שלי אחות, אחות שופטת".
צריך אומץ וכוח רצון כדי ללכת על משחק במשפחה כזאת?
"כן, כוח רצון וחוסר ברירה, כי לא יכולתי ללכת ללמוד רפואת שיניים. בשלב נורא מאוחר נפל לי האסימון, ואז הלכתי על זה בכל הכוח".
לתפקידים שאתה מקבל היום יש איזשהו טייפ קאסט קבוע?
"אול יזראלי גאי. זה הטייפ קאסט שאני מקבל, אבל לא תמיד".
זה מה שאתה, או שעדיין לא גילו אותך?
"במראה כן. כבר עשיתי את הבאד גאי במספיק מקומות, ועשיתי את הגוד גאי. אני לא מרגיש שאני על איזשהו טייפ קאסט".
מדגדג לך לנסות בארצות הברית?
"אני אשמח לקבל הצעה משם, אבל לנסוע ולנסות – ממש לא".
למה?
"כי עכשיו דונלד טראמפ הוא הנשיא. אני גם לא חושב שכרגע זה הזמן. אולי עוד כמה שנים. גם כשגרתי שם לא ניסיתי לשחק. זה היה חמש שנים שלגמרי לא הייתי שחקן. לקראת הסוף שיחקתי באיזו הצגה בניו יורק, אבל ממש לא ניסיתי לעשות את זה באמריקה".
נשמע כאילו היית בניו יורק בדיכאון או משהו?
"כן. סוג של התבגרות מאוחרת".
קומדיה שחורה
לפסטיבל התיאטרון הקצר ה־18 ביים מרשק את המחזה "יתושים": קומדיה שחורה על המלחמות היומיומיות הקטנות שמוצצות לנו את הדם. במרכז המחזה: זוג שמוטרד בערב קיץ מיתוש מעצבן במיוחד. ואז, ערב אחד, תוך כדי ניסיונות ללכוד את היתוש, הגבר מעיף את העציץ דרך החלון ופוגע בעובר אורח - שהופך עליהם את עולמם. את המחזה כתב רועי צדוק, ומשחקים בו נועה קולר, מעין בלום ורובי מוסקוביץ.
מה הדליק אותך על "יתושים"?
"אני חושב שזה כתוב נהדר, וזו קומדיה שחורה, ואני מאוד אוהב את הז'אנר הזה. אני אוהב את המפגש בין שני האנשים האלה לבין 'הפצוע'. זה הופך את העניין ליותר דרמטי ומצחיק".
אתה ידוע גם כקומיקאי. למה אתה לא עושה סטנד־אפ?
"אף פעם לא חשבתי לעומק על דבר כזה. לא יודע כמה אני מתחבר לדבר כזה. לא יודע אם הייתי רוצה להיות לבד על הבמה. לא שזה מפחיד אותי. אני לא עושה את זה כי זה פשוט לא בוער בעצמותי. אולי אם אפגוש כותב טוב".
אתה בזוגיות עם השחקנית נעמי לבוב, שגם הולך לה מצוין. איך מסתדרים זוג שחקנים בנסיקה ביחד באותו בית?
"מסתדרים נהדר".
מקצרון 1 – "יתושים", "סטריאו־טייפ", "הבלתי מועילים", "מוגש קר", "זה פוליטי", 24.11, חמישי, 20:00; 25.11, שישי, 14:00, 22:00; 26.11, שבת, 19:30, 21:30, צוותא