יהיה זה קשה, בעיקר למי מאיתנו שמתעקשים להתכחש להתבגרותם, לשמוע את המספר הבא: 40. הפסטיגל בן 40. אי אפשר להתחיל ולסכם את מה שעבר ב־40 השנים האחרונות על פסטיבל הזמר של חנוכה, וזו בוודאי לא כתבה על הפסטיגל עצמו, כמו על מה שקרה לנו ב־40 השנים האחרונות ואיך חנוכה הפך מחג של דמי חנוכה משוקולד וסביבונים לתעשיית כסף שמגלגלת מיליונים, כלומר, זה היה הפתיח לכתבה כזאת, אלמלא באה הקורונה והפכה את היוצרות.
אם נסתכל על ההיסטוריה של הפסטיגל לאורך השנים, נראה אולי את התפתחות הדורות. מי ששרו מהיציע או מול הטלוויזיה את "עודני ילד" עם "הכל עובר חביבי", אי שם בפסטיגל הראשון של 1980, יישבו מול הזום עם הילדים, אולי אפילו עם הנכדים, כדי לציין 40 שנים למאורע המוזיקלי שהפך למופע המוביל בתעשיית האירועים בחנוכה.
אומנם נכון לרגע זה עדיין לא ברור אם נרות חנוכה יודלקו השנה בעיצומו של סגר שלישי, אבל מה שבטוח הוא שאירועי תרבות לא יתקיימו מחוץ למרחב הווירטואלי. לכן כבר לפני כמה חודשים התבשרנו שהפסטיגל השנה מבוטל, אלא שאז החליטו בהפקת המופע לפתח ממשק טכנולוגי ייחודי בתשלום, שיאפשר לא רק צפייה במופע אלא גם ישמש כמוקד של תוכן מקורי לילדים במשך 40 ימים, לכבוד 40 שנות הפסטיגל.
ילדים יקרים
אולי כדאי להתחיל במספרים כדי להבין את היחס בין חנוכה 2019 לחנוכה 2020: בשנה שעברה עמד כרטיס במחיר מלא לפסטיגל על 172 שקל - לא כולל חניה, פופקורן, שתייה וכמובן מרצ'נדייז. גם אם רוב קוני הכרטיסים לא רכשו אותם במחיר מלא, אלא דרך כל מני הטבות ומבצעים, עדיין מדובר בסכום נכבד, בעיקר כשמכפילים אותו במספר ההצגות ובמספר ימי החג.
השנה יעמוד המחיר המלא של כרטיס לפסטיגל הדיגיטלי על 69 שק. רוב מועדוני הלקוחות מציעים כרטיסים בהנחה. אם אתם חברי מועדון הלקוחות של שופרסל, למשל, תוכלו לרכוש כרטיס ב־9.90 שקל בלבד. אז עד כמה הולכים להפסיד השנה מארגני הפסטיגל, שנשענים לא רק על הרווחים הישירים מהמופעים עצמם (שלושה או ארבעה מופעים ביום) המתפרשים על פני חודש שלם - ולא רק על שבוע חנוכה עצמו? פנינו, וכמובן לא קיבלנו תשובה רשמית בנושא. את עומק הבור אפשר רק לשער.
"הקיץ האחרון היה קטסטרופה מטורפת של הפסדים של מילונים לכל החברות בתחום, ואפשר רק לתאר מה קורה בחנוכה, שזו התקופה למופעים הללו. במילים פשוטות זוועת עולם", אומרת טלי דרור מבעלי חברת איוונט פרו, העוסקת בקידום מופעים ומקיימת אירועים ופסטיבלים. "אנחנו עוסקים בקידום מופעים בכמה תחומים, גם בתחומי תרבות בחינם כמו הצגות ופסטיבלים בקניונים וגם מופעים גדולים עם קופות פתוחות, פסטיבלי לגו, פליימוביל ועוד".
את כבר יכולה להעריך את ההפסדים בתחום?
"אנחנו, למשל, השקענו המון כסף בהצגות חדשות, 'דירה להשכיר' ו'בייבי שארק', מופע שהשקענו בו 150 אלף שקל והיה אמור לרוץ בין היתר בחנוכה - והוא נגנז. כרגע הכל נעצר. גם כשזה דשדש ועוד הייתה תקווה בחודשי הקיץ שהדברים יחזרו לשגרה, בכל פעם כשבאנו להיערך לחודש הבא הדברים נעצרו וקיבלנו ברקס. היה אמור להיות פסטיבל פליימוביל במיני ישראל שגם הוא נעצר וגם פה היו הרבה הפסדים של הכנות שירדו לטמיון".
עלתה לכם מחשבה בכל זאת להעלות משהו נוסח הפסטיגל בצורה דיגיטלית?
"תראי, הבנו כבר מזמן שחבל להכין את התחמושת לקראת משהו שברור מאליו שהוא ייעצר כי סביר להניח שיהיה גל שלישי או מעצור גדול מאוד מבחינת משרד הבריאות. זה לא חנוכה ממשי אלא חנוכה בכאילו, אז הגדולים ביותר יכולים להרשות לעצמם לעשות את הדברים הללו בזום ועוד כל מיני אלטרנטיביות, אבל אני לא עשיתי את זה מכיוון שאני לא מאמינה שמי שרוצה לראות מופע או הצגה צריך לקנות כרטיסים למשהו דיגיטלי. אם אתם רוצים שהילדים יראו הצגות ומופעים יש כל כך הרבה דברים חינמיים ב־VOD למיניהם שבהם הם עדיין לא צפו. מי צריך לשלם עכשיו - ולו 20 שקלים - רק בגלל שנועה קירל נמצאת שם? מה גם שחברות קטנות יותר, שאין להן ניסיון בדיגיטל, יכולות רק לירות לעצמן ברגל, רוב חברות ההפקה לא באמת מכירות את עולם הזום ואת הכרטיסים הווירטואליים, אנחנו יודעים למכור כרטיסים, לפתוח קופות, להתנהל על במות ולהביא לשם את האנשים".
דרור מדברת גם על היכחדותה של תרבות החינם בישראל. אותם מופעי קניונים פתוחים לקהל הרחב, שמאפשרים בימים כתיקונם למי שידם אינה משגת לרכוש כרטיסים להפקות הגדולות, להעביר את ימי החופשה עם הילדים במופעים פתוחים לקהל. "אנחנו ארץ מיוחדת מאוד בכל הנושא של תרבות החינם. היינו חלק מההקמה של תרבות הקניונים, שהחלה לפני 20 שנה, שמביאה פסטיבלים, הצגות ילדים איכותיות ותוכן שהיה נותן מענה לקהל רחב מאוד בתקופות הללו של השנה. אני צופה שייקח זמן רב עד שהשוק הזה יתעורר שוב. אגב, גם למופעי הענק אני לא צופה נהירה. אולי רק בהתחלה. כשהכל ישוב לקדמותו, תהיה חגיגה של התרגשות. אבל אנשים לא יבזבזו בצורה הזו יותר. אנשים מנסים לשקם את עצמם, את ביתם, ומשקיעים במקום אחר".
על זום וחיסכון
בין שלל הפעילויות שיש בכל חנוכה לילדים, ובין בליל מופעי הענק פרחה בשנים האחרונות גם תרבות הצגות התיאטרון הממוסדות הקטנות יותר, שמספקות למשפחות אלטרנטיבה תרבותית ואיכותית בלי לקרוע את הכיס. מה קורה איתם בימים אלה?
"בדיוק מחר אנחנו מצלמים קליפ על ילדים שהעולם שלהם בזום בשחור לבן, ודמויות מעולם התרבות והתיאטרון חוזרות אליהם וצובעות להם את העולם מחדש" מספרת הדס קלדרון, המנהלת האומנותית של התיאטרון הארצי לנוער, מייסודו של סמי לוי, שבמהלך השנה עובד על הצגות לבתי ספר מטעם סל תרבות ובימי החנוכה הופך להיות חלופה שפויה להורים. "רק בחנוכה שעברה העלינו בהצלחה את 'אורה הכפולה', הצגה מוזיקלית קסומה. ההצגות לילדים הם הקונטרסט להפקות החנוכה המסחריות. המטרה שלנו היא לתת תיאטרון איכותי לא רק בחגים, אלא גם במהלך השנה, להורים שמשלמים על סל תרבות 90 שקל בשנה עבור ארבע הצגות, או במקרה של הצגת חנוכה - בסכום שאפשר להגיע עם כל המשפחה לראות הפקה איכותית. מה זה לעומת תשלום שמוציאים על הפקת ענק, פופקורן ובובת מרצ'נדייז?".
מה קורה איתכם בחנוכה השנה?
"לשמחתנו, העובדה שאנחנו פועלים גם במסגרת סל תרבות אפשרה לנו לעשות אדפטציה לזום ולפעול במהלך כל השנה. היו לנו שישה זומים ביום של הצגות שבהן ילדים גם יכלו לשוחח עם השחקן, מה שאפשר לנו להעביר ולצלם את ההצגות גם לפורמט דיגיטלי ולהנגיש אותם גם בחופש הקרוב לילדים. צילמנו את רוב ההצגות כדי שהקהילה תוכל לצפות בהן ובחינם. יוזמות שהיו דרך עיריות היו גם במחיר סמלי מאוד. אנחנו מביאים אלטרנטיבות של תיאטרון שנותן את השירים של לאה גולדברג ועוזי חיטמן. עשינו הפקה שלמה משירי התרנגולים, שהייתה אמורה לפתוח את פסטיבל חיפה, שלא התקיים. היינו על משאיות ושימחנו ערים שלמות עם שחקנים שהופיעו עליהן, ואנחנו מתכננים להמשיך לעשות את זה".
עם כל הצער שבדבר, והעובדה שהילדים שלנו הולכים לבלות בזום גם בחופש חנוכה הקרוב, אי אפשר להתעלם מהאפקט החסכוני שהצירוף בין חג לנגיף מביא עלינו לטובה. "הקורונה יצרה הזדמנות בשביל כולנו להתבונן על האופן שבו אנחנו מנהלים את ההרגלים הכלכליים שלנו", אומרת ד"ר ענת גיא, ראש תוכנית התואר השני ללימודי משפחה במכללה למינהל. "אנחנו לא יכולים להסתובב עם הילדים שלנו ולהוציא כסף, וזה מאלץ אותנו לחשוב קצת מחוץ לקופסה מצד אחד ומנגד מאפשר לנו איזושהי חזרה למשהו קצת יותר שפוי וצנוע. זה אולי מסמן להורים שהמשאב המרכזי שיש להם זה הם עצמם ולא 'משהו בממלכת משהו'".
ומהי האלטרנטיבה?
"מלבד העניין הכלכלי, שהוא משמעותי, יש פה הזדמנות לייצר משהו אחר. אנחנו עושים הרבה מאוד שנים אאוטסורסינג לחוויות משפחתיות. מה זה כיף משפחתי? בילוי בחוץ, שכולל אטרקציות שעליהן אנחנו משלמים ממיטב כספנו, אוכל, וקניות של דברים מיותרים. וזה האופן שבו אנחנו מגדירים בילוי משפחתי. ברגע שהאופציות האלה מפסיקות להתקיים, אנחנו נאלצים להמציא מחדש את המושג של בילוי משפחתי. אנשים שהם מעל גיל 35 חיו בעולם שבו הדברים האלה לא היו קיימים. הם גדלו בבתים שהיו חוגגים את חנוכה עם דמי חנוכה, עם מטבעות שוקולד, עם סביבון, עם כל יום לנסוע לחברים או למשפחה כדי להדליק נר, לעשות ויטראז'ים לחלונות. במופעים הגדולים כמו הפסטיגלים למיניהם את מרגישה מותקפת עוד לפני שהתחלת. ופה יש דרך הרבה פחות ממוסחרת לחגוג את החג, בקצב אחר. אנחנו חיים בעולם ממותג מאוד. המופעים הללו היו תמיד, אבל פעם הם היו אחרים, וזו רוח התקופה".
"השנה נכפה עלינו לא לבזבז כסף על הופעות יקרות ועל שאר ההוצאות הנלוות לחג החנוכה", אומר אופיר זילביגר, מאמן ויועץ לכלכלת המשפחה, "אני חושב שאפשר למנף את הסיטואציה הזו לטובתנו. למשל, שאלו את עצמכם: 'האם אנחנו פחות מאושרים השנה מאשר בשנה שעברה?', 'האם האושר של הילד שלי נפגע?'. קשה לי להאמין שהתשובה היא כן. אם אתם רוצים לנצל את הקורונה לטובתכם, תחבקו את השינוי ההתנהגותי הזה, שאומנם נבע מאילוץ, אך מזכיר לנו שאפשר לייצר חוויות משמעותיות גם בלי לבזבז הרבה כסף. אם אתם רוצים בונוס, תווכו את הנושא הזה לילדים והראו להם איך אפשר לקנות אושר גם ללא כסף".
אי אפשר להתעלם מהבעיה הכלכלית שמשפחות רבות נקלעו אליה.
"נכון. חלקנו נכנסנו לקורונה עם יותר מדי חובות ופחות מדי מזומן. כל אחד, גם מי שבמצב טוב, נדרש כעת לעצור לרגע, לייצר תמונת מצב כלכלית ברורה, להבין את גודל הפער החדש שנוצר ולתכנן כיצד להתגבר עליו. אם זה על ידי התייעלות, ירידה ברמת החיים לתקופה מסוימת, תכנון נכון של ההלוואות או אפילו הגדלת הכנסה. למהירות ולעוצמה של הפעולה יש משמעות גדולה בזמן משבר שלא ידוע כמה זמן יימשך, אפילו אם התוצאה היא 'רק' מזעור הנזקים וקניית עוד זמן במשבר. מהצד השני, לא לטמון את הראש בחול. זה הדבר הגרוע ביותר שאפשר לעשות כרגע".
ובכל זאת, חנוכה.
"דמי חנוכה? לגמרי! אבל העבירו אליהם את האחריות על הכסף שקיבלו ולמדו אותם ראשית לערוך רשימה של סדרי עדיפויות. למשל: תנו להם לקבוע כמה מהכסף ילך לקניות וכמה לחסוך לעתיד. עזרו להם גם להחליט איזו רכישה תיתן להם את הערך הרב ביותר עבור הכסף. ככה לימדתם אותם על תעדוף לפי חשיבות, על דחיית סיפוקים ועל ניהול תקציב לפי ערכים. והכי חשוב, לימדתם אותם לקחת אחריות על התקציב. מובן שצריך להתאים את השיח לרמתם השכלית והמנטלית".