לאחר הפסקה של שנה בשל מגפת הקורונה, פסטיבל באך השישי יצא השבוע לדרך בירושלים, תל אביב, חיפה ונס ציונה. במרכז הפסטיבל, שיתקיים עד ל-29 במרץ, יעמוד ביצוע מיודע היסטורית ליצירתו האלמותית של באך, "מתיאוס פסיון", שיבוצע תחת שרביטו של המנצח ונגן הוויולה דה גמבה פיליפ פיירלו מבלגיה יחד עם שלל סולנים מהארץ ומהעולם, בהם תהילה ניני-גולדשטיין, בת הדוד של אחינועם ניני וזמרת סופרן בזכות עצמה.
בשנים האחרונות חיה ניני בגרמניה עם בעלה, הטנור הצ'כי, תומאש קראל, שגם הוא יופיע בפסטיבל. "אני מאוד מתגעגעת לישראל", מספרת ניני בשיחה מברלין. "בגלל הקורונה לא הגעתי לארץ כשנתיים. לצערי, הילדים שלי לא נחשבים לישראלים ולא נתנו לי להגיע איתם, וזה כמובן לא מתקבל על הדעת שאגיע בלעדיהם, אז חיכיתי שהקורונה תחלוף והנה אני באה".
בארץ לא היה תענוג גדול להיות אמן בתקופת הסגרים ומגבלות התו הירוק. איך היה אצלכם?
"שמעתי שהיה קשוח מאוד בארץ. הזדעזעתי לשמוע על זמרי אופרה בישראל שביקשו תרומות לאוכל ועל אמנים שעבדו כשליחים. אצלנו בגרמניה היה הרבה יותר נסבל, כי הממשלה מיד נתנה מענק של 5,000 יורו, מבלי לשאול שאלות, והציעה עזרה ועידוד מקצועי".
ניני עזבה את ישראל לפני 16 שנה, בין השאר משום שלדבריה המוזיקה הקלאסית בארץ נדחקה לקרן זווית. "מדהים שבזמן שהמוזיקה הקלאסית משגשגת בחו"ל, כשבברלין לבדה יש ארבעה בתי אופרה ובאך עדיין חי ובועט, בארץ היא מקבלת במה קטנה מאוד", היא אומרת בכאב. "אני מייחלת ליום שהמוזיקה הקלאסית תחזור גם לארץ, ואז זה יהיה לגיטימי לעשות כל מוזיקה, ולא רק מוזיקה מזרחית. עצוב לי שבארץ אין חינוך מוזיקלי עשיר. בעלי תומאש שר באך מיום היוולדו ומכיר את כל היוצרים הגדולים של האנושות. לעומת זאת, אני זוכרת שנסעתי עם נהג מונית בישראל והוא שאל אותי מה אני אוהבת ואמרתי ויולדי, הוא שאל אותי 'איפה זה?'".
מי אשם בכך שהמוזיקה הקלאסית הפסידה למוזיקה המזרחית?
"זו שאלה מורכבת. אני מניחה שלמירי רגב היה חלק בזה כשהייתה שרת התרבות והיא קידמה אג'נדה של להלהיב את ההמונים. במקום לקדם שיח מוזיקלי פורה, צמצמו אותו לז'אנר מסוים, ואת אותו דבר עשו לחופש הביטוי בישראל".
בת הדוד שלך היא אחינועם ניני, שדי הוקעה בגלל דעותיה הפוליטיות.
"עצוב מאוד. הקהל בישראל הפסיד הזדמנות פז לשמוע יוצרת נדירה שמצליחה מאוד באירופה ובארצות הברית. ישבתי איתה לשיחה עם דיפלומטים בברלין וראיתי איך הם מסתכלים עליה בהערצה".
אי אפשר לשאול אותך כישראלית שגרה בגרמניה ושרה יצירות קלאסיות מה את חושבת על השיח בישראל על וגנר.
"שרתי וגנר ואני חושבת שהוא מוזיקאי נפלא שיצר יצירות דגולות. כולם אומרים שהוא היה אנטישמי, אבל זה לא נכון. מי שהפך אותו לכזה, ולמעשה הרס אותו לתמיד, הוא היטלר, שהשתמש בטהרנות שלו כדי להצדיק את הגזענות הנאצית, כשלמעשה החבר הכי טוב של וגנר היה מנצח יהודי. בלי קשר לכך, כשאני שרה אני פחות מסתכלת על מי היה בעדנו ומי נגדנו. וגנר יצר מוזיקה יפהפייה על אהבה בין גבר לאישה ובין אדם לטבע. אין בזה שום דבר אנטישמי".
אם היו נותנים לך תקציב ענק לעשות פרויקט בישראל, מה היית עושה?
"אני נמשכת לשירת נשים תימנים ולרבי שלום שבזי שחי במאה ה-17. הייתי רוצה לעשות פרויקט גדול לשימור השירה התימנית. משהו בסגנון עבודה עברית רק בהיקף יותר רחב, שייתן כבוד למוזיקה שסבתא שלי הייתה שרה".
הפסטיבל - ביוזמתה, הפקתה וביצועה של תזמורת הבארוק ירושלים, הנחשבת לתזמורת הטובה בישראל בתחומה - מעמיד את עיר בירה בשורה אחת עם ערים ברחבי העולם המציינות את יום הולדתו של המלחין הדגול, וחושפת את הציבור בירושלים ואת התיירים העולים אליה לאספקטים שונים מיצירותיו ומהיצירות המושפעות ממנו, בשלל קונצרטים בביצוע תזמורת הבארוק ירושלים ומוזיקאים אורחים מהעולם ומהארץ, לצד אירועים חינמיים ובהם תערוכה מבית באך באייזנך, קונצרטים יוצאי דופן שינוגנו בפעמוני המגדל של ימקא ועוד.
הפסטיבל נפתח בסדנת בארוק לבני נוער שהציעה התמחות בביצוע מיודע היסטורי למוזיקה מהבארוק למוזיקאים צעירים – בני נוער וסטודנטים. בסדנה, שהתקיימה באוניברסיטה המורמונית בירושלים, העבירו מיטב נגני הבארוק בישראל כיתות אמן, סדנאות והנחיית אנסמבלים למוזיקאים צעירים מירושלים המערבית והמזרחית ומוזיקאים נוספים מרחבי הארץ. הסדנה הסתיימה בקונצרט סיכום שהיה פתוח לקהל הרחב באולם המרהיב של האוניברסיטה המורמונית.
הפסטיבל יציג לקהל הרחב, לראשונה בישראל, ביצוע בכלים היסטוריים של כל כרכי הפסנתר המושווה מאת באך בפרויקט רב ממדים בו ישתתפו 12 נגני צ'מבלו, פסנתר פטישים וכלי מקלדת היסטוריים נוספים מהארץ ומהעולם. הקונצרט, שיהיה מעין מרתון ארוך, ייתן לקהל הזדמנות חד פעמית לחוות את האוסף המרהיב הזה ולהכיר את עולם המקלדת בתקופתו של באך.