משהו טוב, אפילו מסעיר, עובר על העיר רמלה. העיר הקטנה בשפלת יהודה שהיתה בעבר תחנת מעבר בדרך מיפו לירושלים, ועתה היא זוכה לפרץ של עשיה, שינוי ומתיחת פנים גם ובעיקר בפן התרבותי והאמנותי, בהובלתם של האוצרת הראשית ד"ר סמדר שפי, עם מנהל המרכז לאמנות עכשווית CACR ומוזיאון רמלה ומנהל התיירות רון פלד התוסס, ובתמיכה מלאה של עירית רמלה וראש העיר מיכאל וידל. וכבר ניכר באתריה ובסמטאותיה שהיא מושכת אליה מבקרים רבים.
אחד האתרים העתיקים והיחודיים ברמלה היא בריכת הקשתות זוכה בימים אלה לשדרוג גם כמקום לאמנות. בסופו של גרם מדרגות הצר היורד אל חלל בריכת הקשתות מזומנת למבקרים חוויה ייחודית.
תוך כדי חתירה עם סירות במימי הבריכה נחשפים המבקרים ל"בבואה" יצירת אמנות ייחודית של אמן הוידאו והסאונד, דור זליכה לוי, שנוצרה במיוחד עבור האתר ההיסטורי שנחנך בשנת 789 לספירה כחלק ממערך אספקת המים לתושבי המקום ולעדרי הצאן. בשנת 1971 שימשה בריכת הקשתות כאתר צילם לסרט "חסמה ונערי ההפקר". ובימים אלה מוקם בצמוד אליה מרכז מבקרים. הקמת מיצג הבבואה בחלל במבנה ההיסטורי של הבריכה ארכה כשנה, והיה כרוך באתגרים רבים, כמו גם יבוא של ציוד מקצועי מחו"ל ותכנון מתקנים ייחודיים.
במוקד העבודה יצירות מוסיקליות המושרות בשפות עברית וערבית הבוקעות משמונה רמקולים שנתלו מתקרת הבריכה. במקביל לסאונד מוקרנים על הקירות דימויים מעוגלים שמקורם בכלים מוסיקליים עתיקים. אלה צולמו בזמן הנגינה עליהם: עורות המתוחים על גבי תופים וכן עיטור שמקורו בפתח תיבת התהודה של העוּד.
"הדימויים של עיגול התוף ופתח תיבת התהודה של העוד המוקרנים על קירות הבריכה יוצרים נקודות מבט רגשיות אצל הצופים והן מזכירים את חלונות הרוזטה הכנסייתיים, בדומה לאלה המעטרים את המנזר הפרנציסקני ברמלה העתיקה. בנוסף היצירה מדגישה את האקוסטיקה המיוחדת של הבריכה, במהלך השיט והתנועה בחלל הבריכה ניתן להאזין למקטעים שונים מתוך היצירות המוזיקליות", מסבירה ד"ר שפי.
׳בבואה׳ מבוססת על שירים ערביים פופולריים, שפייטנים יהודים חיברו להם מילים בעברית, פיוטים העוסקים בהבעת אהבה לאל ובכיסופי גאולה. שירי האהבה בערבית המוכרים בביצועם של כוכבי זמר ערבים כפיירוז, וצבאח פח'רי עם השמעת הפיוטים בעברית במקביל יוצרת ביניהם בתוך המיצג יחסים הרמוניים.
"ביצירתו 'בבואה' הופך זליכה לוי את בועת המציאות הזו, למקום של התבוננות פנימה והיפתחות, והמבקרים מוקפים בדימויים וצלילים. היצירה נוגעת ברבדים רבים של אסוציאציות, רגשות וזיכרונות, נעה בין עבר להווה. והיא גשר מעל הבדלי זמן ותרבות כיוון שהיא עוסקת בהקשבה, ביכולת לשמוע גם את מה שמוכר פחות ויוצרת רגעים מדהימים" אומרת האוצרת.
דור זליכה לוי מרבה לעסוק בשימור ועיבוד זכרונות אישיים וקולקטיביים ומעיר אותם לחיים בעבודותיו. יצירתו "בבואה" תוצג עד יוני 2023.
בצד אחר של העיר, הושקה בסוף השבוע במרכז לאמנות עכשווית CACR רמלה פרוייקט האמנות החברתית "כנף אדומה" של האמן מידד אליהו. המרכז לאמנות שנפתח ב-2019 ובראשו האוצרת ד"ר סמדר שפי, פועל במתחם מוזיאון רמלה. "כנף אדומה" נעשה בשיתוף עם קהילת יוצאי הודו ברמלה. מידד אליהו מטמיע ביצירתו את הסיפורים של דור ההורים שהיגר מהודו.
פרויקט "כנף אדומה" שאוצרת ד"ר סמדר שפי, מורכב מעבודותיו של מידד אליהו ומארכיון אמנותי מקומי-קהילתי שאליהו ייצר ואסף ביחד עם אנשי העיר הכוללים הדפסים ודגימות אובייקטים שהתושבים הביאו כדי לחלוק ולהמחיש חוויות, כשהנחושת האדומה מהווה חומר דומיננטי בעבודת ההדפס והריקוע של אליהו ושל אנשי הקהילה.
הארכיון מוצג לצד התערוכה, ובמהלך הצגתה הוא יילך ויתרחב עם עבודות שיעשו משתתפי הסדנה במרכז. העשייה מבוססת על אוסף גלופות פיסוליות עשויות נחושת שנוצרו ונאספו בעיר לצד עבודות ציור, פיסול ורישום. עבודות הנחושות בתערוכה כוללות מעין וילון העשוי מגזרי נחושת דמויי אגוזי קשיו. הוילון תלוי מגג המרכז והולך וגדל בזכות עבודת השזירה של אגוזי קשיו מנחושת של המבקרים. אגוזי קשיו מתובלים, נודעים כמאכל נפוץ בהודו. אביו של אליהו הביאו מאחת החנויות ההודיות ברמלה, ואלה שימשו השראה להצבה.
עבודה נוספת מציגה צינור חלול ומחוספס בשל פעולת הריקוע, מוצב במרכז החלל ומדמה גזע המוביל למרחבים אחרים ודמיוניים. האובייקט עשוי חוליות חוליות שואב השראה מגזעי עצי הדקל הגבוהים והעתיקים של רמלה ומעצי הקוקוס של קרלה.
בצידה השני של הגלריה תלויה כפולת עמודי מחברת מנחושת מנוקבת בטקסטים בעברית, אנגלית ומלאיאלאם )השפה המצויה של מדינת קרלה בהודו, עבודה השואבת את השראתה ממחברת שהאמן גילה כשביקר משפחה ממוצא קוצ'ינית בעיר. במחברת רוקעו מושגים, כתובות ומתכונים המתעדים את המעבר שחוותה בעלת המחברת מתרבות ושפה של מקום אחד לאלו של מקום אחר. כפולת המחברת שאליהו יצר על לוח נחושת, מאזכרת את הכרזת זכויות היהודים שניתנו על ידי המהרג'ה בקרלה בשנת 1000 לספירה.
התערוכה של הפרוייקט החברתי תורמת להעלאה לתודעה את הליכי המחיקה והדחקה של התרבות היהודית ההודית בישראל כשברמלה מתגוררות קבוצות של הקהילה על גווניה השונים. אביו של מידד אליהו, היה איש ציבור ברמלה והתערוכה מוקדשת לזכרו.
הדרך מבריכת הקשתות אל המרכז לאמנות רמלה CACR עוברת ברחובות ובסמטאות, בין בתים עתיקים, עצים מצלים וברחובותיו של השוק השוקק כשהאמנות מחברת בין כנסיות מסגדים וגלריות. כך לדוגמא, באחת התחנות עצרנו לביקור בכנסיה הפרנציסקנית, לצפות מקרוב בציור המתאר את הורדת ישו מהצלב, ציור המיוחס לאמן הרנסנס הנודע טיציאן. האם זה הציור המקורי? הדעות על כך חלוקות.