כשאמנות קלאסית פוגשת טכנולוגיה מהעידן החדש, מה התוצאה?
הכירו את "DMINTI", החידוש האחרון בעולם ה-Web3 שתוכלו להוריד לטלפון שלכם. והרעיון לכך נולד בישראל.
על פי אתר החברה, "DMINTI משתפת פעולה עם האמנים המובילים בעולם בני ימינו בעולמות האמנות הדיגיטלית והמסורתית על מנת לאצור, להפיק ולהציג אמנות דיגיטלית רבת-השפעה לצד חוויות מעולם ה-Web3."
מייסדי DMINTI, יזם ההיי-טק ואיש העסקים הישראלי שלום מקנזי, המנהלת הבינלאומית הבכירה קרולה ג'יין והקולנוענית ונשיאת מוזיאון גוגנהיים לשעבר ג'ניפר סטוקמן - לצד מספר מומחים נוספים - יצרו חלל במטאוורס שבו חובבי אמנות יכולים להיפגש, לחקור עיצובים עוצמתיים בשניים ושלושה ממדים וליהנות משיח תרבותי.
האתר מגלם את מסע עולם האמנות מהעולם הקלאסי לעולם הדיגיטלי ואת האופן שבו השניים משתלבים כיום זה בזה בדרכים חסרות תקדים.
"במובנים מסוימים, עצוב שהכל עובר לאט לאט לעולם הדיגיטלי," סטוקמן אמרה לג'רוזלם פוסט. "אבל אני לא חושבת שיש לנו ברירה. המציאות היא שזה קורה ואם האמנים רוצים להישאר על הגל, כדאי מאוד שנבין מה קורה כעת בעולם הדיגיטלי."
סטוקמן אומרת שכשהיא חושבת על אמנות היא חושבת על מגוון מדיומים, החל מצילום ואמנות וכלה בפיסול. "למה לא לעשות שימוש במחשב?", היא שאלה.
אמנם היא מסכימה ש"כל אחד שמצויד במחשב" יכול ליצור אמנות היום, היא מאמינה שאמנות דיגיטלית הופכת בימים אלה למובחנת יותר ושבקרוב יהיה קל יותר להבדיל בין עבודות סתמיות לבין אמנים מהשורה הראשונה המפתחים עבודות באיכות הראויה למוזיאונים - בעזרת טכנולוגיה.
סטוקמן החלה את הקריירה שלה ב-IBM ועברה לאחר מכן לעולם האמנות בשל תשוקתה ליצירתיות. אך היא אומרת שהיא מעולם לא איבדה את העניין שלה בהתרחשויות בעולמות המחשבים וההיי-טק, מרובוטים ועד הדפסה ועיצוב בתלת-מימד.
"הטכנולוגיות הקיימות כיום משנות את כללי המשחק בתחום האמנות משום שאמנים מאז ומעולם השתמשו בכל כלי שעמד לרשותם", אומרת סטוקמן. היא מדגישה שניתן לעשות אמנות מכל דבר - מזבל ברחוב כמו גם מפרחים.
"על אף שעבור אמנים רבים הכניסה לטכנולוגיה מהווה קפיצה גדולה, אנחנו רואים עניין רב בקרב אמנים המבקשים לצאת מאזור הנוחות שלהם", כך סיפרה לפוסט.
ג'יין אומרת שעבור האמנים, אשר יצטרכו לעשות שינוי מבחינה דיגיטלית כדי להגיע לאנשים בעולם המשתנה הזה, הדבר יהיה פרקטי יותר. היא מציינת שאנשים יכולים לבלות עד שמונה שעות ביום שקועים בטלפון שלהם, כך שאם אמנים רוצים להגיע אליהם, עליהם להיכנס למרחב הדיגיטלי.
המטאוורס של DMINTI מאפשר לאמנים להציג את עבודותיהם ממש כאילו הן היו תלויות על קירות המוזיאון. אנשים יכולים להיכנס למטאוורס לצפות בתערוכה, לשוטט בין עבודות האמנות בגלריות או אפילו לשבת על מרפסת ולהתעמק בעבודה אחת ויחידה. ישנן גם קבוצות ותוכניות אמנותיות. "אנחנו פוגשים את הדור הצעיר יותר במקום שבו הם נמצאים, ואנחנו מאפשרים לאמנות להיות חלק מהשיח," ג'יין מסבירה.
המרחב פתוח "לכל אדם בעולם", בשונה ממוזיאונים המרוחקים זה מזה ואינם נגישים לרבים. ומשום שמדובר במטאוורס, המבקרים יכולים להיכנס כאווטארים ולהתבונן באמנות באופן אנונימי, אם הם מעדיפים זאת. "זהו מחולל-שיוויון משמעותי בעולם האמנות," אומרת סטוקמן.
במקביל, DMITRI הפכה למקום שבו אמנים צעירים, לצד אמנים ותיקים יותר, יכולים להיפגש, ללמוד זה מזה, וליצור. החברה עומדת להשיק מיצג ייחודי עם האמנית הידועה ג'ודי שיקגו, שעבדה ביחד עם נדיה טולוקוניקובה - השתיים שיתפו פעולה בפעם הראשונה אי-פעם בפרויקט אמנות שיתופי היסטורי בשם "ומה אם נשים שלטו בעולם".
עבודות נבחרות אשר נוצרו כחלק מפרויקט האמנות השיתופי הדיגיטלי יוצגו במטאוורס של DMINTI. "אנחנו מבקשים להפגיש בין אמנים ותיקים וחדשים, להביא לכך שמובילי תרבות שיש להם רעיונות ייחודיים ורוצים להשתמש בפלטפורמה הזו ישמיעו את קולם", ג'יין מסבירה.
כמו כן, DMINTI מהווה גם ערוץ עבור אמנים שיצירותיהם הפכו לדיגיטליות למכור אותן, לעקוב אחריהן ולקבל תשלום עבורן. "אם היצירה שלך נסחרת בשוק, לפני טכנולוגיית ה-NFT, לא היית בבלוקצ'יין ולא יכולת לעקוב אחרי היצירה שלך ולומר שאתה הבעלים החוקיים של אותה עבודה דיגיטלית", ג'יין אומרת. "היום אתה יכול לקבל תשלום".
סטוקמן מוסיפה שבמהלך מגפת הקורונה, עולם האמנות נענה לאתגר ובחן טכנולוגיות דיגיטליות לתערוכות במוזיאונים ובגלריות, אך ככלל, התעשייה עצרה מלכת. DMINTI מציעה מענה גם לכך. במטאוורס, אנשים יכולים להסתובב, לדבר עם אחרים ולראות את האמנות - לא משנה מה קורה "בעולם האמיתי". "אנחנו חושבים שהעולם יתרשם מ-DMINTI ויבוא אליה", מסכמת ג'יין.