גיל ססובר היה כוכב ענק מאמצע שנות ה-90 ועד תחילת שנות ה 2000. דור שלם של ילדים ובני נוער גדלו על מגוון ההופעות שלו - החל מהקומדי סטור וכלה בערוץ הילדים. אבל אז - החליט לקחת צעד אחורה, ולהיעלם מאור הזרקורים. עד כדי כך שהיו כאלו שהקדישו לחיפושים אחריו קבוצות פייסבוק וממים.
עכשיו הוא חוזר, בקצב שלו, ומעלה מופע חדש שכולל שירים שכל מי שגדל בשנות ה-90 כנראה יכיר (״שם חם ויפת״, ״שיר הטרטע״ וכיוצ״ב) וגם קטעי הומור שונים, יחד עם אנשים ששזורים בעבר שלו (רובי דואניאס, אסף אשתר, טל מוסרי) ולהקת ליווי צמודה. אז ישבנו לשיחה כדי להבין איך התחיל, למה עזב, ומדוע הרגיש את הצורך לחזור לעבר דווקא עכשיו.
אחד הדברים שהכי מרתקים אותנו לדעת הוא איך אנשים מגלים את האהבה שלהם להומור ולבמה, במיוחד כאשר מדובר במישהו שהוא קומיקאי בליבו, האם אתה זוכר מהיכן התחילה האהבה הזו אצלך וכיצד הבנת שזה מה שאתה רוצה לעשות?
"מדובר כנראה בעיקר בשני דברים - בנסיעות משפחתיות תמיד היינו שומעים קטעים של הגשש, של שייקה אופיר, ומאוחר יותר גם דודו טופז ודברים כאלו ששודרו ברדיו, ובטלוויזיה היה את ״המלון של פולטי״, ואני זוכר איך הייתי בבית לפעמים שומע את אבא שלי מתחיל לצחוק, ורציתי להבין ממה הוא צוחק, אז הייתי מתיישב שם בסלון וצופה בזה יחד איתו. כשגדלתי, נחשפתי לסרטים של ג׳רי לואיס, דני קיי ובני הדור שלהם, והתחלתי להבין מה זה להיות ״פרפורמר״. אפשר לומר די בבטחה שמאותו הרגע - היה לי די ברור שזה מה שאני הולך לעשות בחיים".
אחרי התקופה שלך בצבא, הגעת לקומדי סטור. איך הייתה העבודה שם? האם היה שיתוף יצירתי או שהיה מעין כוח מוביל שהנחה אתכם?
"הרבה אנשים כנראה לא זוכרים ממש את התוכניות הראשונות, אבל הן היו כמעט לחלוטין אוסף של מערכונים וקטעי קומדיה, עם צוות גדול יותר שהיה מתחלף, כל אחד מאיתנו היה לוקח דברים מהרקע שלו, במקרה שלי ושל איתי (שגב) זה היה סטנד אפ, אסף ורובי באו מהפקה שנקראה ״המנגבים בשרוול״ שהייתה בבית ציוני אמריקה, אני חושב שהיחיד שהגיע עם דמות מובנית מראש היה צביקה, שהביא את ז׳וז׳ו.
"ההתחלה הייתה הרבה קטעים שלנו שצולמו על הבמה, ורק אחרי תקופה מסוימת התחלנו לשבת ביחד וממש לכתוב ולתכנן מערכונים. חלקם מבוססים על דמויות שהיו לנו, וחלקם על דברים שהיינו מפתחים ביחד, אתה יודע, כשחבורה של אנשים הומוריסטיים כאלו יושבים ביחד, תמיד יש שטויות וצחוקים, והיינו יכולים לשבת עד השעות הקטנות של הלילה, עד שלא נשאר לנו אוויר לצחוק, והרבה מהדברים האלו הגיעו לתוכנית - הדוגמא הכי בולטת אולי היא ״סע, סע, יש לך עוד״, שהתחילה כשצילמנו איזה קטע באזור נחמני, ואיזה רכב בדיוק היה צריך לצאת מהחניה, אז עצרנו לדקה את כל ההפקה, ואתה רואה שם איזה עשרה אנשים מכוונים רכב אחד. באותו לילה, נפגשנו כל הצוות ודיברנו על הקטע הזה, ומשם יצא הפיתוח שכולם זוכרים, של זה שמגיע משום מקום ומתחיל לרדוף אחרי מכוניות שעה שהוא צורח (סע!!!! יש לך עוד!!!)".
ומתי הבנתם שיש לכם להיט ענק ביד?
"האמת, שכמעט ולא היה. רובי ואני היינו בשתי התוכניות הראשונות, ואז היתה הפסקה של כמה שבועות. ואני לא הייתי ממש בטוח שזה מה שבא לי לעשות. מאוד היססתי, כי בדיוק סיימתי שלוש שנים בלהקת הנח״ל, וזה היה בדיוק מה שעשיתי שם. לא ממש רציתי להתחייב לדבר הזה, ביקשו שאחתום על הסכם, אבל רציתי בכלל ללכת ללמוד משהו והתמהמתי עם החתימה. בסביבות תוכנית מספר 10 חזרתי, נדמה לי יחד עם רובי גם, וכמה תוכניות מאוחר יותר - זה התפוצץ. זה היה בכל מקום.
"האינדיקציה שלי להצלחה היתה בסטנד אפ דווקא. בימים שלי, לעלות על במה ולעשות סטנד אפ היה משהו מאוד ״קרבי״ כמעט - אבל אחרי ההצלחה של התוכנית, הייתי עולה לבמה - והייתי יכול להתעטש - והקהל היה אוכל את זה עם כפית. כאילו משהו בדינמיקה השתנה, לא הייתי צריך להיות במגננה כזו - אנשים באו לצחוק, ורצו שאני אצחיק אותם".
כשההצלחה של הקומדי סטור היתה טריה בזכרונך, ועשית גם מלא דברים עם ערוץ הילדים, כולל תוכנית אירוח שהיתה די ייחודית בזמנו, דווקא אז, במה שנראה כמו ״שיא״ ההצלחה עבור הרבה אנשים - החלטת לקחת צעד אחורה. ודי נעלמת לתקופה ארוכה.
"כן, תראה, כש״יס״ בדיוק קמו, היה לי איתם חוזה די גדול, אבל החלטתי שאני רוצה לעשות דברים אחרים. רציתי ללמוד, רציתי לצמוח במקומות שלא כללו במות, צחוקים, טלוויזיה ולחץ. לא רציתי שזה יהיה מה שיגדיר אותי כאדם לנצח. אז הלכתי ללמוד פסיכולוגיה. עשיתי עוד כמה הופעות פה ושם, אבל אמרתי לעצמי ש״די״, אני רוצה לנשום קצת. והתנתקתי. לגמרי".
אז מאיפה הרצון לחזור דווקא לאותה תקופה, עכשיו, אחרי כל כך הרבה זמן, עם ״הפרויקט של גיל ססובר״?
"בשלב מסוים הבנתי שכנראה ״נגעתי״ בהרבה אנשים, ודווקא בשנים האחרונות, מאז הקורונה, נהיתה לי, ואני מאמין שלהרבה אנשים אחרים, תחושה שכולם רציניים, כולם כועסים, וצריך משהו שיביא זווית אחרת, הרי אף אחד לא מסוגל להיות כועס כשהוא צוחק. ואני בסה״כ רוצה לעשות לאנשים שמח. אז למה לא לשלב את מה שאני טוב בו, עם מה שאני חושב שנחוץ כרגע?
"אז התחלתי לאסוף קטעים, שירים, ולאגד את הכל למופע, ובאחד ממופעי ההרצה הראשונים, רובי קפץ לעשות איתי איזה קטע, ומרגע שהוא ראה איך כל הקהל ״חי״ את המופע הוא אמר לי - ״אני כאן, קבוע, זהו״, ומשם דברים התגלגלו - דיברנו עם אסף (אשתר), ובגלל שרצינו להכניס גם את הזווית של ערוץ הילדים - דיברתי עם טל מוסרי שהיה ונשאר חבר יקר שלי לאורך השנים, ובגלל שהמופע היה בעל אופי מוזיקלי - החלטתי להביא את להקת ״הפרויקט המקומי״ מכרמיאל, שהכרתי דרך התוכנית שעשיתי בערוץ 14, והם פשוט להקה כזו צעירה ומקפיצה, וכל כך מתאימה לרוח של המופע הזה, והכל תפס תאוצה".
אז מה אתה אומר - יש סיכוי לאיחוד מלא של הקומדי סטור?
"וואלה, כן, יש סיכוי. כבר דיברתי עם צביקה (הדר) ואיתי, ושניהם הביעו עניין בלבוא ולהתארח במופע מתישהו…אז אם זה ילך טוב - השמיים הם הגבול".
״הפרויקט של גיל ססובר״ יעלה לבמת ״זאפה הרצליה״ ביום שלישי ה-8 לאוגוסט בשעה 8 בערב. כרטיסים ניתן לרכוש בלינק הבא:
תבואו - יהיה טרטע!