ב-3 ביולי תיפתח בגלריה שכטר תערוכה חדשה שבה יגודלו ויטופחו זנים של צמחים מקומיים בארץ ישראל ובסהר הפורה, ששימשו לאורך ההיסטוריה כרעלנים, כתרופות, או כמשני תודעה.
התערוכה "נתיב הרעל" היא מבט אל אותה היסטוריה נחבאת של הרעל על משמעויותיו הרחבות בחברה האנושית כחומר וכרעיון, ואל האופן שבו הוא משמש כזרז לשינוי עמוק ויסודי של עצמנו.
ארבעה אמנים יציגו עבודות שמגיבות לאספקטים שונים של חומר הרעל ולמפגש שלו עם גוף היצירה. על השלכותיו הכימיות, התרבותיות והתודעתיות. יקירה אמנט תציג אוסף עבודות פיסול ורישום שעוסקות במערכת היחסים שבין צמח הדטורה, צמח רעיל ביותר שמשמש גם כזרז לחיזיון בתרבויות מקסיקניות, לבין תמונות מציאות אותן היא רושמת מחלומותיה. טמיר חן יציג רישומי רצפה רב שכבתיים, הנובעים ממחקרו עם צמח הדודא הרפואי, אחד הצמחים האיקונים לארץ ישראל, ובעל היסטוריה מקראית רפואית ומאגית ענפה. עבודותיה של כנרת חיה מקס עוסקות בגוף המורעל, תסמיניו ותהליכי ההתמרה של הרעל בתוכו. ביצירתה היא בוחרת לעסוק באבן הכוחול, איפור עתיק ורעיל במינון מתמשך. משה רואס יציג את "נִים וְלֹא נָם", פסל בטכניקה מעורבת המורכב מחלקי חומרים שאסף, ושעוסק במצב המנטלי שבין ערות לשינה.
"בתקופה זו שבה אנחנו חווים רעלנים שונים בצורה של אלימות, גזענות, פחד וכאב, הרעל משמש כמורה עיקש וקשה, המעמיד את גופנו ונפשנו במבחן ההישרדות והחוסן, ומאפשר לנו הצצה אל האפשרות שלנו להתמרה רוחנית ונפשית, בין אם כאינדיבידואלים, ובין אם כחברה" אומר בר ירושלמי, אוצר התערוכה.
את התערוכה ליוותה שרון מויאל, חוקרת של צמחי רעל ומובילת קהילה על צמחים אתנוגנים, שליוותה את האמנים במסעם אל תוך עולם הרעל הבוטני, ותעביר במהלך התערוכה סדנאות בנושא.
במהלך התערוכה יתקיימו אירועים שונים הנוגעים לרפואת צמחים ורעל שיוקלטו כפודקאסטים לציבור הרחב, לצד סדנאות רקיחה ושיעורים עיוניים בתחום צמחי המרפא והרעל בהשתתפות טובי המומחים והמרצים מתחום הבוטניקה וחקר התרבות, בהם ניסים קריספיל, חוקר שכתב ספרים ומאמרים רבים בחקר ארץ ישראל, ובמיוחד בנושא צמחי הבר שלה ושימושיהם בתרבות האנושית בהם הספר "ילקוט הצמחים" המפורסם. דוקטור זהרה יניב, אתנובוטניקאית, חוקרת ומרצה בתחום צמחי המרפא, ומומחית בינלאומית לצמחי מרפא בעיקר בתחום הרפורה העממית המקובלת בתרבויות העתיקות והמתחדשות בעולם המודרני.