אפרים סידון הוא הסיד והטיח של עולם הסאטירה הישראלי. סופר, עיתונאי, תסריטאי, מחזאי ופזמונאי. בין התאריכים 23-29 לאוגוסט, תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער יקיים את "פסטיבל סוף הקיץ", ובו שלל הצגות איכות לילדים, יועלה עיבוד חדש וסוחף ל"מעלה קרחות", הקלאסיקה האהובה מאת סידון העוסקת בסובלנות וקבלת האחר.
מתי ובאיזו נסיבות נכתב מעלה קרחות?
"מעלה קרחות נכתב תחילה כספר ילדים. והיה זה רעיונה של ציפי פינס שהייתה במאית צעירה בתיאטרון לילדים ולנוער שאורנה פורת, להפוך את הספר למחזה. וכך היה וב-1980, כלומר לפני קרוב ל-45 שנה עלה המחזה על הבמה בבימויה של ציפי פינס - ומאז הוא לא ירד ממנה. בשנה האחרונה עלה המחזה שוב בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, הפעם בגירסה מודרנית וחדשנית יותר. ולילדי ישראל ניתנת ההזדמנות לפגוש את קרח המור ופדחתון וללוות את הרפתקאותיהם מלאות ההומור של אנשי מעלה קרחות ותל תלתלים".
האם הוא נבואי או שהוא נכון לכל חברה?
"המחזה עוסק בתאוות השלטון ובתככים של חפצי שלטון. הוא היה טוב לזמנו על אחת כמה וכמה לזמננו. והוא נכון אגב לכל חברה, ראו מה מתחולל כעת בארה"ב".
למה חשוב לעלות את זה עכשיו?
"האמת שחשוב להעלות אותו בכל עת, שהרי לבד מהעיסוק בתאוות השלטון הוא עוסק גם ביחס לשונה, האם כולנו חייבים להיות דומים? האם מישהו שלא נראה בדיוק כמונו הוא פחות טוב מאתנו? הוא דן יחסי רוב ומיעוט וטוען כל אחד יש מקום בחברה, אפילו לשעיר בעיר של קרחים, או לקרח בעיר של שעירים".
איך זה שבתקופה כה בוערת אין סאטירה? האם זה משהו שאתה רוצה לעשות כרגע?
"אין סאטירה בתיאטרון ועל הבמות וחבל. להוציא אולי את ארץ נהדרת והיהודים באים. אני מניח כי הטיעון שאנחנו במלחמה ועל כולנו לחשוב בדיוק אותו דבר (כמו במעלה קרחות) קצת מרתיע כותבים ושחקנים, ובעיקר מפיקים ומי שמחליט מה יוצג לצאת בסאטירה נוקבת ונשכנית".
האם אתה אופטימי או פסימי לגבי העתיד?
"אני פסימיסט אופטימי, כלומר אני טוען שיהיה רע ולרוב אני צודק".