איי שם בשנת 2005 צעדה לראשונה בשוק מחנה יהודה בירושלים תזמורת בת 16 נגני כלי נשיפה וכלי הקשה והביאה לבירת ישראל גרוב וצבע מוסיקלי ייחודי. מי היה מאמין, שאוטוטו, וליתר דיוק, בט"ו בשבט הקרוב תציין התזמורת עם השם שובר השיניים "מארש דונדורמה" עשרים שנים לייסודה.
"כשהתזמורת רק קמה אמרנו לעצמנו 'הלוואי שנצליח להקליט אלבום אחד לפני שנתפרק', אח"כ קיווינו שנוזמן להופעות בחו"ל ושנופיע עם אמנים נוספים" מספר המתופף דותן יוגב מייסד התזמורת.
עם השנים הדאגה של חברי התזמורת התחלפה בהספק יצירתי נאה הכולל שבעה אלבומים, מופע וספר ילדים ("תנינים על הראש"), שיתופי פעולה עם אמנים ישראלים מובילים בהם ברי סחרוף, שי צברי, ריף כהן שלמה גרוניך ואחרים והופעות בפסטיבלי מוסיקה ברחבי הגלובוס.
וזה, יש לומר, כלל לא פשוט אם ולפני הכל, לוקחים בחשבון את כאב הראש הכרוך בתיאום חזרה עם 16 נגנים, שלא לדבר על תיאום הופעות בעולם הגדול. "יש מפיקים שיכולים היו להגיד 'אולי נסתפק בארבעה נגנים מההרכב'. אבל אנחנו עמדנו איתן מול, כי 16 נגנים זה הקסם של התזמורת שאותו הם ראו בהופעה" אומר דותן.
ההרכב הראשוני של התזמורת היה על טהרת הנגנים הירושלמים. "גרתי אז בסמוך למדרחוב בעיר ומסביבי התגוררו עוד חברים מהתזמורת" הוא אומר "בחזרה הראשונה היו שמונה נגנים ועם הזמן מספרם הלך וגדל. בכל פעם הרגשנו שיש לנו אומץ ליצור עושר מוסיקלי כשהגודל הוא חלק מהעניין של תזמורת רחוב. לשמחתי במשך השנים גם התברכנו במלחינים ומעבדים משלנו שכותבים לנו מוסיקה".
גם היום מורכב גרעין התזמורת לפחות מעשרה נגנים ירושלמים ואקס ירושלמים, אם כי מרכז הכובד שלה נדד אל מחוץ לעיר הבירה. כלומר מרבית הנגנים נדדו לתל אביב, ועוד שנייים גרים בקרית טבעון ופרדס חנה. דותן יוגב מתגורר עם משפחתו במושב בית זית הסמוך לירושלים.
"ירושלים היא עיר מאתגרת. אבל הקהל הירושלמי הוא אחד הנכסים הנפלאים. כשאנחנו מגיעים להופעות בצוללת צהובה ובמקומות אחרים בירושלים אנחנו מרגישים את עוצמתו של הקהל שיודע לחבק ולעטוף את האמנים" הוא משתף.
ביום רביעי 13.11 | 18:45 | חוזרים נגני "מארש דונדורמה" לכור מחצבתם להופעה שתתקיים תחת כיפת השמיים בקמפוס האמנויות במרכז ירושלים, במסגרת פסטיבל חשיפה בינ"ל שייחל היום (שני) וכולל ששה ימים 11-16 בנובמבר ,חמישים הופעות בין ירושלים לאילת עם עשרות אורחים בינלאומיים.
האירוע הוא מיזם משותף של צוללת צהובה, והחטיבה לדיפלומטיה תרבותית במשרד החוץ, בתמיכת משרד התרבות, הקרן לירושלים ועיריית ירושלים, אליו מגיעים מנהלי פסטיבלי ענק, בעלי מועדונים, מפיקים, מנהלים אמנותיים, חברות תקליטים, עיתונאים, שדרנים וציידי כישרונות בינלאומיים כדי לקבל טעימה מהזירה המוסיקלית בישראל ולחפש את השמות הבאים שיובילו את הסצנה הבינלאומית.
"הופענו גם בעבר בפסטיבל חשיפה בינ"ל. הפעם נפלנו על תקופה קשה, והרי לא צריך להכביר מילים כדי להסביר שהשנה יש משהו כמעט בלתי אפשרי. אני לא יודע מה תהיה רמת ההגעה של האורחים המוזמנים, מי יבטל, מי לא יוכל להגיע ומי יגיע למרות הכל. זו רכבת הרים. הדבר המשמעותי ביותר הוא שאנחנו ממשיכים ליצור גם במציאות קשה. אנחנו מוסיקאים, זו המהות שלנו.
לכן מגיע לפסטיבל שאפו גדול על שלא ויתרו על קיומו. כזכור בשנה שעברה בעיצומו של הלם המלחמה, הפסטיבל בוטל כמו עוד הרבה אירועי תרבות. אוסיף ואומר בכנות שאם יגידו לי ביום רביעי בבוקר שהמופע שלנו מבוטל בגלל המצב, זה יעציב אותי מאד אבל אני לא אופתע" מוסיף דותן יוגב.
לאורך השנים מארש דונדורמה הופיעה בפסטיבלים במדינות בכל העולם: קנדה, איטליה, רוסיה, פולין, סין, טיוואן, מקסיקו, סרביה, קרואטיה ויוון ועוד, כשלצד ההצלחות המוסיקליות שהביאו לנגני התזמורת את האתגר הבא, הם צברו לא מעט אנקדוטות וסיפורים משעשעים.
למשל, בנסיעה הראשונה של ההרכב ב-2005, לפסטיבל חצוצרת הזהב בגוצ'ה, סרביה, הם ניגנו לצד תזמורות נהדרות ברחובות ועל שולחנות הסועדים שהיו מלאים בחצוצרות ואנשים רוקדים.
ובעוד הם מחכים להזדמנות הגדולה: מופע באצטדיון כדורגל, מול קהל של 30 אלף איש, מצלמות, מסכי ענק ותזמורות מכל העולם שעלו זו אחר זו, הסתבר להם שמארש דונדורמה הם האחרונים ברשימת המופיעים, כשלנגד עיניהם הקהל וצוותי הטלוויזיה אט אט מקפלים את הציוד ועוזבים את האיצטדיון.
"בשלוש לפנות בוקר, נותרו באיצטדיון 20-30 צופים להופעה שלנו. ובכלל נראה שהם נשארו שם כי היו שיכורים ולא יכלו לעזוב את המקום. עלינו על הבמה הענקית וקראנו בקול Hello Serbia!, קריאה שהדהדה מההרים שמסביב. ניגנו בזריזות ונתנו לצוות ללכת הביתה לישון" נזכר דותן.
אירוע מחוייך נוסף אירע לתזמורת במקסיקו מול חמשת אלפים צופים. "עד היום אני לא יודע מה חשבנו לעצמנו כשהסכמנו לקחת הופעה נוספת ביום המחרת, לא במקסיקו, כי אם בטיוואן.
בסיום ההופעה במקסיקו חיכה לנו מיניבוס ליד הבמה, קיפלנו כלים וטסנו היישר לשדה התעופה.36 השעות הבאות הפכו לאחד המיתוסים הכי מסופרים בתולדות התזמורת. נהג המיניבוס טעה בניווט ואנחנו מצאנו את עצמנו בשדה תירס בתוך ערפל סמיך. המטוס יצא בלעדינו, נאלצנו לקנות בשדה התעופה 15 כרטיסים חדשים, כלי הקשה אחד הלך לאיבוד בשדה, ואחד הנגנים נחת בטאיוואן רק אחרי שההופעה שם כבר הסתיימה" נזכר דותן.
תזמורת מארש דונדורמה, שפירוש שמה בטורקית הוא "גלידה מחבל מארש", זכתה בעבר לעדנה בטורקיה בזכות הסינגל "סוכר סוכר" שהוציאו עם ריף כהן. "קיבלנו מבול לא הגיוני של גזרי עיתונים מטורקיה. הסתבר שריף כהן מאד מוכרת ואהובה בטורקיה. בנוסף, שם ההרכב שלנו צלצל מוכר לכולם באוזן, התפרסמו אז
כתבות בעיתונות הטורקית, וגולשים טורקים כתבו לנו בחיבה באינסטגרם, כולל טלפון שקיבלנו ממנכ"ל של חברת גלידה טורקית שנקראת Mado שזה קיצור של Maras Dondurmaci אבל בגלל הקורונה ההופעות בטורקיה לא היו על הפרק בשנים האחרונות".
כאמור, בתזמורת מנגנים 16 נגנים מתוכם 3 טרומבונים, 5 סקסופונים, 3 חצוצרות, סוזאפון אחד וארבעה נגנים של כלי הקשה בהם דותן יוגב מייסד ההרכב.
מה מחזיק אתכם יחד במשך עשרים שנים?
"אין ספק שמהות החיבור בינינו היא יצירת המוסיקה וההתחדשות, שם נמצא הבסיס לכל. אם היינו חוזרים על אותו הדבר זה היה נגמר מזמן. יש לנו אתגר, כש-16 מוסיקאים נפגשים בחדר החזרות, יש דעות שונות ומגוונות גם מתחים ומריבות, זה מורכב גם כשאין באוויר מלחמה. התפקיד שלי לדעת לייצב את העגלה הזאת שעלולה להתפרק בכל רגע, כשהתובנה העמוקה שלי קובעת שבמסגרת בה יוצרים ומנגנים 16 אנשים אין ולא יכולה להיות אידיליה, כך שלא כולם יכולים להיות מרוצים. כמי שמוביל את ההרכב מהצד החברתי ההנהגתי ('חצי פסיכולוג') חשוב לי להבין שאם מישהו חושב שהוא לא נהנה מהיצירות האחרונות שלנו אני אנסה לבחון היכן לתת לו את הביטוי וההובלה בשיר הבא, אולי".
מהו השיא שלכם?
"למה רק שיא אחד? לאורך השנים היו כמה שיאים בעבודת התזמורת. כבשנו פה הר ושם הר ועוד הר, והם שונים זה מזה.
למשל, כשברי סחרוף שנכח בהופעה שלנו בלבונטין אמר שהוא רוצה להקליט איתנו, זה אכן קרה וכעבור שנה הקלטנו איתו את "רוח רוח" מאלבום הילדים של שלום חנוך.
שיא נוסף זה לעלות על במה בקרקוב פוליו מול עשרת אלפים צופים. או הופעת המחווה שלנו ליהודית רביץ עם ענת מושקובסקי לפני כמה חודשים. גם זה שיא. אני מאד מקווה שהמופע יעלה שוב".
עשרים שנים בהן המוסיקה של "מארש דונדורמה" חיה לצד ועם החיים הפרטיים של חברי ההרכב. "רובנו התחלנו בתזמורת כרווקים ורווקות כיום אנחנו הורים לילדים. אני אבא לשלושה בנים נדב, רון ואייל. בהופעות שלנו כולל זו של 'תנינים על הראש', ניגשים אלינו אנשים מהקהל ומתרפקים על זכרונות, מספרים שניגנו בחתונה שלהם, ועתה הם באו להופעה עם הילד. זה מרגש ועוצמתי להבין שנכנסנו לחיים של אנשים".