חג המופעים נפתח באופן רשמי. לאחר שנדחה בשנה שעברה בשל המלחמה, אירוע ההשקה של SING פסטיגל יצא לדרך אתמול (שני), בהיכל הפיס ארנה שבירושלים.
אז הגעתי לסקר את הפסטיגל, כן, יש שיגידו שאולי אני קצת מבוגר בשביל זה. אני מודה שכילד היה לי חסך רציני בפסטיגלים, גדלתי בחצור הגלילית, כדי להגיע לפסטיגל היינו צריכים לנסוע שעה וחצי עד לחיפה, במקרה הטוב. או שזה בכלל הרצון לסרב להתבגר - אני לא יודע. מה שבטוח, התרגשתי כמו ילד קטן.
אסקפיזם מנותק מהמציאות?
העלילה עוקבת אחר הכוכבים הגדולים שמגלמים דמויות מעולמות שונים, כל אחד מגיע ממקום אחר וכנגד כל הסיכויים הם מוצאים את החיבור ביניהם דרך המוזיקה. על אף דחייתו של הפסטיגל, עלילתו לא השתנתה והתוכן נשאר זהה כפי שתוכנן, טרם המלחמה. אך מנגד, כולנו השתנינו מאז, מגדול ועד קטן. החשש שלי היה שאם העלילה לא הותאמה - האם המסר, והתוכן יהיו רלוונטיים לשנה הנוכחית?
נכון, מדובר במופע ילדים שנועד לספק מעט אסקפיזם, בתוך המציאות המטורפת שנכפתה עליהם ועל כולנו, אבל אי אפשר להתעלם מהמציאות. ואני שמח שהפקת הפסטיגל נתנה במה מכובדת. החששות שלי הוסרו עם פתיחת המופע, חנוך רוזן ורועי פרידמן בימאי הפסטיגל, פתחו בלומר שהם שמחים לארח משפחות שכולות ונפגעי שבעה באוקטובר, בהן גם משפחתה של מיה שם.
גם העלילה, מבלי שאולי רוזן התכוון - הייתה מדויקת לתקופה, ומדויקת לקהל הילדים. הסלוגן הבולט של הפסטיגל הוא: ״תנו למוזיקה לחבר בינינו״. וממש היה נדמה שרוזן חזה את העתיד, החברה הישראלית היום נמצאת בשבר עצום. אל לנו לשכוח שזה מה שהוביל אותנו, בין היתר לשבעה באוקטובר. לכן המסר שהכי הייתי רוצה שהילדים ודור העתיד יקבלו בתקופה הזו - הוא מסר של חיבור ושל אחווה. הראל סקעת אמר בתחילת המופע: ״עברנו שנה לא פשוטה ומגיע לנו להנות ולהתרגש יחד, אתם ילדי ישראל העתיד שלנו״. ואולי זה באמת כל מה שהילדים שלנו צריכים אחרי השנה המטורפת שהם עברו.
הפסטיגל נחתם, ברגע מרגש ועצוב במיוחד. גלי וזיו ברמן החטופים בעזה, עובדים עם הפקת הפסטיגל כתאורנים כבר במשך שנים. נועה קירל ואנה זק עלו לבמה ודאגו להזכיר לכולם את מה שחשוב באמת - להחזיר את כל אחינו ואחיותינו הבייתה.
הרגע המרגש והחשוב באמת של נועה קירל ואנה זק על בימת הפסטיגל באירוע ההשקה.
— Roy Dahan (@RoyDahan_) December 16, 2024
גלי וזיו ברמן התאורנים של הפסטיגל במשך שנים - עדיין בעזה חייבים להחזיר את כולם הבייתה.@BringThemHome23 @MaarivOnline pic.twitter.com/TKUkf1YC7q
הכוכבים הבולטים
אני זוכר ביקורות קדומות על פסטיגלים, כל כך הרבה תלונות על העובדה שנועה קירל עולה רק בסוף וגם זה רק לכמה דקות של הופעה. אז הפעם המצב שונה לחלוטין. כל עלילת הפסטיגל עוסקת סביב נועה, סולנית להקה שלומדת איך לנצח את הקולות בראש שלה. לכל מי ששילם כדי לראות את נועה קירל - בהחלט תקבלו את נועה קירל. לפי הפרסומים בשנה שעברה, הסכום שנועה מקבלת על הפסטיגל עומד על כ-900,000 ש״ח והיא בהחלט מצדיקה את הסכום.
וכמובן, זק וקירל שמו סוף לשמועות, התאחדו על במה אחת וחוץ מהרגע המרגש בסוף הפסטיגל - הן גם נתנו הופעה משותפת. שילוב מסוכן או כמו שקירל אמרה: "נועה קילה, אנה זק - זה חזק". (נקודה ששמתי לב אליה, הדמויות כתובות על שם המנהלים של הכוכבים במציאות).
יהודה לוי - הגיל עושה לו רק טוב, שום דבר לא השתנה מאז פסטיגל 2003, נתן שואו ואפילו ניהל קרב ריקודים עם קירל. אין ספק שקירל היא האס של הפסטיגל, הורגש שכולם מחכים לה, שמעתי כל כך הרבה פעמים: "אמא מתי נועה עולה?" עוד לפני שהמופע התחיל. אבל יש כוכב אחד שבכל פעם שעלה על הבמה הקהל השתגע, כולל אני, והלוא הוא אמיר שורוש (ראמזי מקופה ראשית). שורוש גילם את הקול העצבני בראש של קירל לצד אוראל צברי ולירית בלבן.
מופע רק לילדים? או מופע גם לאלו שמסרבים להתבגר?
המפיקים בעצמם קבעו בתחילת המופע: ״אתם הילדים הראשונים בעולם שצופים בפסטיגל״. אבל אני לא מספיד את העובדה שגם מבוגרים יכולים להנות בפסטיגל.
כילד, אני זוכר את הפסטיגל כדבר שהכי רציתי להיות בו בעולם, מופע של הכוכבים הכי אהובים, להיטים שלא יוצאים מהראש עד היום, פשוט גדלנו על זה. מה השתנה מאז? אני אוהב מוזיקה ועבורי השילוב בין אושר כהן, הראל סקעת ונועה קירל עשה את העבודה. במיוחד לקראת הסוף כשהפסטיגל הופך למופע שירים עם כל הלהיטים הגדולים. כך שכל אחד יכול להנות מהפסטיגל - תלכו עם אחיין, זה אחלה של תירוץ.
פינת הטיפים להורים
מבחינת הגעה לארנה, אם אתם גרים בירושלים תגיעו אך ורק בתחבורה ציבורית, אם מגיעים מבחוץ ואין ברירה תנסו לחנות את הרכב ברחובות מקבילים. תגיעו בזמן, המופע לא מתחיל בדיוק בשעה הנקובה, אך זה נותן זמן להתארגן. לכל מי שמגיע כדי לראות את נועה קירל - היא עולה ממש בתחילת המופע ותככב עלייה יחסית הרבה.
לסיכום
היו מעט בעיות עם הסאונד, לא שמעו כל כך טוב, פדיחה נוספת נרשמה לאנה זק שעלתה לבמה ולא שמעו אותה. אחד מעובדי ההפקה נאלץ להחזיר אותה לימי הביניים ולתת לה מיקרופן ידני. אנה יצאה מזה כמו גדולה. כמובן שזאת נקודה שתיפתר, בכל זאת, זו חזרה גנרלית. יהודה לוי קרא לנועה בשמה ולא בשם של הדמות שלה, זה היה חמוד. היו כמה ילדים שפשוט לא הפסיקו לשיר יום הולדת שמח לאושר כהן, הפריעו לשאר הקהל, ואז ההפקה השתלטה על האירוע. חוץ מזה המופע מושקע, ובניגוד לביקורות קודמות שקראתי על פסטיגלים, העלילה הפעם ממש לא הייתה ריקה מתוכן, ואני שמח לדעת שהילדים יצאו עם מעט ערך מוסף.
יד ביד הושמע לראשונה בפסטיגל 1983 והיה נהוג לסיים איתו את מופעי הפסטיגל. אחרי השנה הקשה שעברנו החליטו מפיקי הפסטיגל להחזיר אותו לסוף הפסטיגל.