"אני חושב שאני אוהב את אלוהים יותר מכל רב", מצהיר דרור קונטנטו בראיון לפודקאסט מעריב. המעצב בן ה-38, שצמח מרקע חרדי והפך לאחת הדמויות הבולטות בתעשיית האופנה הישראלית, לא מתנצל על דרכו הייחודית ביהדות. "אני לא צם בכיפור, אבל כל יום שישי אני הולך לבית כנסת. כל ערב אני עושה שמע ישראל, כל בוקר נטילת ידיים".

קונטנטו, שגדל בבית של בעלי תשובה קיצוניים, מתאר ילדות נוקשה: "אבא שלי היה מעיר אותי לנץ בשבת. הייתי קם איתו ב-4:30 בימי חורף, כשאנשים קמים ב-12 בצהריים". היום, כשהוא מסתכל אחורה, הוא מבין את הוריו טוב יותר. "הם לא עשו את זה ממקום רע".

אבי שושן ודרור קונטנטו (צילום: אבשלום ששוני)
אבי שושן ודרור קונטנטו (צילום: אבשלום ששוני)

היחסים עם משפחתו עברו מהפך משמעותי לאורך השנים. "חמש שנים לא נכנסתי לבית של אבא שלי בגלל החלומות שלי", הוא משתף. "היום אנחנו מדהימים. אמא שלי לאחרונה אמרה לי משפט מדהים - 'אני מבינה שעשיתי טעות עם הילד.' לשמוע את אמא שלי אומרת כזה משפט... זה הכל מבחינתי".

כשמדובר באופנה, קונטנטו לא חושש להשוות את עצמו לגדולים. כששואלים אותו על שמלת כלה שעולה מעל 100 אלף שקל, הוא משיב בביטחון: "היד שלי שווה יותר מהכל. אתה יכול לקנות כבשה של קדישמן ב-300 אלף יורו? אני הרבה יותר מקדישמן. בעיניים שלי אני יותר מכולם".

הגאווה הגדולה ביותר שלו היא בתו המתבגרת. "אני מכור לאוויר שהיא נושמת," הוא אומר בהתרגשות. כשבתו החליטה לעבור מבית ספר דתי לחילוני, הוא תמך בה ללא היסוס. "זה היה הדבר הכי יפה בעולם שהיא ביקשה לעבור. אנחנו מגדלים את הילדה למקום סופר פתוח".

היום, כמעצב מצליח עם חמש דירות להשקעה, קונטנטו מודע היטב להישגיו אך נשאר מפוכח. "אני לא אדם עשיר. אולי בעוד שלושים שנה. מ-15 אלף שקל על שמלה, מעל 50 אחוז הולך למדינה. אחרי בדים, תפירה, סטודיו, ארנונה, חשמל, יחסי ציבור - אם נשאר לך 10 אחוז ביד מסך כל עסקה, אתה צריך לרקוד".

למרות ההצלחה המסחררת, הוא לא שוכח את דרכו הייחודית. "אצל החברים שלי אני נחשב החרדי. כל חבר שעובר דירה אני מביא לו מזוזה מאבא שלי, כשרוצים לשאול שאלות על ענייני דת שואלים אותי." הוא אפילו עדיין עושה קידוש והבדלה בשבתות עם זהבה בן, שהפכה לחברה קרובה.

"אנחנו עושים הכל כמו משפחה רגילה," הוא מספר על השבתות המשותפות שלהם, כולל קידוש והבדלה. "היא שרה לי בערבית ואני בוכה", הוא מתאר בחיוך. השניים מבלים יחד בטבעיות – משחקים רמי וטאקי, מסתובבים עם הכלבים, והולכים למסעדות. כשנשאל על החברות המיוחדת הזו, קונטנטו מגדיר את זהבה באופן נוגע ללב: "כל בן אדם שידחקו אותו לקצה, ייצא ממנו משהו לא טוב. זהבה לא משנה איפה תלחץ, ייצא רק טוב. אין לה משהו לא טוב בגוף. זה פשוט מדהים ברמות".

כשנשאל מה היה אומר לילד החרדי שהיה, קונטנטו משיב בכנות: "אתה מדהים וסליחה שבכלל היית צריך לעבור את כל החרא הזה. אתה עוד יותר מדהים שבעצם עמדת על מה שאתה ועל מה שאתה עושה." ומסכם במסר אופטימי: "אני באמת חושב שטוב מביא טוב. תהיה בן אדם טוב, זה נשמע קלישאתי אבל זה אמיתי".