זמרת המצו-סופרן נעמה גולדמן נכנסה להיסטוריה של האופרה הישראלית בקיץ 2012 בזכות קפיצת החלפה חלומית לתפקיד כרמן בהפקת הראווה במצדה. "זה פורס מאז'ור!", אמר לה מאסטרו דניאל אורן והיא קפצה בגבורה למים העמוקים. גולדמן יודעת שהזדמנות-פז כזאת איננה חוזרת כל שני וחמישי, אבל מאז היא מייחלת לתפקיד של ממש, ועכשיו היא מקבלת את ההזדמנות שלה, בתפקיד של פננה, בהפקה החדשה של נבוקו, האופרה הפופולארית של ורדי שעולה היום שלישי על במת האופרה הישראלית בפעם החמישית.
"פננה היא בתו של המלך נבוכדנצר, הוא נבוקו, שבינה לבין ישמעאל היהודי נרקם סיפור-אהבה," מספרת גולדמן, המשתתפת הישראלית הבכירה בהפקה, המגלמת את התפקיד לסירוגין עם המצו הרומנייה רוקסנה קונסטנטינסקו. "היום עברנו עם הבמאי סטפנו מצוניס די פרלפרה מחדר החזרות לבמת המשכן, וזה היה מאוד מרגש".
האם נכון שמבחינתך מסתתר כאן איזשהו צימוק?
"אכן, ההפקה הנוכחית, היא חוליה נוספת בסדרת שיתופי הפעולה עם האופרה של ליאז', בבלגיה. בעוד שנתיים אמורה אותה הפקה, שמועלית אצלנו לראשונה, לעלות גם שם ואם מותר לגלות סוד קטן, אני אמורה לגלם את התפקיד של פננה גם שם, בתור נציגה יחידה של הישראלים, השרים בהפקה הזאת של נבוקו".
גם שם עם מאסטרו דניאל אורן, מי שהקפיץ אותך לתפקיד כרמן?
"בשבילי זאת עוד סיבה להתרגש. מאז המפגש הדרמטי שלנו במצדה, הופעתי אצלו לפני שנתיים בתפקיד קטן יחסית ב'לואיזה מילר', עוד אופרה של ורדי. אם ב'כרמן' עבדתי איתו כמחליפה, אני מתארת לעצמי שהפעם זה יהיה אחרת".
גולדמן הייתה בת 26, חברה בזמרי 'מיתר', סטודיו האופרה הישראלית, כשנקראה לקחת על עצמה את התפקיד הגרנדיוזי של כרמן בהתראה של חמש שעות, אחרי שהכוכבת והמחליפה חלו שתיהן.
נעמה גולדמן. צילום: יוסי צבקר
"נלחצתי בטירוף ומרוב 'סטרס' כמעט לא זכרתי כלום, לאחר שמעולם לא שרתי את כל התפקיד של כרמן", סיפרה לי אז. "בקושי הספיקו לאפר אותי ואיכשהו הצליחו להלביש אותי לאחר שקודם לכן אפילו לא מדדתי את התלבושות."
"לאחר אותו רגע מכונן בקפיצה הכפולה ההיא, הרגשתי במשך חודשים כאילו אני מתהלכת על ענן ולא הצלחתי להבין מה קרה שם, מי אני ומה אני," מספרת כעת גולדמן. "זה היה חלום שמתישהו הייתי חייבת להתעורר ממנו. לא שלמחרת קיבלתי הזמנה לשיר על במת הלה סקאלה במילאנו, אבל מצאתי את עצמי עם ניסיון שלזמרים צעירים בני גילי אין בדרך כלל. מאז נפתחו בפניי דלתות וכבר יצא לי שם של זמרת שקופצת..."
גולדמן, 29, הגיעה אל שירת האופרה מהנגינה בפסנתר, שבה החלה מגיל מאוד צעיר. כשקולה הבליח בזמן התיכון תוך כדי שירת מוזיקה קלה וניסו לאותת לה שאולי כדאי לה לפנות לשירה, הגיבה ב"לא, לא, מה פתאום, אני פסנתרנית, לא זמרת." זה לא עזר לה. בתקופת הביניים עד הצבא גויסה לשיר בהרכב הנשי 'הסירנות'. "אז גיליתי שזה אחרת לחלוטין לשיר שירה אופראית מאשר לשיר מוזיקה קלה, ומצאתי בכך אתגר. מה גם שהאפשרות לשלב משחק עם מוזיקה הדהימה אותי." היא מעידה. "מאז הפסנתר די נדחק אצלי הצידה."
כשגולדמן התגייסה לצבא, היא שמה הכל בצד והלכה לשרת במודיעין. "הגעתי למסקנה שאני רוצה להיות פטריוטית ולשרת את המולדת כמו שצריך," היא מספרת.
כשהשתחררה, למדה באקדמיה למוזיקה ותוך כדי כך החלה את ההכשרה בסטודיו 'מיתר' של האופרה, ש"מבחינתי הפינאלה המרהיב שלו היה במצדה." מאז היא חורשת את אירופה ומרחיקה להופעות ולמבחנים עד המזרח הרחוק ואוסטרליה. "הספקתי לראות הרבה עולם," היא מדווחת.
לראות-לראות או רק לעשות מוזיקה?
"אני לא יודעת מה זאת חופשה בחו"ל. אצלי חופשה זה לחזור הביתה. לפעמים יוצא לי טיפה לטייל ולראות את הסביבה במקום שאני מגיעה אליו בשליחות המוזיקה."
וכשאודישן מסתיים בלא כלום?
"ממשיכים לאודישן הבא. זה חלק בלתי נפרד מהתהליך שעובר זמר צעיר."
כיצד את שומרת על המרץ שלך?
"אני מקפידה לישון היטב לפני, גם שמה לב לתזונה. ומבחינת ספורט, שמועיל בכל מקרה, אני עושה הליכות, מה שמאפשר לי להרגיש נמרצת, אבל לא מעויפת."
מה עם שגעונות של זמרי אופרה תוך כדי המאמץ לשמור על הקול?
"זאת תהום מאוד-מאוד עמוקה שאפשר בקלות ליפול אליה. אני משתדלת לא להיות פנטית יותר מדי בנושא, אבל בוא נגיד שהרבה תמצא אותי עם צעיף על הצוואר ומשנוררת סוכריות לגרון..."
נבוקו מאת ג'וזפה ורדי, הפקה חדשה של האופרה הישראלית בניצוחו של מאסטרו דניאל אורן. 7 – 25 באפריל, בבית האופרה – המשכן לאמנויות הבמה , תל-אביב.