הרבה תארים, כתרים, פרסים ועוד צ'ופרים הומטרו במרוצת השנים על הזמרת אהובת הקהל אילנית, אבל ספק אם ציפתה לכתר יקירת הקהל הגאה.
הערב (שני) צפה לה קבלת פנים אוהדת במיוחד, כשתהיה אורחת הכבוד בבכורת הגרסה המחודשת, לאחר עשור, של המחזמר "שיר לשניים", השזור משיריה, שיעלה תיאטרון | קובייה במרכז הגאה בתל אביב. "לפני עשר שנים הייתי בבכורה של הגרסה הקודמת, בתיאטרון מדיטק בחולון, מאוד מאוד התרגשתי מאיך שהתאימו שירים שלי למחזמר האנגלי הזה", מספרת אילנית.
"ישבתי שם והוקסמתי. היה בימוי נהדר והילדים שיחקו פנטסטי. אפילו עליתי על הבמה בסוף ושרתי איתם. ועכשיו, כשחוזרים לזה עם גרסה חדשה, זה מאוד מחניף לי ומביא לי גאווה וסיפוק".
בעוד חלק ניכר מהשירים המוקלטים היום אינם שורדים, ברבים משירייך דומה שיד הזמן לא נוגעת. מה הסוד?
"דבר טוב נשאר ואולי זה מה שמסביר את ההישרדות של 'שיר של יום חולין'. זהו שיר שהפך לקלאסיקה וישמיעו אותו גם לאחר לכתי. אין כאן סודות. זה כמו שבטהובן כתב יצירה לפני 200 שנה והיא מנוגנת עד היום".
אולי הצלחת שירייך נובעת מכך שאף פעם לא חיפשת להמציא את עצמך מחדש.
"אני מודעת למה שאני מסוגלת ולמה אני לא מסוגלת. הרי לא אהפוך יום אחד לזמרת רוק. אני שרה את השירים שבאים מהלב שלי ונמשכת למלודיות, לשירים שבאים בהרמוניות יפות ולטקסטים טובים".
בראיון קודם שלך כתבתי "ברוכה הבאה מהסיאסטה׳׳, כשחזרת להופיע במלוא המרץ. כעת, נראה שהעלית הילוך.
"הדרייב נמצא. פשוט צריך למצוא את המומנטום. למעשה, גם אם אין לכך פרסום, אני מופיעה כל הזמן ויש לי לוח הופעות די מלא, אם כי אני לא רוצה להופיע ערב-ערב. כיום אני מארחת במופע החדש שלי את אדם, ואני אפילו מבצעת איתו את 'בלדה בין כוכבים', משהו החורג מהסגנון שלי. כיף לנו בהופעות שלנו, כשבדרך מודיעין, מוזיאון תל אביב, זאפה, ראשון והיד עודנה נטויה. ביום העצמאות אני אמורה להופיע בבית הנשיא. בסך הכל אני לא ממהרת".
מדוע?
"כי אני בונה את המופע בזהירות. לא ממהרת לצאת לאולמות גדולים".
קיסריה יכולה לחכות.
״אני עדיין לא חושבת על זה. וכמי שאוהבת אולמות סגורים, אני מעדיפה את היכל התרבות על פני קיסריה״.
ואלבום חדש? עברו למעלה משש שנים מאז ״ישראלית״.
"לא בוער לי. ב־2013 יצא לי בפונקול אלבום כפול ובו, בין השאר, הקלטות שלי שעדיין לא יצאו בתקליטורים. היום מוציאים שיר אחר שיר באינטרנט ובסוף מגיעים לאלבום. מעטים מוציאים כיום אלבום אחר אלבום. אולי אייל גולן, כי כנראה במזרחית קונים הרבה אלבומים, או דברים מיוחדים כמו עידן רייכל".
מה דעתך על מה שהולך בענף?
"אנחנו מדינה קטנה בעידן עם המון ריאליטי, שמוציא הרבה זמרים. כואב לי הלב על כך שלפחות חלקם הולך לאיבוד. לאחר שמטפחים בהם תקוות גדולות, אני יודעת על מקרים שפשוט נפלו. גם מבחינה נפשית. ספק אם זה טוב לילדים האלה, כפי שאני קוראת להם ממרומי גילי (67 -יב״א). כמה מהם שורדים? כמה שירי מימון יש? וזמרת כמו מרינה בלומין לא הייתה צריכה, עם הכישרון שלה, תוכנית כזאת כדי להתגלות".
מה מקומם אותך?
"שום דבר לא מקומם אותי. לדעתי, אם זמרים טובים מבחינה מוזיקלית ומביאים סחורה טובה, יש להם מקום. אם לא, ממילא הם ייעלמו. ואם מדברים כעת הרבה על הפלייליסט של גלגלצ, כשיש כעת כל כך הרבה תחנות רדיו, לא נורא אם שיר לא נכנס לפלייליסט הזה״.
קמה עם ציוץ הציפורים
אילנית, חנה׳לה דרזנר בפי מכריה, מעבירה את הזמן בניחותה. באופן לא מפתיע בשיחה המקדימה לראיון הזה אני תופס אותה, מי שעוסקת גם בהרמת משקולות, תוך כדי הצעידה היומית שלה בשפת הים של הרצליה. היא חיה עם בן זוגה, אלי טמיר, בבית נאה ומטופח בכפר שמריהו. יש שם שלושה כלבים, חתולה, התוכי ז׳אקו שעושה חור בראש, ציפורי אהבה, קוקטיילים, עז ננסית ודגי נוי בבריכה. בחווה, במקום אחר, הם מגדלים את הסוסה ג׳וי ואת סייחיה ז׳וז׳ו וצוק.
את דוהרת עליהם?
״את זה אני משאירה לאלי. אני מאכילה לפעמים את הסוסים ומנקה״.
״אני פשוט אוהבת את הטבע. קמה עם ציוץ הציפורים. שנים הייתי עירונית בתל אביב. כעת, אני מגיעה לעיר רק בעת הצורך. מעדיפה את השקט בכפר״.
בנה מנישואיה השניים לנחום גת, עמיחי, כמעט בן 40, דוגמן בינלאומי שהפך לאיש נדל״ן, נשוי ואב לשניים. ״בתי״, כך היא קוראת לנטלי, עורכת וידיאו, בתו של טמיר מנישואיו הקודמים, אם לשניים. ״ביחד אנחנו מאוד מאושרים״, היא מצהירה.
איך את בתור סבתא?
״נהדרת. יש לי ימים קבועים, שבהם אני אוספת את הנכדים מבית הספר ומהגן וזה כיף לא רגיל. הנכדים הם תמצית החיים״.
"הכי דיווה שיש"
טליק ניניו, במאי המחזמר ״שיר לשניים״, ביים לפני עשור גם את הגרסה הקודמת, כשהמשתתפים הפעם הם שחקני האנסמבל הגאה. גרסת המקור הבריטית, שגם הפכה לסרט פולחן, נקראה ״משהו יפה״, שם נכללו שירי הזמרת מאמא קס. ״ההצגה שלנו מיועדת לכל תושבי מדינת ישראל, לא רק לציבור הגאה״, מצהיר ניניו.
מדוע אילנית?
״במקור הבריטי אחת הדמויות מעריצה את מאמא קס, ואילו בסרט מנוגנים שירי ׳האמהות והאבות׳. כשעשיתי את העיבוד עם עידו גונן, חשבנו מי כאן כוכבת סבנטיז קלאסית כזאת ועדיין רלוונטית, והגענו מהר מאוד למסקנה שאין כמו אילנית, שזכתה בכל כך הרבה תארים ופרסים, ואני אוהב ומעריץ אותה באופן אישי״.
יש סיבה לכך שאתם, בקהילה הגאה, כל כך מעריצים אותה?
״אילנית היא הכי דיווה שיש ושירים שהיא שרה גדולים מהחיים״.
”שיר לשניים”, 13.4, שני (היום), 21:00, 14.4, שלישי, 21:30, המרכז הגאה, גן מאיר, תל אביב