" ילדים הם שמחה גדולה", מצהירה דנה דבורין, מי שהיתה בעבר כוכבת ילדים וכיום, כאם וכיוצרת, היא נמצאת בצידו השני של המתרס. דבורין היא המנהלת הכל-יכולה של פסטיבל  'חלום של תיאטרון', שייפתח היום (שני) באולמות תיאטרון הבימה בתל אביב, ויציג במהלך שבועיים 27 ההצגות, בתחרות פרסי הבמה להצגות ילדים ונוער ועוד הצגות רבות מחוץ למסגרת התחרות. הפרסים יוענקו בסיום הפסטיבל מטעם הסניף הישראלי של "אסיטז'", הארגון הבינלאומי לתיאטרוני ילדים ונוער.



לא פחות מ-15 תיאטרונים כאלה משתתפים בפסטיבל, ומהווים עדות לפעילות הרוחשת בתחום. "הפרס נועד לקדם את היוצרים, שהם הזוכים בכל , וכל אחד מהם יקבל פרס של 5,000 שקלים," מצהירה דבורין. "הפרס, המוענק זו השנה העשירית על-ידי משרד התרבות, נועד לעודד את היוצרים ואת היצירה. במלים אחרות - כאן לא התיאטרונים בפרונט, אלא המעורבים בעשייה עצמה."
 
"הפסטיבל הוא חגיגה של תיאטרון משובח לגילים הצעירים, ויועלו בו הצגות שהוצגו על הבמות השונות בין ספטמבר 2013 לספטמבר 2014," מוסיפה דבורין. "הוא מביא לקהל את הקרם-דה-לה-קרם בתחום, ונותן ביטוי ל'תעשייה' ההולכת וגדלה של תיאטרון עם תכנים הנוגעים במיוחד לילדים ולנוער. יש בהצגות הפסטיבל מנעד רחב של נושאים, בהם עכשוויים ואחרים המתבססים על סיפורים קלאסיים."
 

אחת מהקטגוריות נוגעת לתיאטרון הבין-תחומי, שלדברי דבורין מתפתח מאוד בשנים האחרונות. "לא מדובר בתיאטרון הקונבנציונלי-ריאליסטי שאנחנו רגילים אליו. פה הדרך לספר סיפור היא קצת שונה, בין אם מדובר בתיאטרון ללא
 
מלים, בין אם זה בתנועה או בתיאטרון המשלב אמצעים חזותיים אחרים כמו וידאו-ארט." היא מסבירה.
 
משתתפי הצגות הפסטיבל והמועמדים בקטגוריות השונות אינם בהכרח ידוענים, ואולי טוב שכך. "מידת הפרסום שלהם לא רלוונטית לענייננו," מבהירה דבורין. "הרי אם נעיף מבט אל השחקנים בתיאטרונים למבוגרים, תמיד יש ביניהם איזו עשירייה פותחת, שסביבה נמצאים מי שעושים את עיקר העבודה. הדגש כאן הוא על שחקנים, לא על ידועני-טלוויזיה."
 
פרס מיוחד למפעל חיים יוענק ליהודית גרינשפן, שאין חולקים על תרומתה הרבה במרוצת השנים להצגות ילדים ונוער. גרינשפן, יוצרת המסכות החשובה, מטביעה את חותמה על תיאטרון הילדים כבר שנים רבות.
 
דבורין מעלה על נס את שיתוף הפעולה עם תיאטרון הבימה בפסטיבל. "זה שהם נכנסו לעניין ומארחים אותנו, תרם לתחום הצגות הילדים והנוער," היא אומרת. "מבחינתנו זאת יוקרה כשהפסטיבל מתקיים באולמות התיאטרון הלאומי. ההצגות בפסטיבל נבחרות תוך התחשבות במסגרת המכובדת. זה ממתג אותנו במקום גבוה ביותר, תוך כדי הקפדה על רמת ההצגות."
 
המעבר של דבורין (41), ילדת-פלא שלימים התפרסמה כ'בילבי הישראלית' והייתה מנחה פופלרית בערוץ הילדים, לפעילות מסועפת ונמרצת מאחורי הקלעים, מעורר השראה. "נולדתי שחקנית", היא מעידה. "כמעט מגיל אפס הצגתי בבית ומקצועית התחלתי את הקריירה בתוכנית הטלוויזיה 'תופסים ראש', בהנחיית נתן דטנר, וממנה המשכתי ללהקת 'צעירי תל-אביב'."
 
כאן היא מרשה לעצמה וידוי קטן: "כשלמדתי ב'תלמה ילין' הייתי רחוקה מתיאטרון ולמעשה הייתי יותר מחוברת לטלוויזיה. כשהייתי בהריון בגיל 27 חוויתי מעין פרידה מעולם הטלוויזיה. הרגשתי שזה פחות ממלא אותי וחיפשתי משהו יותר עמוק, שאותו מצאתי בלימודי תיאטרון על סוגיו השונים. את זה הזרקתי לוורידים שלי ועם מה שלמדתי התחלתי יותר לביים ולהפיק, פחות לשחק. הפעילות שלי בשנים האחרונות ב'חלום של תיאטרון' היא חלק מהעשייה שלי בבימוי, כשכבמאית אני מרגישה כמי שיוצרת יש מאין ב'תיאטרונלה', מסגרת שהקמתי."
 
"גם כשהייתי בעמדה של מבצעת, פעלתי הרבה מאחורי הקלעים," מוסיפה דבורין. "מאז באופן טבעי התרחקתי מהזרקורים, בשעה שבפעילות שלי בתחום תיאטרון הילדים והנוער אני מרגישה שליחות. אם כבר אני עולה על הבמה, אז בדברים שאותם אני בוחרת בפינצטה, כמו בהצגת יחיד למבוגרים שהעליתי על בת יפתח."
נראה שאת משלמת מחיר על ה"שליחות" שנטלת על עצמך.
"כמו שלכוכבות יש מחיר נפשי, הבחירה שעשיתי תובעת מחיר כלכלי ואני מאוד שלמה איתו. כשהחלטתי לרדת מבמות הבידור לילדים, ידעתי שזה יביא לי פחות כסף. אבל אני מעדיפה לקום בבוקר, להסתכל על עצמי במראה ולהיות מרוצה מכך שאני עושה בתשוקה מה שאני באמת אוהבת."
1-23.8, בתיאטרון הבימה, תל אביב. בפואיה התיאטרון תתקיים פעילות תיאטרלית חווייתית ללא תשלום. לפרטים נוספים: www.habima.co.il.