‘נשוי במנוסה’, הוא הלהיט הגדול של המחזאי הבריטי ריי קוני. זוהי בעצם פארסה ששייכת לעולם אחר - לתקופה בה תפקיד הנשים היה ללבוש בגדים וורדרדים ולהעלות על פרצופן הבעה מטופשת, תקופה שבה הומופוביה ומיזוגניה היו המיינסטרים. הפארסה הזאת לא היתה "עוברת" היום, אבל למרות זאת היא ממשיכה להיות מועלית ברחבי העולם ולהצחיק את הקהל.



המחזה מספר על נהג מונית לונדוני (גדי יגיל), שנשוי לשתי נשים (לימור גולדשטיין ואנדראה שוורץ). עם אחת מהן הוא גר בצפון העיר ועם השנייה בדרומה, והוא מצליח להסתירן זו מזו עד שאירוע בלתי צפוי מקלקל לו הכל. הנהג החביב מציל זקנה משודד, והאירוע פוגע בלוחות הזמנים שלו וחושף אותו לשאלות רבות מדי. הוא נאלץ להמציא שקרים ואלה הולכים ונערמים, תוך שהוא הולך ומסתבך - להנאת קהל הצופים.



הבימוי של אלון אופיר מהוקצע, הקאסט מעולה, בנוסף לשלושה שהזכרנו קודם משחקים במחזה גם נדב אסולין, אלי גורנשטיין, עידו מוסרי, עמית רייס ואיוון לוריא, התסבוכת מסתבכת, הסיטואציות מטורפות והקהל, כאמור, מתפקע מצחוק.



לימור גולדשטיין מוכרת כשחקנית איכותית, שגילמה בעבר, על המסך ועל הבמה, דמויות של נשים חזקות ופמיניסטיות. הפעם היא לבושה בעיקר בוורוד סוכריה, עם תסרוקת נפוחה של שנות השבעים והיא משחקת (נפלא) את האישה הקטנה והטפשונת.



"אכן דמות לא פמיניסטית ומחזה לא פמיניסטי", היא אומרת בתשובה לשאלה איך היא מסתדרת עם תפקיד כזה. "מה שעזר לי זה העובדה שהמחזה לא מתרחש עכשיו, אלא מרמז על שנות השבעים. זה לא אומר כמובן, שאין נשים כאלה גם היום. בכל מקרה, אנחנו סוג של מראה מוקצנת למציאות ובהרבה מובנים המציאות עדיין שובינסטית", היא אומרת.



זה לא מפריע לך?
"המחזה הזה באמת בא להצחיק ולא לטעון שום טענה אינטלקטואלית או חברתית. החיבור הפרטי שלי כשחקנית לדמות ספציפית שאני מגלמת, בא מהשאיפה המשותפת של שתינו להצטיינות, היא כעקרת בית ואשת איש למופת ואני בתחומים אחרים", היא צוחקת.



גולדשטיין היא שחקנית עסוקה מאוד. "אני עובדת כל הזמן. לפני ההצגה הזאת הופעתי ב'חברים של חברים' בקאמרי, לפני כן ב'קיזוז'. אני מנחה תוכנית תרבות בערוץ 10, הופעתי בכמה סדרות בשנה החולפת. אני עסוקה בלעבוד באהבת חיי, המשחק".



לדבריה, התיאטרון הוא מה שמצליח לשמור על שפיותה. "החיבור שלי לתיאטרון מאוד משמעותי עבורי. הוא בית נפשי, עוגן רגשי. האנשים ב'ארץ' הזאת מדברים בשפה שאני מדברת. התיאטרון מאפשר לי להרגיש שפויה".



גולדשטיין מסרבת להעדיף ז'אנר: "לא רוצה לבחור בין קומדיה לדרמה", היא עונה בתשובה לשאלה. "זה כמו לבחור בין עוגת גבינה לשוקולד... יש לפעמים עוצמות רגשיות בדרמה, כשהיא טובה, שמאפשרות מקלחת טובה לרגש הפרטי שלנו השחקנים, מצד שני, זה עונג גדול ומצווה, לגרום לאנשים לצחוק. לשמחתי, יש לי אפשרות לעשות גם וגם".



התיאטרון הקאמרי, “נשוי במנוסה” מאת ריי קוני. תרגום: דורי פרנס. בימוי: אלון אופיר. תפאורה: לילי בן נחשון. תלבושות: אורן דר. תאורה: קרן גרנק.