בלונדיניות נהנות יותר: שירי מימון מככבת בהפקה החדשה של ‘אוויטה’

בימים אלו עולה ההצגה שכנראה תהפוך לשלאגר, שאולי ישבור אפילו את השיאים של ‘גבירתי הנאווה’, המחזמר שרץ ב'הבימה'. מבחינת השחקנים, אולי האתגר שמציבה לה דמותה הגדולה מהחיים של פרון, יהפוך לתפקיד חייה. “אוויטה מזכירה לי את עצמי, כשרציתי לשיר, רציתי הכרה ורציתי קהל,” היא משחזרת.
 

מימון לוקחת את התפקיד החדש ברצינות הראויה. לדבריה היא צללה עמוק לסיפור חייה של פרון, שכידוע נולדה וגדלה בשכונת עוני, הגיעה לעמדה הבכירה והמשפיעה כרעיית נשיא ארגנטינה והפכה לדמות שנויה במחלוקת בארצה, אהודה מאוד על ידי הפרולטריון ופשוטי העם ומוקצית בבוז על ידי האליטה המשכילה. “זה תפקיד מאוד מורכב וזה דרש ממני להבין אותה,” אומרת מימון. “ראיתי הרבה נאומים של אוויטה, חקרתי את המוות שלה ובדקתי איפה אני מתחברת אליה. שאבתי ממנה השארה רבה. אי אפשר שלא להעריץ אותה - היא הייתה גדולה מהחיים ואני בטוחה שלולא המוות שלה היא הייתה הופכת להיות הנשיאה של ארגנטינה,” היא מוסיפה. מימון, ששרה כמעט לאורך כל המחזמר, מחליפה 16 תלבושות במהלכו. 
 

ההצלחה הבינלאומית של 'אוויטה' התחילה דווקא כאלבום אופרת רוק ב-1976, כשהלהיט ‘אל נא תבכי ארגנטינה’ כבש את מצעדי הפזמונים ברחבי העולם. שנתיים אחר כך תורגמה ההצלחה למחזמר בווסט-אנד בלונדון, וב-1979 נחת המחזמר גם בברודווי, וקטף את פרס ‘אוליבייה’ ושלל פרסי ‘טוני’. מהר מאוד החלו לעלות הפקות מקומיות של המחזמר בתיאטראות ברחבי העולם, כולל אצלנו, בכיכובה של ריקי גל, עם ששי קשת ואלי גורנשטיין. עשרים שנה אחרי שיצא הלהיט לרדיו, נכנסה מדונה לנעליה של פרון בסרט הקולנוע ‘אוויטה’, על פי תסריט של אוליבר סטון ואלן פארקר, שגם ביים את הסרט. הסרט, שהפך ללהיט, יצר גל נוסף של הפקות ברחבי העולם. 
 

ההפקה החדשה ב‘הבימה’ עם שירי מימון בתפקיד הראשי, היא חלק מהתוכנית של ההנהלה להתמקד במחזות זמר. “מאז שחזרנו לבניין אנחנו מעלים מחזות זמר גדולים עם מסר ואמירה, ו’אוויטה’ הוא לא רק מיוזיקל נפלא אלה זה גם סיפור עשיר ומעניין, שרלוונטי גם לתקופתנו,” מנמקת מנכ”לית התיאטרון, אודליה פרידמן, את ההחלטה, ומסמנת את היעד הבא שלהם: ‘עלובי החיים’.
 

בגירסה החדשה בניהולו המוזיקלי של יוסי בן-נון ובתרגומו של דניאל אפרת, אין בכלל טקסט מדובר - הכל נאמר בשירה, בדומה לאופרה. כתוביות בעברית מוקרנות עבור מי שיתקשו להבין את הטקסט המושר. 
 

זוהי הפקה מושקעת, עם 35 שחקנים, רקדנים ונגנים, בהם כוכבים כמו אקי אבני, בתפקיד קולונל פרון, ורן דנקר בתפקיד צ’ה, המספר הציני והביקורתי המוביל את הסיפור, דמות שיש בה יותר מרמיזה לדמותו של המהפכן הארגנטינאי, צ’ה גווארה, דמות שלא היתה קיימת בגירסה המקורית של המחזמר שכתבו טים רייס ואנדרו לויד ובר. 
 

כחלק מהחזרות האינטנסיביות למחזמר, מספרים השחקנים, הם גם קיבלו הרצאה מהיסטוריון מומחה לתקופת פרון בהיסטוריה של ארגנטינה. “מדובר בהפקה מאוד רצינית, מעניינת ויסודית ואנחנו עבדנו עליה מאד קשה,” מוסיף ישראל ארנסט, שחוזר ל’הבימה’ אחרי עשור. 
 

משה קפטן, במאי ההצגה והמנהל האמנותי של התיאטרון, מוצא דמיון לדמותה של פרון אצל כמה מהפוליטיקאיות הישראליות הבולטות, והוא משוכנע שלמרות העובדה שמדובר בסיפור שהתרחש בארץ רחוקה בשנות החמישים של המאה הקודמת, המחזמר עדיין רלוונטי. “המציאות שהייתה בארגנטינה, שמתוכה קמה לה אגדה כל כך גדולה כמו אווה פרון, בהחלט אפשר לראות אותה מתרחשת גם בישראל באופן כזה או אחר,” מוסיף קפטן בחיוך.