צלם בשחור לבן: יוסי צבקר מציג תערוכה כחלק מפסטיבל הג'אז הבינלאומי ביפו

"הג'אז הוא הסוגה המוזיקלית האהובה עלי," מעיד צבקר על עצמו ומייד ממהר להוסיף "בלי לפגוע באופרה הישראלית, שאני מאוד נהנה לשמש כצלם הבית שלה." 
 

"זאת אהבה מהילדות," הוא ממשיך, "מאז החברות שלי עם ניצן עין הבר והעבודה ב'כנפיים', חנות תקליטים בחדרה, שבה הייתי עובד אחרי הצהריים, בדרך מהתיכון הביתה. נדבקתי בחיידק ובהפסקות בבית הספר הייתי משמיע ג'אז דרך הרמקול." הוא מספר.
 

אבל לפני שהספיק להפוך לנגן מקצועי, התפתחה אצל צבקר אהבה אחרת. בהיותו נער, אביו הביא מחו"ל מצלמת 'פנטקס' חצי אוטומטית, והנער נכבש בקסמיה. את הקריירה המקצועית החל בשירותו הצבאי כצלם בעיתון 'במחנה', ומשם עבר לעיתון 'חדשות'. "קיפצתי בין זירות-רצח, מגרשי-ספורט ובתי-משפט, אבל באופן טבעי נשאבתי לצילומים בתחום התרבות," הוא מספר.
 

התערוכה Swing&Shoot ממשיכה את התערוכה הקודמת של צבקר שנערכה לפני שלוש שנים בחולון, לצד פסטיבל 'ימי זמר'. בתערוכה אז הוא הציג צילומי שחור לבן של זמרים ברגע שלפני עלייתם לבמה. גם הפעם כל העבודות הן בשחור-לבן דוקומנטרי: "במתכוון אני נמנע משימוש בפלאש, הגורם לשינוי באווירה של הצילום. כשאני מצלם, אני כמו זבוב על הקיר ומשתדל לא להפריע למצולמים."
 

אהבתו של צבקר למוזיקה מורגשת בצילומי המוזיקאים שלו. אחד מהמדהימים שבהם בתערוכה הנוכחית, הוא צילום של הפסנתרן עומר קליין. "בניגוד למתופפים ולגיטריסטים, שבהיותם בתנועה קל לצלם אותם, הפסנתרנים צמודים למקשי הפסנתר והם מאוד 'קולים' וקשים לצילום," הוא מעיד. "במקרה של עומר, עם החוש המוזיקלי שלי, ליוויתי בצילום את הנגינה שלו, עד שנראה כאילו שהוא מרחף מעל לכלי."
 

את המתופף הוותיק, אהרלה קמינסקי, תפס עם המצילה ביד תוך כדי היערכות לנגינה. "לצילומים כאלה אני מגיע בשעת הרכבת הכלים על הבמה בלי להפריע לנגנים בהיערכות שלהם," מסביר צבקר. "מהלך בדיקת הסאונד יוצאים צילומים יפים במיוחד."

תמונה מהתערוכה. צילום: יוסי צבקר

בתערוכה מוצגים כאמור גם צילומים של אמני ג'אז אגדיים שביקרו בארץ, בהם צ'יק קוריאה, שצבקר חלם בילדותו להיות פסנתרן כמוהו, ויקטור לואיס, בילי קובהם, רון קארטר, קני בארון ורישארד גאליאנו, שאליו יש לצבקר התיחסות מיוחדת. "ברמת הנגינה שלו באקורדיון גאליאנו הוא יחיד מסוגו בתחום הג'אז," מעיר צבקר. "אני מציג אותו בתערוכה לא רק בהיותו נגן אדיר, אלא גם מתוך הזדהות אישית, לאחר שכילד האקורדיון היה הכלי הראשון שלי. לכן, חשוב לי לתת לו מקום של כבוד בתערוכה הזאת, המוצגת לצד פסטיבל שמנהלים הנשפן עמיקם קימלמן והמפיק זיו בן."

"הבסיסט אבישי כהן, דניאל זמיר, אלברט פיאמנטה, אילן סאלם, מורטון קם, אלי דג'יברי, פטר ורטהיימר, עומר אביטל, עמרי מור, שי זלמן, עמוס הופמן, הסקסופוניסטית ליהי חרובי וכמובן, האחים כהן – אבישי, יובל וענת."

צבקר לא מתכוון לנוח במהלך הפסטיבל. בזמן שהקהל יצפה בצילומיו, הוא ימשיך לתקתק במצלמה: "בפסטיבל ינגנו מוזיקאים מדהימים שעדיין לא צילמתי אותם, וזאת בשבילי הזדמנות נהדרת לצרף אותם לאוסף. מי יודע, אולי לתערוכה הבאה..."
 

צבקר, כפי שנרמז לעיל, איננו מסתפק בצילום אמנים ובהצגת עבודותיו בתערוכות. כשהוא מגיע הביתה הוא מתישב ליד הפסנתר וחוזר לאהבתו הראשונה - הנגינה. בנוסף הוא מנגן בהרכב ג'אז שנוהג להתכנס לחזרות בנגרייה באיזור התעשייה בחולון, השייכת לאחד מהם. בקרוב, הוא אומר, לא יהיה לו הרבה זמן לחזרות מאחר שהעונה החדשה באופרה הישראלית כבר בפתח.
  

Swing&Shoot, תערוכה של הצלם יוסי צבקר על סצנת הג'אז בישראל, הפסטיבל הבינלאומי יפו-ג'אז, 8-10.10, מרכז מנגל, התחייה1, יפו, הכניסה חינם. החל מה-14.10, התעורכה עוברת למשכן האמנויות בהרצליה.