"נתקלתי במחקר שאמר שדיבור מול קהל נחשב לפחד מספר 1 של האדם הממוצע. אני חושב שזה מדהים. מספר 2 היה מוות. מוות הוא מספר 2? זה נשמע נכון? זה אומר שבשביל האדם הממוצע, אם אתה הולך ללוויה, אתה מעדיף להיות בתוך הארון מאשר לשאת את ההספד”.



"עכשיו הם מראים לך איך מסירי כתמים לכביסה יכולים להסיר כתמי דם. דימוי די אלים יש שם. אני חושב שאם יש לך טישירט עם כתם דם ענק עליה, יכול להיות שכביסה היא לא הבעיה הכי גדולה שלך. אולי כדאי שתיפטר מהגופה לפני שאתה מפעיל מכונה".



“מאוד התרשמתי מהמלונים נטולי הזרעים האלה שמוכרים לנו עכשיו. הם עשו את זה. יש לנו עכשיו מלון חסר זרעים. די מדהים. מה הם שותלים כדי לגדל מלון נטול זרעים, אני תוהה? המלונים לא עושים סקס, נכון? אז הם בטח שותלים משהו. איך זה עובד? ואיזה סוג של מדענים עושים עבודה מהסוג הזה? קראתי שזה היה מחקר שנמשך 15 שנים בפיתוח. במעבדות לפענוח הגנום או... אתם יודעים, מה שהם לא עושים שם – אני מתכוון, מדענים אחרים עובדים על איידס, סרטן, מחלות לב, והחבר'ה האלה אומרים לעצמם: ‘לא, אני מתכוון להקדיש את עצמי למלון. ברור שאלפים מתים ללא סיבה, אבל זה (מדמה תנועה של יריקה) – זה חייב להיפסק. ניסית פעם להרים גרעין של מלון רטוב מהרצפה? זה כמעט בלתי אפשרי. אני באמת חושב שאנחנו צריכים להשקיע כסף במחקרים האלה'”.




סיינפלד. צילום: רויטרס


“אספר לכם מה אני אוהב אצל אנשים סינים... הם מחזיקים מעמד שם עם המקלות הסיניים שלהם, נכון? אתם יודעים, הם ראו את המזלג, והם נשארים עם המקלות. אני מאוד מתרשם מזה. אני לא יודע איך הם פספסו את זה. חקלאי סיני קם בבוקר, עובד עם האת כל היום... את... כפית... בחייכם – זה ממש שם. אתה לא חורש עכשיו 40 דונם עם המקלות, נכון?”.



“חבר שלי הולך לעבור ניתוח אף בשבוע הבא. אתם יודעים מה המונח הרפואי לניתוח אף? ריינופלסטי! ריינו (קרנף)! כאילו, באמת, הבחור הזה מודע לכך שיש לו בעיה קטנה, הוא ללא ספק רגיש בקשר לזה, בגלל זה הוא קבע את התור לניתוח. האם אנחנו באמת צריכים להשוות אותו לקרנף ארור?!”.



"אתה עולה על המטוס. הטייס תמיד מדבר על תוכנית הטיסה. הבחור הזה כל כך נלהב להיות טייס שאפילו הוא לא יכול לסבול את עצמו. 'אני אעלה אותו ל־20 אלף רגל, ואז אני אפנה ימינה בפיטסבורג, ואז אני אפנה בשיקגו...'. מתאר את כל הנתיב. ואנחנו מאחורה אומרים: 'כן, או־קיי, תעשה מה שאתה צריך לעשות. העיקר שנסיים איפה שכתוב על הכרטיס'. ואם אני אטריד אותו במה שאני עושה? אדפוק על הדלת של הקוקפיט. 'אני אוכל את הבוטנים עכשיו. זה מה שאנחנו עושים פה מאחורה, חשבתי לעדכן אותך. אני לא אוכל את כולם עכשיו, רק כמה, כי זו שקית כל כך גדולה'. ואז הדיילות מגיעות... הן מראות לך איך להשתמש בחגורת בטיחות, למקרה שלא היית במכונית מאז 1965".



"מתחיל קצת להימאס עלי להעמיד פנים שאני נרגש בכל פעם שיש למישהו יום הולדת. מה הביג דיל? כמה פעמים אנחנו צריכים לחגוג את העובדה שמישהו נולד? כל שנה, שוב ושוב. כל מה שעשית זה לא למות ב־12 החודשים האחרונים. ויש מדורי האסטרולוגיה האלה, שמראים לך מי האנשים שנולדו באותו היום כמוך. זו תמיד חבורה מוזרה של אנשים – אד אסנר, אלייז'ה מוחמד והסוס סקרטריאט".



"מסיבת יום ההולדת הראשונה שלך ומסיבת יום ההולדת האחרונה שלך הן למעשה מאוד דומות. אתה פשוט יושב שם, אתה הבן אדם הכי פחות נלהב במסיבה. לא באמת הבנת אפילו שיש מסיבה. בשתי המסיבות אנשים צריכים לעזור לך לנשוף על הנרות. אלה גם שתי מסיבות יום ההולדת היחידות שבהן אנשים אחרים צריכים לאסוף את החברים שלך יחד בשבילך".



"מה בדיוק המצב מבחינת חניית נכים באולימפיאדת הנכים? זה עדיין שתי חניות?".



"מדהים שכמות החדשות שקורות בעולם מדי יום תמיד מתאימה בדיוק לגודל של העיתון".



“נישואים הם כמו משחק שחמט, חוץ מהעובדה שהלוח הוא כמו מים, החלקים עשויים מעשן ולא משנה איזה צעד תעשה, לא תהיה לך שום השפעה על התוצאה”.



"שתיתם פעם חלב יום אחרי שפג התוקף שלו? זה מפחיד אותך בטירוף, לא? הכפית רועדת כשהיא מתקרבת לקערה. 'זה היום אחרי! אני לוקח פה סיכון מאוד גדול!'. הרחת את זה, איך זה אמור להריח? 'זה הריח כמו חלב לדעתי'. אני גם לא יודע איך הם כל כך חד־משמעיים לגבי התאריך. אולי הפרות זורקות להם רמזים כשחולבים אותן: 'ה־3 ביולי'".



"הייתי שושבין בחתונה פעם אחת, וזה היה די טוב. זה טייטל די טוב, חשבתי לעצמי. 'בסט מן'. זה קצת יותר מדי. חשבתי שיש לנו את החתן, ואז 'בחור די טוב' זה מספיק בהחלט. כלומר, אם אני הבסט מן, הבחור הכי טוב, למה היא מתחתנת איתו?".



“מה זה דייט אם לא ראיון עבודה שנמשך כל הלילה? ההבדל היחיד הוא שלא בהרבה ראיונות עבודה יש סיכוי שתסיים את העניין עירום”.



“אתה יודע שאתה מזדקן כשיש לך נר אחד על העוגה, וזה כאילו ‘בוא נראה אם תצליח לכבות את זה'”.



“גברים רוצים מתחתונים את אותו הדבר שהם רוצים מהנשים שלהם: קצת תמיכה וקצת חופש”.



“כלבים הם המנהיגים של הפלנטה הזו. אם אתה חייזר ואתה מסתכל עלינו ורואה שתי צורות, אחת מהן עושה קקי והאחרת אוספת את זה בשבילה, מי מבין השתיים תניח ששולטת?”.



“זו הרוח האמיתית של חג המולד: אנשים מקבלים עזרה מאנשים שאינם אני”.



“יש מעט מאוד עצות במגזיני גברים, כי גברים לא חושבים שהם לא יודעים הרבה. נשים כן. נשים רוצות ללמוד. גברים חושבים, ‘אני יודע מה אני עושה, פשוט תראו לי מישהי עירומה'”.



“נראה לי שיש קונפליקט בסיסי בין גברים ונשים מבחינה מינית. גברים הם כמו כבאים. בשביל גברים, סקס הוא מקרה חירום, ולא משנה מה הם עושים, הם תמיד יכולים להיות מוכנים לקראתו בשתי דקות. נשים, לעומת זאת, הן כמו אש. הן מאוד מרגשות, אבל התנאים צריכים להיות מאוד ספציפיים כדי שזה באמת יקרה”.



“יש לי חבר שאוסף תלושי אבטלה. הוא בחיים לא עבד קשה כל כך כדי לשמור על האוסף שלו. הוא בלשכת האבטלה כל שבוע, ממתין בתור, עובר ראיון, ממציא כל מיני שקרים על חיפוש עבודה, רק כדי לקבל את התלוש וללכת הביתה. אם היה להם מושג אילו מאמצים ואנרגיה הוא משקיע כדי להתחמק מעבודה, אני בטוח שהיו נותנים לו העלאה”.



“לשווייצרים יש צבא מעניין. 500 שנים בלי מלחמה. מאוד מרשים. גם יש להם הרבה מזל. ראיתם פעם את האולר השווייצרי הקטן הזה שהם צריכים להילחם איתו? אין שם יותר מדי כלי לחימה. מברג, פותחן בקבוקים. ‘קדימה חבוב, בוא. אם תעבור אותי, לבחור הזה יש את הגב שלי. יש לו כפית. תיזהר, יש לי שני אטבים כאן!'”.



“למה אנשים נותנים זה לזה פרחים? כדי לחגוג אירועים שונים הם הורגים יצורים חיים.למה להגביל את זה רק לפרחים? ‘מתוקה, בואי נתמזמז, הנה סנאי מת'”.



“לאנשים שקוראים צהובונים מגיע שישקרו להם”.



"חנויות ספרים הן ההוכחה היחידה שיש לנו לכך שאנשים עדיין חושבים".