להקת המחול ההולנדית בלט סקפינו מרוטרדם, מגיעה לישראל כאורחת סידרת המחול של היכל אמנויות הבמה הרצליה, במסגרת חגיגות יובל השבעים של הלהקה. זהו ביקורה השני של הלהקה כאן, שביקורה הקודם בישראל היה לפני כעשר שנים.
היצירה 'השעועית הגדולה', מופע מחול צבעוני מאת הכוריאוגרף הידוע אד וובה, עומדת במרכז תוכנית המופעים של הלהקה בישראל, לצד עבודות של מי שכוכבם דורך ממש בימים אלה, הכוריאוגרף מרקו גואקה והכוריאוגרף פליקס לאנדרר, שהוא גם המנהל האמנותי של סקפינו בארבע השנים האחרונות.
"סקפינו הצליחה להישאר אחת מהלהקות הבולטות והמובילות באירופה למשך עשרות שנים," אומר לאנדרר, שנחשב כיום לאחד מהכוריאוגרפים הצעירים המובילים באירופה, בראיון מיוחד למעריב. "זה לא דבר של מה בכך, במיוחד לאור העובדה שיש בלהקה נכונות רבה להתנסות בדברים חדשים, לאתגר את עצמה ואת הקהל שלה, לא ללכת רק על המוכר והידוע אלא להיפך, לחפש כוריאוגרפים ויוצרים צעירים, אפילו חסרי ניסיון, כמו שאני הייתי כשהתחלתי לעבוד איתם, ולתת להם צ'אנס. זו זכות גדולה שאני לעולם לא שוכח". הוא מוסיף.
יצירתו של לאנדרר, Exquisite, תוארה על ידי כמה מבקרים כיצירה "שיש בה עוצמה רגשית רבה". לאנדרר אומר שזה כנראה בגלל שהוא לא חושש להיות ספציפי ומדויק.
"במחול יש תמיד את הסכנה שהכוריאוגרפיה תבטא משהו כללי. מכיוון שאין מילים, מכיוון שהכל נתון לפרשנות, אתה תמיד יכול לברוח למשהו לא מחייב, ולהגיד למי שלא מבין, שהוא לא מבין כי הוא טיפש. אבל בתוך תוכנו אנחנו יודעים מתי אנחנו לא ספציפיים ולא מדייקים. אני תמיד מנסה לברוח מזה, ליצור עם הרקדנים שפה תנועתית כמה שיותר קונקרטית. אני חושב שרק מתוך דיוק, מתוך בהירות והגדרה ברורה, אפשר באמת ליצור אתגר לקהל, ולהביא אותו למצוא במחול משהו, שהוא מעבר לאסתטיות ולאלגנטיות".
"היצירה הזאת עוסקת בניסיון לאבד שליטה מתוך שליטה, בניסיון לשליטה עצמית בתוך מצב של אובדן שליטה, ובחופש העצום שיש באובדן הזה. אני מניח שלכך התכוונו הביקורות, כשדיברו על 'עוצמה רגשית'. אני אוהב את היצירה הזאת מאוד מכיוון שהיא מייצגת את המצב הנפשי שהייתי בו כשיצרתי אותה, ואני מרגיש שאני נוכח ביצירה הזאת באופן חזק מאוד. זוהי גם יצירה שבה הרגשתי חיבור גדול ועמוק מאוד עם הרקדנים, שהביאו את עצמם לתוכה בצורה טוטאלית. זה משהו שמרגש אותי בכל פעם מחדש,.
זהו חידוש של עבודה שהיא כבר בת מספר שנים. האם ההרגשה היא שונה?
"כל יצירה עוברת תהליך בלתי פוסק של התפתחות, הן בזמן החזרות, כשאתה עובד עליה, וגם אחרי שאתה מניח אותה בצד, ומסתכל עליה מחדש אחרי כמה שנים. אבל הנושאים עצמם לא משתנים והעיסוק בהם הוא נצחי. אני מקווה ומאמין שלמרות הזמן שעבר, העוצמה של הרעיונות והכוונות הראשוניות לא נחלשו, ואני, כצופה, ארגיש את מה שהרגשתי כשהיצירה היתה חדשה".
האם אתה מכיר מחול ישראלי?
"האמת שכן. אני מכיר די הרבה כוריאוגרפים ורקדנים ישראלים. למעשה אני חושב שכמעט כל הישראלים שאני מכיר עוסקים במחול, זה מן הסתם קשור כמובן לזה שאני עוסק במחול, אבל גם לעובדה שיחסית יש הרבה מאוד ישראלים שעוסקים במחול באירופה. בכלל המחול הישראלי מאוד מאוד מוערך באירופה. לעתים קרובות אני מוצא שאני אוהב את הגישה של היוצרים הישראלים ואת האסתטיקה שהם מביאים איתם. אני כמובן מאוד אוהב את העבודות של איתמר סרוסי, שהוא כוריאוגרף הבית של להקת 'סקפינו'".
בלט 'סקפינו', 26-30.1' בהיכל אמנויות הבמה הרצליה ובמשכן אמנויות הבמה בבאר שבע.