הצהרת הון: צוהר לחיים שמאחורי המספרים של קום המדינה

תערוכה חדשה וייחודית, שתיפתח הערב במוזיאון לאמנות ישראלית ברמת גן, תציג מסמכים פיננסיים נדירים, ובהם מניות, אגרות חוב ופוליסות ביטוח, מהשנים שלפני קום המדינה ומהעשורים הראשונים אחרי הקמתה. מדובר בתערוכה של קבוצת ההשקעות "אינפיניטי־אילים", המבוססת על אוסף פרטי של בעל הקבוצה, איש העסקים אמיר איל, החושף אותו לראשונה לציבור הרחב. "האוסף נולד מאהבה להיסטוריה, ומה שיפה זה שיש פה חינוך פיננסי ממדרגה ראשונה: מהיכן הגענו ומה קרה כאן", אומר איל. "אנחנו הרי מתעסקים ביומיום עם ניירות ערך, אבל מתברר שזה לא רק קונים, מוכרים, יורד, עולה. יש תרבות שלמה שמסתתרת מאחורי זה, של האנשים עצמם. גם מבחינה אמנותית יש כאן ערך, שכן רבות מהמניות שבאוסף מעוטרות ומאוירות על ידי גדולי האמנים של בצלאל מאותן שנים”.
 

את איל, 51, יצא לכם כנראה לפגוש לא פעם על המרקע. הוא הופיע כפרשן כלכלי בערוץ 10 וגם בתוכנית הריאליטי "הכרישים". לאוסף בעל החשיבות ההיסטורית הוא הגיע די במקרה. לפני כעשר שנים הייתה זו ד"ר רות קמחי, אלמנתו של דייב קמחי, מי שהיה בעבר המשנה לראש המוסד וגם שותפו של איל באחד העסקים, שהציתה אצלו את הניצוץ. קמחי התעסקה בפירוק עיזבונות, ובאחד המקרים שעליהם עבדה נתקלה בתעודת מניה ישנה ומרשימה והחליטה להפנות אותה לאיל. "היא שאלה אם זה מעניין אותי", הוא נזכר. "עניתי שכן, ודברים החלו להתקדם. אמרנו שננסה לעשות איזה אוסף שיאגד את התעודות, וככל שנברנו ראינו שאת כל תולדות מדינת ישראל אפשר להאיר באור שאף פעם לא ראינו דרכו".
 

"האוסף הזה משקף התפתחות כלכלית, עסקית ופיננסית, אבל גם את החיים בימי קום המדינה ובשנים הראשונות. כל מיני מוסדות שחלקם כבר לא קיימים. בנק זרובבל, בנק שלמה המלך, חברת הפועלים והפלחים העמלים. שמעת עליהם פעם?".

 

זה התחיל בקטן ומאז התווספו עוד ועוד מסמכים, לא רק מהארץ אלא מכל העולם. אמיר הוא איש חיל המודיעין בעברו, וכך גם חלק גדול מחברי הנהלת הקבוצה שבראשה הוא עומד, ולכן עבודת הליקוט הייתה משותפת ומאומצת.
 

יחד הם הגיעו לאתרי יודאיקה ברשת ולאספנים נבחרים. יש שם מסמכים שהגיעו ממצרים לגרמניה ומשם לישראל. "זה אוצר שלם של דברים", איל אומר. "ככל שחיפשנו עוד ועוד מצאנו יותר. יש לנו תעודת מניה של חברת הפועלים והפלחים העמלים בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית. מתברר שזו קרן שהקימו בשנות ה־40 של המאה הקודמת כדי לעודד את המגזר הערבי. וזו רק דוגמה. לכל תעודה יש סיפור".
 

באוסף שמורים מאות מסמכים, אבל לתערוכה, שתימשך כחודש וחצי, יגיעו כ־120 פריטים בלבד, שנבחרו בקפידה על ידי ד"ר רות קמחי, שהיא גם אוצרת התערוכה ומי שאחראית על איסוף הסיפורים וכתיבתם. איל מספר: "אתה רואה שם קופונים, למשל. היית לוקח וגוזר אותם מאג"חים, הולך לבנק ומקבל שני מיל או ארבע לירות לטובת תזרים המזומנים שלך. מכאן מגיע המושג גזירת קופון. יש דברים מאוד נחמדים כמו בחינת עסקים דרך ההיסטוריה שלהם: מי הלך לאן? מי התמזג? איזה אינטריגות היו פה, ומה באמת קרה? חיים שלמים דרך המניות".

 

שאלתי את אמיר אם יש איזו תעודה שנגעה בו יותר מהשאר. אחרי השתהות קצרה הוא השיב: "יש הרבה דברים, אבל יש כמה מאוד אישיים. יש יהודי שעלה לארץ ישראל בתחילת המאה שעברה ועשה לעצמו ביטוח חיים. הוא ביטח את עצמו ב־1912 בחברה בשם 'רוסיה' ועשה ביטוח משלים דרך חברה אוסטרית. אתה רואה את הפוליסה ואת השם שלו וזה נראה כמו היום. מסתבר שלא המצאנו שום דבר. זה מדהים". 
 

התערוכה תנסה לשפוך אור גם על בנקים יהודיים שפעלו מחוץ לגבולות ישראל כמו חברת מצרים־ארץ ישראל, בנק קרדיט פונסייה המצרי ובנק גאולה מבולגריה.
 

איל אומר שהתערוכה לא מיועדת רק לחובבי שוק ההון, אלא לכולם, אפילו בני נוער שילמדו קצת היסטוריה מהצד הלא כל כך מוכר של המטבע: “אף שאנשים היום יותר ציניים, יש פה נקודת מבט מאוד ייחודית ולא שגרתית. זו ההיסטוריה של העם שלנו. הכוונה שלנו היא להאיר את העבר באור שונה".
 

התערוכה ההיסטורית, שתוצג למשך חודש וחצי, תוקדש לזכרו של דייב קמחי ז"ל, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר שנפטר לפני שש שנים, והיה כאמור קרוב לאיל. בשנים שחלפו מאז, האוסף תפס מקום חם בלבו של איל. "הוא משיק לחיי המקצועיים, אבל הוא גם התחביב שלי. בסופו של דבר זה מקצוע מאוד צבעוני ומעניין".

“אתה לא יודע מה שאתה לא יודע, זה כלל בחיים. אנחנו כל הזמן מחפשים את הדבר החדש ולפעמים גם מוצאים".