מה קורה כשמחנה השמאל ומחנה הימין נפגשים על הבמה ומתכננים חתונה? האם החתונה תתקיים? התשובה ב"ארוחת טעימות", הצגה חדשה ואקטואלית במיוחד של התיאטרון הקאמרי.
את "ארוחת טעימות" כתב שלומי מוסקוביץ, ביימה בת זוגו דדי ברון ומשחקים בה לימור גולדשטיין, מוטי כץ, יואב לוי, איה שבא, הדר ברוך, נעמה שטרית ודוד שאול.
את המוזיקה להצגה כתב ישראל ברייט, הזכור לטוב מלהקת "השמחות" ("יודה יודה", "היו לי פעם חברים") ומאז לא נח לרגע. הוא שיחק בסרט "המנגליסטים" ובעונה השלישית של הסדרה "סרוגים", זכה בפסטיבל חיפה בתחרות "קצר וסטירי" עבור תסריט לסרט קצר, וקיבל מענק ממשרד התרבות ומפעל הפיס לכתיבת אופרה. הוא פשוט לא מפסיק ליצור.
"במקרה של 'ארוחת טעימות'", הוא מספר, "מדובר בהצגה שמבחינה תרבותית מתמקדת בניסיון להיות אקטואלית ביחסים בין העולם החרדי לעולם החילוני. כמעט ולא יצרתי מוזיקה להצגה, והעבודה שלי הייתה בעיקר ניהול מוזיקלי. התבקשתי לעבוד עם מה שהבמאי רצה כפסקול. בהצגה יש גם שני אנשים מאוד מוזיקליים: השחקנית והזמרת נעמה שטרית והגיטריסט דוד שאול, אז החלטתי להתעסק כמה שאפשר במוזיקה שבאה מתוך הבמה".
ההצגה מתעסקת במחנות השמאל והימין שמנסים לתכנן חתונה, ויש הרבה התעסקויות בחילונים מול דתיים. טיימינג מושלם עם כל מה שקורה עכשיו במדינה.
"בהופעות שלי יש לא מעט קהל דתי, אז התחלתי להגיד בכל תחילת הופעה שלי, ובאופן פרובוקטיבי, שמדובר בערב חילוני, ואני בשום פנים ואופן לא עוסק בקירוב לבבות, אף על פי שבלהקת 'השמחות' כן עסקתי בקירוב לבבות. בכל פעם שאמרתי את זה הרגשתי גיבור, עד שהגעתי להופעה בבית כנסת במודיעין, וכשאמרתי את זה, כולם מחאו לי כפיים. הבנתי שהריחוק קורה בראש שלנו. בזמן האחרון אני חילוני מאוד. אני לא סובל את המגמה שהשתלטה כאן בשנים האחרונות, עם כל ההתחזקויות וההתפייטנויות של כל מיני זמרים שמשעמם להם".
אולי הם פוחדים משרת התרבות?
"אין לי בעיה עם השלטון, אלא עם ההתקרנפות החברתית. תמיד פרחתי במשטרים של הימין. אני בטוח שזה לא קשור למירי רגב ולמה שקרה בבחירות. מדובר בהתקרנפות. צריך להבין שאי אפשר אף פעם להכניס למיינסטרים משהו מעניין וחדש, אלא אם כן זה קרה בריאליטי. אני מאשים את משפחת בנאי, שולי רנד וקובי אוז, שבמקום לתמוך במה שהייתי רוצה, שזה פריחה של רעיונות חדשים והליכה קדימה, אני מרגיש שאנחנו הולכים אחורה. וכשהחברה זזה ימינה, זה רע מאוד למוזיקה וליצירה. לכן אני מגדיר את עצמי כחילוני, ומרגיש ככה סופר מחתרתי. אחרי שאני אומר את מה שאני אומר בהופעות, אנשים באים ולוחצים לי את היד".
איך המחתרתיות הזאת הסתדרה עם "ארוחת טעימות" המיינסטרימית?
"כששלחו לי את הטקסט, אמרתי להם שאני מייצג חילוניות והטקסט לא מתאים לי. דווקא בגלל זה, 'ארוחת טעימות' אקטואלית, ומעניינת גם חילונים וגם דתיים. תוך כדי העבודה, נחשפתי למזמור 'פיוט לדוד'. אני גם מאוד מחובר למוזיקה החסידית ולקרליבכים למיניהם. הדיסק השני שקיבלתי בתור ילד היה של קרליבך. מבחינה רגשית, אין ספק שכולנו שוחים בתוך המרק הזה. צריך רק לשנות את הבאלאנס".
במסגרת יוזמה של משרד החינוך ואקו"ם, החל ברייט להופיע ב־2015 עם נגן הדרבוקה הערבי סמי בדרה ב"היו לי פעם חברים": מופע המיועד לבתי הספר, המציג חברות יצירתית רבת שנים. המופע עוסק ביסודות המוזיקה העממית הישראלית, לצד נגיעה בנגע הגזענות הפושה בחברה הישראלית.
"מתחילת ההופעה אני מכניס את התלמידים לפלונטרים", הוא מספר. "'הייתם מוכנים שסמי יהיה רמטכ"ל'? אני שואל אותם, וכמובן שאף אחד לא עונה בחיוב. ואז אני שר איתם בעברית ובערבית, ומבלבל אותם. מפרק אותם. בסוף הם מוחאים לו כפיים. המצב הזה לא פשוט, ואין תשובות חד־משמעיות. החבר'ה האלה, שלא מאמינים שאי פעם יהיה להם חבר ערבי, מתאהבים בסוף ההופעה בסמי. הרבי שלמה קרליבך הוא סמל של דור חסידי, והוא דרש שנשים ישירו ויהיו בקהל בהופעות. והיום אנחנו מתעסקים עם רבנים שלא רוצים שנשים ישירו או יהיו בקהל. אנחנו הולכים אחורה ונסגרים פנימה, במקום להתפתח למקומות חדשים".
"ארוחת טעימות", 12.2, שישי, 12:00, תיאטרון הקאמרי, המשכן לאמנויות הבמה, תל אביב