"ילדי בית העץ" הוא שמו של פרויקט משובב נפש בדמות ספר ילדים (הוצאת התו השמיני) של הסופר והמחנך רן כהן אהרונוב, שהפך לדיסק על ידי אחיו, המוזיקאי יאיא כהן אהרונוב ("הדג נחש"), ועכשיו גם להצגת ילדים שתוצג בחודש הבא במדיטק חולון.
תמצית הספר־דיסק־הצגה: אבא של ערן בנה את בית העץ עוד כשהיה בגן חובה, ומאז זה הבית שלו ושל חבריו. מעבר לגבעה נבנית שכונה חדשה, ובקרוב יסללו אליה כביש. לשם כך עומדים לכרות את חורשת האלונים ואיתה גם את עץ האלון של ילדי בית העץ.
העבודה על "ילדי בית העץ" נמשכה כחמש שנים. את הטקסטים לכל השירים בדיסק כתב סופר הילדים רן כהן אהרונוב ("לא רוצה חיתול", "זה שלי", "מיצי" ועוד). הלחנים שייכים כולם ליאיא, שחוץ מחברות של כבוד ב"הדג נחש", הוציא שני אלבומי סולו ("יאיא" ו"קאובוי של שושנים"), כתב והפיק למוקי, יהודית רביץ, מרינה מקסימיליאן, מירי מסיקה, שי צברי, אריאל הורוביץ ועוד.
בין המשתתפים בדיסק: אברהם טל, הדג נחש, מוקי, קרולינה, אודיה קורן ונתן דטנר. הדיסק יצא לפני כמה חודשים, זכה לביקורות מדהימות, נמכר מעולה ומסתמן כי בקרוב יעמוד בשורה אחת עם הבולטים באלבומי הילדים הקלאסיים לדורותיהם, דוגמת "הכבש השישה עשר" של יהונתן גפן ויוני רכטר, "הייתי פעם ילד" של אריק איינשטיין ו"ילד פעם".
מאיפה שאבתם השראה לפרויקט כל כך מושקע המשלב ספר, דיסק והצגה?
רן: "אחרי לידת בתו הראשונה של יאיא, הוא גילה שאין כמעט דיסקים עם מוזיקה עכשווית לילדים, והוא נאלץ להשמיע לה דיסקים בני 30 שנה לילדים או מוזיקה עכשווית לבוגרים דוגמת 'הדג נחש' ו'בלקן ביט בוקס'. אז הוא פנה אלי והציע לי שניצור ביחד פרויקט משפחתי המשותף".
מדוע בחרתם דווקא בשם "ילדי בית העץ"?
"חיפשנו שם שיצליח גם להעביר את הרעיון של חבורה שיש לה מקום משלה, וגם את עניין בית העץ. כך נבחר השם".
מה חיבר ביניכם לעבודה משותפת, ולמה דווקא עכשיו?
"היו לנו כמה התנסויות קטנות בעבר בשיתוף פעולה, אבל כנראה שההורות של יאיא גרמה לדבר הזה להבשיל. החיבור בין הכתיבה והיכרות עם עולם הילדים שלי והבשלות של יאיא כמלחין ומעבד הפכו אחד פלוס אחד לשלוש".
לאילו ילדים כתבתם בעת יצירת הפרויקט? אחרי הכל הילדים של פעם הם לא ילדי הסמארטפון של היום.
רן: "כתבנו גם לילדים שבתוך כל אחד מאיתנו, וגם לילדים שלנו, שהם הילדים של היום, שהם גם ילדי הסמארטפון, אבל גם ילדים מלאי דמיון, יצירתיות, פנטזיות ורגשות כמו הילדים של פעם".
מי המבוגר האחראי ביניכם ומי הילד?
"התשובה האינסטינקטיבית היא אני, כי אני בוגר מיאיא בעשר שנים, וגם ליוויתי אותו כאח הבוגר בילדותו. אבל האמת שגם אצלי וגם אצל יאיא יש ילד קטן בתוכנו, מה שאפשר לנו להתחבר מאוד לילדים, הן בכתיבה והן בהלחנה".
איך זה שלא מצאתם בשוק המוזיקה, הטלוויזיה והספרות שעולה על גדותיו אף פרויקט עם שירי ילדים לרוחכם?
יאיא: "אחרי שחרשנו באוטו את האלבומים של אריק איינשטיין, 'הכבש השישה עשר', מתי כספי וכו', חיפשתי אלבומי מוזיקה שייתנו את אותה ההרגשה, כלומר התייחסות מכובדת בגובה העיניים לילדים, עיבודים מוזיקליים עשירים וכו'. גיליתי שאין מזה מספיק בימינו וחבל, אז רציתי לעשות אלבום שמבחינה מוזיקלית יהיה גרובי, מודרני, עשיר, ידבר בטקסטים לנפשם של הילדים, וינסה לבטא מה שעובר להם בראש. למזלי אחי הוא, ללא ספק, המומחה לכך מבחינתי. היה חשוב לנו גם לעשות פרויקט לא רק לילדים, אלא לכל המשפחה. כזה שההורים יוכלו ליהנות ממנו לא פחות מהילדים".
מרגישים שעמדתם במשימה?
"אנחנו לא מתיימרים להגיד שעשינו את היצירה הכי איכותית שנעשתה, אלא פשוט עשינו משהו שאנחנו אוהבים מאוד, עם הרבה השקעה, אהבה, ועל הדרך גם כיף".
"ילדי בית העץ", 9.4, שבת, 10:30, מדיטק חולון