"קדוש מעונה", הצגה חדשה של תיאטרון גשר, מעמידה על במה אחת את סשה דמידוב, אשתו סבטלנה ובנם דניאל. בהצגה, העוסקת בסוגיית הכפייה הדתית, סשה משחק כומר תככן, והבן דניאל מגלם נער חוזר בתשובה רדיקלי לקראת הפיכתו לנוצרי אדוק, למורת רוחה של אמו, שאותה משחקת סבטלנה, אמו הביולוגית.
סשה וסבטלנה היגרו לישראל עם דניאל בן השנה ושמונה חודשים לפני כ־25 שנה, עם קבוצת שחקנים שייסדו את גשר. "אחרי חודש הוא כבר היה על הבמה, כי לא היה עם מי להשאיר אותו. פעם, בסוף הצגה, הוא נעמד במסדרון והשתחווה", מספרת סבטלנה, "כל הקהל צחק ומחא כפיים בעמידה. הוא לא שיחק, הוא פשוט חשב שהגיע הזמן שגם הוא יצטרף ללהקה וייהנה ממחיאות הכפיים".
על אילו במות הופעת עוד מלבד זו של גשר?
"עבדתי בקאמרי בהצגה 'עקר בית', והיו יחסים טובים, אבל זה היה פרויקט חד־פעמי".
לא ניסית תיאטראות אחרים, או להתפתח בקולנוע ובטלוויזיה?
"אני אוהבת את גשר ובעלי שם, והיה לי מפחיד לצאת משם. הייתה לי הזדמנות לעזוב לתיאטרון אחר. קיבלו אותי טוב מאוד בקאמרי, אבל פחדתי לעבור. הרגשתי שיש לי משפחה, אז למה לעבור למשפחה אחרת".
את עדיין מרגישה עולה חדשה?
"לא. אולי חושבים שאני עדיין עולה חדשה, אבל שכחתי מרוסיה מזמן. בכל זאת, עברו 25 שנה. אני מאוד אוהבת את ישראל. קיבלו אותנו כאן כל כך טוב. כשהגענו כעולים חדשים, השכנים קיבלו אותנו כמו משפחה. בהתחלה לא היה לנו כסף, כי עוד לא התחלנו לעבוד, והייתה מלחמה (מלחמת המפרץ - ר"ז), אז השכנים היו שמים לנו אוכל ליד הבית, כדי שלא ידעו מי נתן לנו וכדי לא להביך אותנו. שאלו אותי הרבה פעמים אם אני רוצה לחזור למוסקבה. אז ממש לא. במוסקבה תמיד הייתי בודדה, סבלתי שם ולא ידעתי למה. כשהגעתי ארצה, הבנתי שמצאתי מה שחיפשתי. האנשים פה חמים. אומנם יש כאן לפעמים אנשים יותר מדי פשוטים, אבל הם חמים, וזה העיקר.
"פעם, כשהיינו עם דניאל בריגה, הוא נפל ברחוב, ואנשים לא עצרו אפילו. הוא התפלא מי אלה האנשים הקרים האלה. היה חסר לי חום ומצאתי את זה כאן. שמעתי גם שהרבה רוסים שחזרו לרוסיה, חזרו ארצה שוב. יש כל מיני מקרים, אבל אני יודעת שכל החברים שלי, השחקנים, קולגות שלי, גם טוב להם".
את לא מרגישה קצת בצלו של סשה?
"אני חלק ממנו. אני שמחה וגאה שהוא בעלי. הוא מאוד חכם, ויש לו אופי כזה שהוא לא נותן לי להרגיש משהו מוזר. הוא לא מפונק. חוץ מזה שהוא לומד קבלה, שזה דבר כזה חשוב, וזה נותן כל כך הרבה לחיים".
את גם לומדת קבלה?
"כן, אבל לא באינטנסיביות כמו סשה".
איך זה לשחק על במה אחת עם בעלך ובנך?
"עם סשה שיחקתי המון פעמים, אבל עם הבן זה מעניין, לא חשבתי אף פעם שזה יקרה. כשזה קרה, זה היה מוזר, אבל כשהמשכנו עם החזרות, היה לי נוח וטוב, והרגשתי שזה לא רק הבן שלי, אלא פרטנר לכל דבר. הרגשתי המון מקצועיות מצדו. גיליתי עליו הרבה דברים שלא ידעתי, למשל שהוא חזק. הוא נכנס לתפקיד הראשי כשהחזרות היו כבר בעיצומן. לנה קריידלין, מנכ"לית התיאטרון, ראתה אותו בסטודיו של יורם לוינשטיין, משחק באחת ההצגות, והיא החליטה שהוא ישחק ב'קדוש מעונה'. היא הזמינה אותו לחזרות ולא אמרה לנו. זאת הייתה הפתעה. היא הזמינה אותנו בלי להגיד לנו".
לא התנגדתם?
"ההחלטה הייתה שלו. לא שלנו. הוא כבר לא ילד, למרות שהוא משחק ילד".