זה שנתיים וחצי מעלה אנסמבל "טיקי טאקא" את המופע "הפרעות קשב וריכוז", ומוכיח שאפשר לשרוד כאמנים זקופי קומה, נטולי תמיכה ממסדית וליצור תוכן מקורי מתחצף, חתרני, שוחט פרות קדושות בלי הכרה, שובר את גבולות התיאטרון והסאטירה הקלאסית, לא מתיישר עם השיח המיינסטרימי, ונוגע עד כאב בקרביים של החברה הישראלית.



המופע מורכב מאוסף של הפרעות תיאטרליות, דמויות חוזרות וחיבורים אסוציאטיביים מעולמות שונים: נמלטי ההוצאה לפועל, נאצים שסובלים מאין אונות, גיבורי קומיקס שבוזים, בוגרי האקדמיה לערסים, הייטקיסטים מתעשרים, ילדי הריטלין, ערבים, רוסיות וכיפה אדומה ״ביישנית״ במיוחד, שחוברים למופע מצליח ובלתי צפוי.



במהלך המופע נבחנים הגבולות בין קהל לבמה, בין סאטירה לנונסנס, בין אקטואליה לרבדים אנושיים אוניברסליים. לפעמים המופע דוקר במקומות הכואבים באמת ומתכתב עם הראש של "החמישייה הקאמרית", ויש שהוא פשוט, קליל וקלוש כמו "פלטפוס".



נבחרת "טיקי טאקא" הם אריאל חדד (30), לירן נעמן (33), יניב עוז (32) ורועי משיח (35). "אנחנו קבוצה של יוצרים מתחילים. ההחלטה לקרוא לעצמנו אנסמבל 'טיקי טאקא' הייתה בהשראת מתודת המשחק של ברצלונה", מספר חדד. "מסירות קצרות ומהירות של נונסנס איכותי". "רק רוצה לציין שאני התנגדתי לשם הזה", מתערבת נעמן.



איך התחברתם?


משיח: "הקבוצה נולדה בלימודי המשחק. יניב זרק רעיון, אריאל כתב ממנו סאטירה, לירן הכניסה נונסנס משוגע ואני הכנתי קפה".


עוז: "מקטע לקטע - חלקם מופרעים יותר, חלקם מופרעים פחות - החלטנו שאנחנו כמו פאזל, יוצרים ביחד תמונה. בכ"ט בנובמבר 2013 זה קרה. החלטנו להרים מופע".



למה קראתם למופע "הפרעות קשב וריכוז"?


חדד: "כי זה מה שהוא. הפרעות תיאטרליות של שחקנים עם בעיות קשב".



ילדי ריטלין, נאצים אימפוטנטים, בוגרי האקדמיה לערסים. מאיפה הרעיונות הביזאריים?


נעמן: "החיים כאן הם ביזאריים ואנחנו שואבים מהם את החומרים. זה התחיל מקטעים של אריאל מהתקופה שהוא עבד במשרד הביטחון, אני מהזמן שהייתי בייביסיטר, יניב מהסבתא המרוקאית שלו ורועי הכין קפה".



עוז: "יש לנו למשל קטע במופע על האיחורים שלי לחזרות. לפעמים אני מספר למה איחרתי, ואתה כבר לא יודע מה יותר הזוי, הסיפור שלי או המערכון".


משיח: "הסיטואציות הן אוניברסליות ופתאום יש רגעים שזה גם מתחבר לאקטואליה. כשזה קורה, אנחנו כבר מאלתרים על זה. אין חוקים בהצגה וזה כיף".



איך נבחנים הגבולות בין הקהל לבמה בהופעות?


חדד: "עוד לא צצנו מתחת לכיסאות של הקהל, אבל אנחנו בדרך. הכל הולך. אין גבולות. כדי להבין את זה, תצטרך לבוא למופע". 



"טיקי טאקה" – "הפרעות קשב וריכוז", 31.5, שלישי, 20:30, תיאטרון החאן, ירושלים; 24.6, שישי, 22:00, תיאטרון הסטודיו, חיפה; 30.6, חמישי, 20:00, 22:00, צוותא 2, תל אביב