בשנת 1994 עלה למסכים הסרט המוזיקלי "הרפתקאותיה של פריסיליה, מלכת המדבר" בבימויו של סטיבן אליוט – דרמה קומית המספרת את סיפורן של שתי דראג קווינס ואישה טרנסג'נדרית במסען לאורך האאוטבק האוסטרלי. המסע שלהן נמשך מסידני, השוכנת על חופה המזרחי של אוסטרליה, עד העיר הנידחת אליס ספרינגס במרכז אוסטרליה. שלוש הדמויות חוצות את המדבר באוטובוס בשם "פריסיליה" כדי לתת הופעת דראג במלון קזינו המנוהל על ידי אשתו בנפרד של אחד מהם.
הסרט, שזכה בפרס האוסקר עבור התלבושות, קיבל ביקורות טובות והפך במהרה לסרט קאלט. הוא נחשב אחד הסרטים החשובים של הניינטיז; לא רק שהוא הביא את הקולנוע האוסטרלי לקהל בינלאומי, הוא גם הכניס נושאים להט”ביים למיינסטרים והזניק את הקריירות הבינלאומיות של השחקנים האוסטרלים הוגו ויבינג (ששיחק אחר כך בסרטי “מטריקס” ו”שר הטבעות”) וגיא פירס (“ממנטו”). ויבינג ופירס גילמו בסרט את שתי מלכות הדראג, ואליהם הצטרף השחקן הבריטי הוותיק טרנס סטמפ, שהיה אחד השחקנים האנגלים הבולטים של הסיקסטיז ומזוהה בעיקר עם תפקידים מאצ’ואיסטיים. בגיל 56 הוא הפתיע בתפקיד הרגיש של אישה טרנסג’נדרית שזה עתה התאלמנה מבעלה.
בשנת 2006 עובד הסרט למחזמר באותו השם, שעלה בתחילה בסידני ומשם נדד לבמות ברחבי העולם, כולל הפקה שעליה אחראית בט מידלר בברודוויי. אלינו מגיעה עתה ההפקה המקורית מהווסט־אנד של לונדון, שתוצג על במת היכל מנורה מבטחים בתל אביב מהיום ועד 9 ביולי, בכיכובו של אליל האייטיז ג’ייסון דונובן.
דונובן מגלם במיוזיקל את טיק – אותו דראג קווין שמחליט לחצות את אוסטרליה בשביל החלטורה במלון שמנהלת אשתו, שממנה נפרד מאחר שהוא הומו. אלא שהסיבה האמיתית למסע היא העובדה שבנו בן ה־8 ביקש להכיר את אביו. דונובן מגלם את התפקיד און־אנד־אוף כבר שבע שנים. “אני לא נופל על הפנים לעתים קרובות מדי”, הוא אמר בראיון. “לפעמים אתה מגיע לטונים הגבוהים ולפעמים לא, ככה זה בתיאטרון. אבל למופע השלם יש אלמנט פיל־גוד ורגעים אדירים. הקהל במיוחד אוהב את השירים True Colours ו־I Will Survive”.
“לא מאוחר מדי"
המחזמר בנוי על שירי פופ מוכרים ואהובים מהסבנטיז, האייטיז והניינטיז, מלהיטי דיסקו חתונות ועד ללהיטים של מדונה, סינדי לאופר וקיילי מינוג. זה די משעשע ששיריה של מינוג מופיעים במיוזיקל, לאור העובדה שכוכב ההפקה הבריטית הוא האקס המיתולוגי שלה – גם על המסך וגם בחיים האמיתיים. דונובן התפרסם לצדה של מינוג באופרת הסבון האוסטרלית “שכנים שכנים”, שבפרק 523 שלה דמויותיהם התחתנו. החתונה הייתה אירוע טלוויזיוני שנצפה על ידי לא פחות מ־20 מיליון צופים בבריטניה בלבד.
בהמשך עזבו מינוג ודונובן את אוסטרליה ועברו ללונדון. שני הבלונדינים, בעלי חיוכי הקולגייט הצחים, הפכו ביחד לכוכבי פופ בחסות שלישיית המפיקים ששלטה במצעדי סוף האייטיז, סטוק־אייטקן־ווטרמן, והגיעו לראש המצעד הבריטי עם הדואט הרומנטי Especially for You, שכמובן היה להיט סלואו גם במסיבות הכיתה שלנו.
למשך כמה דקות היה דונובן כוכב ענק, הייתה לו חברה יפה ומפורסמת והחיים היו מושלמים, אבל ב־89' מינוג זרקה אותו בטלפון, אחרי מערכת יחסים של שנתיים, בשביל כוכב הרוק האוסטרלי הסקסי מייקל האצ'נס (היום ז"ל), סולן להקת INXS, אלילו של דונובן. בתחילת שנות ה־90 עבר דונובן מהמצעדים לבמות, כשכיכב במחזמר "יוסף וכתונת הפסים המשגעת" בלונדון פלדיום, אך הקריירה שלו חטפה חבטה רצינית ב־92', כשתבע את המגזין The Face, שפרסם שהוא הומו. דונובן אומנם זכה בפיצויים בסך 200 אלף ליש"ט, אך הצטייר כהומופוב, ובכך פחות או יותר סיים את הקריירה שלו, הידרדר לסמים, התמכר לקוק, התעלף על ג'ק ניקולסון באיזו מסיבה ובאמצע הניינטיז אושפז אחרי שורה אחת יותר מדי במסיבת היום הולדת של קייט מוס.
באמצע הניינטיז הוצע לו לגלם את תפקיד הדראג קווין הצעיר אדם בסרט "הרפתקאותיה של פריסיליה, מלכת המדבר". זה בסוף לא קרה, והתפקיד הפך את פירס, חברו של דונובן ל”שכנים שכנים”, לכוכב קולנוע בינלאומי. דונובן פספס את ההזדמנות ולא באמת עשה את הקאמבק הענק שמן הסתם ייחל לו, אבל הוא כן התנקה מסמים, השתקם, התחתן, עשה ילדים, עשה ריאליטי, חזר לבמות ולאולפן ההקלטות. הגורל החזיר אותו ל”פריסיליה”, גם אם לא בקולנוע אלא על הבמה.
דונובן לא חזר להיות כוכב־העל שהוא היה בצעירותו, אבל בגיל 48 הוא נחשב לשחקן מיוזיקלס פופולרי, ובאנגליה חזרו לחבב אותו בזכות הפתיחות והכנות שלו לגבי עברו המביך ותדמיתו הבעייתית. אבל מה שדונובן באמת היה רוצה זה להיות שחקן רציני, ולטענתו מפיקים לא מסוגלים להתגבר על עברו ולקחת אותו ברצינות כשחקן. “שייקספיר זה משהו שממש מעניין אותי”, אמר בראיון ל”דיילי מייל” הבריטי. “הייתי מת לעשות שייקספיר. אני חושב שהייתי יכול להיות מעולה בזה. אין לי סרטים מדהימים ברזומה, כמו לגאי פירס, אבל אף פעם לא מאוחר מדי”.