סשה דמידוב הוא שחקן מוערך, עם קבלות ורפרטואר מרשים. אבל הוא לא רק שחקן – הוא חוקר. כמובן, הוא חוקר את הדמויות לפני שהוא מגלם אותן על הבמה, אבל הוא גם חוקר את מהות המשחק והמשמעות שלו על העולם שלנו. את מסקנותיו המעניינות, כמו גם את סיפור חייו המרתק, יביא דמידוב בפני קהל הצופים שיגיע להרצאה שלו שתתקיים הערב (שלישי) בתל אביב.
"כמי שמתעסק בתיאטרון ובקולנוע הרבה שנים, לצד לימודי הקבלה, עניין אותי לבדוק למה המשחק קיים בחיים", הוא אומר. "אנחנו כבני אדם כל הזמן משחקים ולא תמיד שמים לב או מודעים לזה. רבנים חשובים, גם מדענים, דיברו על חשיבות המשחק בחיינו. הרמח"ל כתב ארבעה מחזות, ובמדע ידוע על תאים שלפני שהם מתפתחים, הם מדמים את השלב הבא באבולוציה שלהם. גם אמנים משתמשים במשחק במחשבותיהם, לפני שהם יוצרים".
משהו מהחיים שלך בכלל הכין אותך למשחק? הרי התחלת כמהנדס.
"לגמרי לא. המשפחה שלי בכלל לא קשורה למשחק, וכילד נהניתי מהדברים הריאליים, מפיזיקה ומתמטיקה. בשבילי המקצועות האלו היו כמו סוד, כמו הרפתקה. כשהילדים שיחקו בחוץ, המשחק שלי היה לפתור בעיה במתמטיקה. ואז נכנסתי לאוניברסיטה ללימודי הנדסה ואחר כך עבדתי כמהנדס. במקביל לעבודה הייתי די-ג'יי במועדון. זה היה בבניין שבו היה גם סטודיו של תיאטרון. התחברתי עם השחקנים ודי מהר החלטתי לנסוע למוסקבה ולנסות את זה. הייתי כבר גדול, בן 28. מאז השילוב בין מדע למשחק קיים בי. אני משחק וחוקר. תוך כדי למידה הבנתי שאם נשתמש יותר במשחק בחיי היום-יום שלנו, נוכל לשפר את החיים".
רק שאנחנו רואים שכולם כבר משחקים בגלל אינטרסים: מראש הממשלה ועד האדם הפשוט ברחוב.
"נכון, כל החיים שלנו הם משחק, וגם כשאנחנו אמיתיים, אנחנו למעשה משחקים. לא צריך להתייחס לזה כזיוף או כשקר, יש לקחת את המשחק כאמצעי להתפתח מבפנים, ולפתח את היחסים הבין אנושיים. בואי ניקח לדוגמה בעל ואישה. הם יכולים להשתמש במשחק כדי להסתיר או לשקר, והם יכולים דרכו להגיע לאהבת אמת. כך יהיה גם עם הדתות והעמים שנמצאים במלחמה. בסופו של דבר, כל אחד יישאר עם הנטייה שלו, עם המנטליות שלו, ונצטרך להגיע לחיבור שנמצא מעלינו".
בינתיים לא נראה שזה הולך לשם.
"השנאה והאכזריות יוצאות דופן, וזה לא סתם קורה. לפי המקרא פירוש המילה משבר הוא לידה. אז נכון, אנחנו נמצאים במצב שנראה גרוע, אבל הוא יוליד את המצב הבא".
אתה אדם אופטימי?
"בוודאי. אני עובר כל מיני מצבים ומרגיש כמו כל אדם ויודע שבלי הקושי אי אפשר להתפתח. צריך להשתמש במצבים הלא נעימים, כדי להתפתח כאדם".
החקירה הזאת הופכת אותך לשחקן טוב יותר?
"אני חוקר את החיים מבחינה רגשית ושכלית, מברר אותם מבפנים ויכול לבטא אותם החוצה מבחינה רגשית. כך שאנשים מרגישים את האנרגיה הזאת".
בנך דניאל הוא גם שחקן, הוא שותף לתפיסת העולם הזאת שלך?
"בוודאי, הוא אומנם שחקן צעיר שרק התחיל את העבודה, אבל הוא לומד קבלה מגיל 13 ומכיר את הדברים כמוני".
בימים אלו דמידוב עורך חזרות לקראת שתי הצגות בכיכובו שיעלו בקרוב בתיאטרון גשר: "קיץ במריאנבד", מחזה פרי עטו של שלום עליכם, ו"וורהול", שם הוא יגלם את אנדי וורהול - דמות שאין ספק ששונה לגמרי מכל מה שהיה רגיל לעשות עד כה. "הוא כל כך מעניין ודוגמה לאדם ששיחק כל הזמן, גם כשחשבו שהוא לא משחק", אומר דמידוב.
ההצגה הזאת מסמנת צעד נוסף בפנייה של תיאטרון גשר למיינסטרים?
"אני יכול לדבר רק בשמי: מצד אחד, אני מאוד אוהב קלאסיקה: את שייקספיר, צ'כוב ומולייר, גם כשחקן וגם בגלל שיש עומק מדהים במחזות שלהם. זה מה שהיה עד כה בתיאטרון, יחד עם מחזות שתמיד היו, על יהודים וישראל ועל ההיסטוריה של הכפרים במזרח אירופה. אבל התיאטרון מתפתח ועובר שינויים, ורק שלא יאבד את המרכז, את השורש. אחרת אתה רץ ולא יודע לאן".
"שחק אותה" עם סשה דמידוב, הערב (שלישי) ב-20:00, סנטר טוק, דיזנגוף סנטר, תל אביב. הכניסה חופשית