ליאור כלפון (43) הוא יוצר, שחקן, תסריטאי ובמאי. הוא שירת בלהקת חיל החינוך, ועם שחרורו הצטרף לתוכנית הטלוויזיה "קומדי סטור". לאחר ירידתה מהמסך, יצר וביים בפראג מופע תיאטרון בטכניקת "התיאטרון השחור" בשם FunTazi, שזכה להצלחה גדולה. בשנים 2008־2014 הופיע בסדרת הקומית "רמזור" בתפקיד אייל, המכונה איצקו. בין היתר דיבב בסרטים "שרק", "גיבור של כולם", "תפוס ת'כריש", "גיבור על נמלים", בסדרה "ספיידרמן ללא גבולות" ועוד. ב־2009 העלה את המופע "ווקה פיפל", שיצר, ביים והפיק. לאחרונה הקים את הסטארט־אפ BeePost. כלפון מתגורר בימים אלו בבנימינה עם אשתו וארבעת ילדיו.



האם יש יצירות מוקדמות שלך שהיית שב אליהן ומשנה?


"יש מופע שיצרתי לפני עשור שנקרא 'גבירותי ורבותי, ידיים למעלה!', שבו הקהל באולם נחטף על ידי ארבעה שודדי בנק שלומיאלים שמצאו מסתור מהמשטרה לאחר שוד בנק שביצעו בסמוך לתיאטרון. זה מופע קורע מצחוק עם שחקנים מאוד מוכשרים. הייתי עורך את המופע ומעלה אותו שוב כי היה שם פוטנציאל לא מנוצל. לצערי, אין לי זמן היום בין הסטארט־אפ החדש שלי, BeePost, לסיבוב ההופעות המחודש של 'ווקה פיפל' בארץ ובעולם. אבל אולי יום אחד זה עוד יקרה".



אף שהיה מזוהה במשך שנים ארוכות עם עולם הבמה, בשנה האחרונה גילה כלפון תחום חדש ולא צפוי, שמעסיק אותו וגוזל את רוב תשומת לבו. בדצמבר האחרון, במסגרת ראיון בערוץ 2 שנערך עמו, דיבר כלפון על החלטתו הטרייה לעזוב את עולם הבמה כדי לממש את ייעודו החדש כיזם הייטק. "לפני שנה החלטתי לעשות צעד ולצאת מעולם הבידור לאחר למעלה מ־30 שנה על הבמות", הוא מספר כעת. “מעולם לא נחתי על זרי הדפנה, ודווקא בימי שיא עבדתי יותר קשה, כדי לצאת מאזור הנוחות שלי. אני הולך תמיד עם הבטן שלי לפי מה שמרגש אותי. למזלי, אני מקבל המון הצעות מתיאטראות ותוכניות טלוויזיה מצוינות בפריים־טיים ומופעים וסרטים בינלאומיים, ויכולתי לבחור לעשות דברים מדהימים אחרים, אבל החלטתי לקחת הפסקה מהתחום שלי, להתמקד בתחום מרגש חדש ולגדול ולהתפתח בו".



מה היה הרגע שבו החלטת: "אני הולך על זה"?


"בשנים האחרונות יצא לי לעבוד בהתנדבות עם סטארט־אפים בכל מיני מסגרות כמנטור קריאייטיב, עזרתי להם לספר את הסיפור שלהם, נתתי הערות על המצגות שלהם, העיצוב שלהם, על החוויה שהמשתמש עובר, על שפת הגוף וצורת ההצגה שלהם כשהם עושים פרזנטציה למשקיעים וכו'. העבודה הזאת מאוד ריגשה אותי, והבנתי שזה עולם חדש ומרתק שאני נמשך אליו".



“ניתוב מחדש"



בימים אלה עמל כלפון על הסטארט־אפ החדש שלו, BeePost, פלטפורמה שנועדה לייצר באזז באתרים באמצעות משלוח טוקבקים בסרטוני וידאו במקום בטקסט. אז מה הוא יותר - יוצר או שחקן? כלפון לא מתקשה להכריע בשאלה הזאת. “אני בהחלט רואה את עצמי קודם כל כיוצר", הוא אומר. "קיבלתי כלי יצירה שאני נהנה להשתמש בהם. תחשבי איזה כיף זה ליצור מדף לבן וריק עולם שלם שאת המצאת. זה קצת לשחק את תפקיד אלוהים. הכל זורם לפי מה שבחרת, אתה קובע את החוקים ונותן נשמה לרעיונות. שחקן הוא אחד הענפים הבולטים בעץ היצירה שלי. אני רואה עצמי כעץ עם המון ענפים גדולים וקטנים - אם זה משחק, ציור, כתיבה, בימוי, שירה, ריקוד, המצאת פטנטים או כל דבר אחר. אלה ענפים ביצירה שהיא חלק ממני. רוב היצירה שלי ב־20 השנים האחרונות עסקה במופעים בינלאומיים, שיכולים לדבר לכל אחד בעולם ולשמש כגשר תרבותי שייחרת בזיכרון הצופה. אני מאוד נהנה, כאמור, ליצור ולברוא עולמות פנטזיה מאפס, לכתוב סיפור מרגש ומצחיק ולביים שחקנים מוכשרים, וכרגע אני בתחושה שאני צריך הפסקה, חידוש אנרגיות וניתוב מחדש".



את השתתפותו בתוכנית "רמזור" בתפקידו האלמותי של איצקו מתאר כלפון כחוויה מיוחדת. " אדיר מילר (יוצר הסדרה – ר"ז) הוא כותב מחונן, שקודם כל כסטנדאפיסט מבריק רואה את העולם בפריזמה אחרת מכל אדם אחר", הוא אומר. "גם אם הייתי ממש משתדל, לא הייתי יכול לכתוב כמוהו. יש לו מתנות מאוד מיוחדות שהוא קיבל, כמו שאני קיבלתי מתנות מאוד מיוחדות משלי".



"מילר רואה את העולם בפריזמה אחרת". צוות רמזול,, צילום: יח"צ קשת
"מילר רואה את העולם בפריזמה אחרת". צוות רמזול,, צילום: יח"צ קשת



“תינוק מיוחד"


ונראה שכלפון אכן מצליח לנצל את “המתנות המיוחדות שלו”. אחת ההצלחות הגדולות שלו הייתה המופע “ווקה פיפל”, הרכב זמרים שמעלה מופע מוזיקלי־קומי שמשלב שירת א־קפלה ואמנות ביטבוקס. במסגרת המופע השחקנים לבושים ומאופרים בלבן. סיפור הרקע מאחורי המופע הוא על שמונה חייזרים, אשר הגיעו מכוכב "ווקה". דרך אינטראקציה עם הקהל החייזרים מצליחים להטעין מחדש את המצבר ולחזור לארצם. הפריצה הראשונית של המופע נעשתה באמצעות פרסום סרטון מהמופע ביוטיוב. עד מהרה זכה המופע להצלחה בשלל במות ברחבי העולם.



כיצד נולד רעיון טוב?


"רעיון חדש הוא כמו תינוק. הוא יכול להיוולד בכל מקום ובכל זמן. הוא מושפע מההשראה שסובבת אותנו תמיד. יוצרים הם אנשים עם אינטואיציות מאוד גבוהות, שפשוט יותר מודעים להשראה שיכולה לבוא מהמון דברים שרואים וחושבים עליהם במהלך היום ופתאום בלילה לפני השינה או מיד כשקמים בבוקר, ולפעמים אפילו כשיושבים בשירותים, תבוא ההברקה, הרגע הזה של 'היי, זה רעיון ענק!', ואיתו תחושה מאוד חזקה בבטן שזה הדבר הנכון לעשות וזה אפשרי וזה יהיה גדול ויכבוש את העולם. וולט דיסני אמר 'אם אתה יכול לדמיין את זה, אתה יכול לעשות את זה'. האתגר האמיתי הוא ליישם את הרעיון ולהפוך אותו למציאות. לחקור ולהתעמק בנושא ולהבין אותו ככל שאפשר, ובעיקר להבין מה אתה מוכן לסכן כדי להביא אותו לעולם. כל רעיון יכול למות ימים אחדים לאחר לידתו או במהלך התבגרותו, כי לאנשים בדרך כלל קל להתחבא מאחורי המון תירוצים: 'אין לי זמן', 'אין לי כסף', 'אני מבוגר מדי' וכו', והם נותנים לכל מיני נשמות טובות להגיד להם 'זה לא ילך', 'אתה תיפול', 'תראה כמה כבר נכשלו', 'אתה לא יכול' ועוד עצות זהב שמורכבות בעיקר מהפחדים שלהם עצמם. האנשים הגדולים הם אלה שיודעים לסנן את רעשי הרקע האלה ולהאמין בכל לבם ברעיון שלהם, בין אם זה סטארט־אפ, הצגה או עיצוב חדש לבית. תזכרו שכל דבר שאתם משתמשים בו היום היה פעם רעיון של מישהו שעבד קשה והתעקש והאמין".



איך נולד המופע "ווקה פיפל"?


"'ווקה פיפל' נולד מאהבתי לביטבוקס, לשירת א־קפלה ולהומור. רציתי ליצור מופע שישלב בין כולם ויהיה שונה מכל מה שהיה קיים לפני כן בעולמות האלו. משהו שידבר לכל אחד בעולם וייגע בו בלב ובראש. במשך תשעה חודשים פיתחתי את הרעיון בבטן ובראש שלי, חקרתי אותו לעומק, שאלתי את עצמי מה אני אביא חדש לשולחן. איך התינוק הזה יבלוט בעולם של המון ילדים מוכשרים אחרים? אשתי מאוד עזרה לי בחשיבה על הרעיון. כששותפי דורון לידה, ליאורנה סולומונס ושי פישמן, המנהל המוזיקלי, הצטרפו לחלום והביאו את חלומותיהם שלהם לסיר היצירה - בישלנו יחד משהו שהריח טוב והיה מאוד טעים לכל מי שטעם בעולם. הבנו שיש לנו פה תינוק מאוד מיוחד, וכאן המקום לציין שאי אפשר ללדת לבד משהו טוב. תמיד צריך שותפים טובים. לא מספיק שיש רעיון גדול, יש מיליארד רעיונות שנולדים בכל רגע. בשביל שרעיון יגדל, הוא צריך הרבה אנשים שידחפו אותו יחד ויאמינו בו".



"צריך שותפים טובים". ווקה פיפל, צילום: לאון סקולצקי
"צריך שותפים טובים". ווקה פיפל, צילום: לאון סקולצקי



איפה תהיה בעוד עשר שנים?


"אין לי מושג איפה אהיה בעוד עשר שנים. אם אהיה כאן, זה כבר יהיה טוב (צוחק). לא יודע אם אחיה בארץ בעוד עשר שנים. לאן שהחיים ייקחו אותי - לשם אלך. ברוב חיי הבוגרים נדדתי בעולם, אבל הבית והלב תמיד היו ויהיו בישראל. אני מאמין שבעוד עשר שנים ארצה לראות את עצמי מטייל בעולם בריא ומאושר עם משפחתי וממשיך ליצור. אני מאמין שבעיקר אצייר ואפסל, אולי אתנסה בעולמות של צילום, אלמד לנגן בפסנתר או בגיטרה ואולי אכתוב ואביים את הסרט הראשון שלי או אמציא את ההמצאה הבאה שתשנה את העולם. אי אפשר לדעת. העיקר שזה נעשה מתוך אהבה, תשוקה והתלהבות".



יש לך כבר את הרעיון החדש הבא?


"תודה לאל, יש לי כל יום המון רעיונות חדשים. זו המתנה שקיבלתי, ולפעמים גם הקללה. אני צריך לשמור על פוקוס ולהתרכז בדבר אחד ולעשות אותו הכי טוב, שאוכל לנקז את כל הראש שלי ויכולת ייצור הרעיונות לעבר המוצר האחד הזה".