הכוריאוגרף אביחי חכם רק בן 28, ובאמתחתו כבר לא פחות משלוש זכיות בפרס התיאטרון בקטגורית הכוריאוגרף על עבודותיו במחזות הזמר "גברתי הנאווה", "אוויטה" ו"סיפור הפרברים". בימים אלה העלה הילוך ויצא בהבימה עם "פרידה", הצגה שיצר וביים על הציירת המקסיקנית פרידה קאלו, בכיכובה של השחקנית והזמרת לירז צ'רכי.
נוכח ההשתאות שמעורר המרוץ שלו בגיל צעיר, הוא אומר: "אני לא רץ לשום מקום, אלא פשוט נהנה מהרגע. יש לי המון שאיפות, ואני מגשים אותן לאט ובטוח".
לאט ובטוח, אבל האם לא הגזמת כשלנוכח שלוש הזכיות שלך, בחרת להצטמצם בתוכניית ההצגה לשלוש שורות בלבד?
(צוחק): "אני נורא אוהב לקצר את הרזומה שלי, ומעדיף שזה יהיה מתומצת עד כמה שאפשר".
לא הספיקה לך הכוריאוגרפיה, שזלגת הפעם אל הבימוי?
"ככל שאני בא מהמחול, מזמן קינן בי הרצון להביא אותו במסגרת עטיפה שלמה של הצגה על ציירת, שביצירה שלה ביטאה את כל הפסאדה של האמנות שלה. ריתק אותי משהו לא מפוענח לגמרי שיש בדמותה. זאת כאשר ההצגה לא מתכוונת להציג על הבמה אחד לאחד את החיים של פרידה קאלו, אלא להראות מה ההשראה שהיא מביאה לנו, כאן ועכשיו".
לפחות מבחינת המראה, לירז צ'רכי נראית כבחירה טבעית לתפקיד. היא הייתה לך בראש כשיצרת את ההצגה?
"האמת היא שחשבתי על כל מיני מועמדות לתפקיד פרידה, אבל כולן נדחו הצידה. כשראיתי תצלום של לירז מחופשת בפורים לפרידה קאלו, הדמיון שלה שם לדמות היה מטורף. כשפניתי אליה והסברתי לה במה מדובר, היא ישר הלכה על זה עד הסוף".
מה שגונב כאן לעתים את ההצגה מהמחול זו המוזיקה הנהדרת, המתלווה אליה.
"המוזיקה, שהיא מרכיב מאוד חשוב בהצגה הזו, הורכבה בעבודת צוות שלי עם מעצבת פס הקול שלה, מירי לזר, שהיא במאית וכוריאוגרפית בפני עצמה ועם ג'וני גולדשטיין, שיצר לה כמה טרקים מקוריים של מוזיקה".
לא חששת שהקהל, שרגיל לשמוע בתיאטרון דיבורים, יירתע מהצגה מעוטת מלל?
"העזתי. לא נרתעתי. אני אוהב לעשות דברים לא שגרתיים ולהסתכן, גם אם מראש לקחתי בחשבון שיהיו כאלה שלא ידעו איך לאכול את העניין. אפילו שאין הרבה טקסט בהצגה שהיא תיאטרון־מחול, אני בטוח שהקהל יוצא ממנה עם חוויה מסוימת".
לדברי חכם, הוא רוקד מאז היותו עולל בן 3 בפתח תקווה. כשגדל קצת, החל לנדוד בין להקות. קצת אחרי בר המצווה שלו, החל ליצור את עבודות הכוריאוגרפיה הראשונות בלהקת הנוער הייצוגית בעירו, להקת פיקוד מלאבס, "שם רקדנו פולקלור וריקודי עם, שגם אותם אני אוהב, כמי שמוכן לפתוח את הראש לעוד סגנונות".
באיזשהו שלב הוא עשה סוויץ', כעדותו, אל מאחורי הקלעים, "אם כי קורה שכשרקדן לא מגיע להצגה, אין לי בעיה להחליף אותו".
בינתיים, לגביו זה הרגע הנכון לפרוץ במקביל אל העולם הגדול. באחרונה יצר בפריז את הכוריאוגרפיה למחזמר "אוליבר טוויסט", שהלחין המלחין הישראלי שי אלון.
זה שונה לעבוד שם בהשוואה לארץ?
"מאוד. המנטליות שלהם שונה לגמרי. הם לוקחים דברים ב'איזי', בעוד שכאן הכל בלחץ. מה לעשות, זה האופי שלנו. מאז פריז אני מוכוון מטרה גם לחו"ל".
ובסיכומו של דבר?
"אני רוצה שהעבודות שלי ייגעו בקהל וירגשו אותו, ולא רק יביאו לו חוויה אסתטית מרחוק".
והמחזמר הבא?
"אני מביים את 'מסביב לעולם ב־80 יום' על פי ז'ול ורן".
ואחר כך?
"'מרי פופינס', בהבימה".