במרכז הטרגדיה השייקספירית, הנחשבת לאחת הגדולות במחזאות העולמית מאז ומעולם: אותלו, מפקד צבא בכיר, גבר שחור שמתאהב בדסדמונה לבנת העור. הנישואים המעורבים מעוררים סערת רגשות וקנאה בוערת. יאגו, שלישו הצבאי הבוגדני של אותלו, משכנע אותו בעקשנות ובעקביות שדסדמונה בגדה בו. בסערת רוחו הפגועה, רוצח אותלו את דסדמונה ומתאבד. אהבה גדולה הופכת בגלל מזימה זדונית ושקרית לרצח במשפחה. הטרגדיה המשפחתית של אותלו, מעלה את התופעות האנושיות הנצחיות בכל הזמנים: גזענות, אהבה, קנאה ובגידה.
התרגום הנפלא והמדויק של אלי ביז'אווי מסייע רבות להבנת הדמויות. הבימוי של עירד רובינשטיין כולל תמונות רבות משתתפים, כשכל אחד מהם מפיק רגעי משחק מרתקים.
הבמאי בחר צוות שחקנים מוכשרים ביותר המאיישים את דמותם של אותלו ויאגו, שיש להם אישיות בימתית מרתקת, והצבתם זה מול זה יוצרת דיאלוג חד־פעמי. עמוס תמם בתפקיד אותלו, נכנס בצורה מושלמת לדמותו הגברית המחוספסת שמגלה בתוכו את הצד הרך, באמצעות אהבתו לרעייתו הלבנה דסדמונה. תמם הוא לא רק גיבור מושא להערצה, אלא גם משתנה מעת לעת, ומגיע לשיאי משחק מרתקים המציבים אותו כשחקן מהמעלה ראשונה.
לצדו יוצר רמי ברוך דמות מרתקת כיאגו – נבל המחשב את צעדיו במדויק. תפקידה של דסדמונה הופקד בידי אביגיל הררי, שמעריצה את אותלו ומגלה עקשנות רבה בהמשך. עוד ראויים לציון: שרה פון שוורצה כאמיליה, שלומי ברטונוב כקסיו, נדב אסולין כרודריגו, ויגאל זקס בתפקיד ברבאנציו.
הבמה המרהיבה שבנתה פולינה אדמוב - אי המוקף מים - מהווה שחקן נוסף ואפקטיבי ביותר בדרמה. כך גם המוזיקה שכתב רועי ירקוני והתאורה הנפלאה של אבי יונה בואנו. בנוסף, עיצוב התנועה על ידי עמית זמיר מדגיש את הדרמה.
הפעם אפשר לומר בפירוש ש"אותלו" החדשה מצליחה להעשיר את הרפרטואר המידלדל של הקאמרי בהצגה משובחת, מסקרנת, רעננה ולופתת, המהווה אבן בוחן חשובה לבחירות ועדת הרפרטואר של התיאטרון.