העלילה באופרה, במיוחד ברציניות שבהן, היא בדרך כלל מורכבת ופתלתלה. משולשי אהבה הם נושא שחוזר על עצמו, כמו גם בגידות ולעתים קרובות גם מוות - איטי וכואב, שמופיע בשלב כלשהו של העלילה. מהבחינה הזאת, עלילתה של האופרה האהובה מאת מוצרט, 'אידומנאו', איננה שונה.

את הליברטו (הטקסט) של האופרה, שהבכורה שלה התקיימה בשנת 1791, כתב ג'אמבטיסטה וארסקו לפי טקסט צרפתי מאת אנטואן דנשט. העלילה מכילה כמעט כל טריק מוכר - יש מלחמה, פוליטיקה, מפלצת ים, שדים, משולש אהבים הכרחי והסכם סודי עם אל, שכמעט מוביל לטרגדיה. כמעט.

הסיפור עוסק במלך טרויה, אידומנאו, ששב הביתה אחרי מלחמה ארוכת שנים. כשספינתו נקלעת לסערה בלב ים, הוא מבטיח לנפטון שאם יביא אותו לחוף מבטחים הוא יקריב את האדם הראשון שיפגוש.  לרוע המזל, המפגש הראשון שלו הוא עם בנו האהוב אידמנטה.

כדי לתבל עוד את העלילה, מתברר שאידמנטה מאוהב בנסיכה איליה, שהיא בתו של מלך פריאם, אויבו של אביו. זוהי, כמובן, התפתחות מאוד לא רצויה, מה גם שהנסיכה עצמה נקרעת בין אהבתה לאידמנטה, שאביו רצח את רוב בני משפחתה, לבין נאמנותה לעמה. ולמקרה שכל אלה אינם מספיקים, הנסיכה אלטרה, בתו של אגממנון שנלחם לצידו של אידומנאו, מאוהבת גם היא באידמנטה.

זמרת הסופרן יעל לויטה, שתמלא לסירוגין את תפקיד איליה לצד הזמרת הילה בג'יו, מאושרת מאוד לקחת חלק בהפקה, שנוצרה במקור על ידי הבמאי הדני קספר הולטן, ושעל שיחזורה באופרה הישראלית הופקד הבמאי ניב הופמן.

"החזרות הן אינטנסיביות מאוד, וזה מאוד שונה מכל מה שחוויתי קודם באופרה," אומרת לויטה. "זוהי אופרה רצינית. אין הפוגות קומיות או אינטרמצו, או דמות שמספקת זווית משעשעת".


אבל על אף ההסתבכויות, אפשר לומר על העלילה ש"סוף טוב הכל טוב", והאופרה מסתיימת באופן חיובי עבור רוב הדמויות המרכזיות.
"כן, יש סוף טוב לדמות שאני מגלמת ועבור אידמנטה, בנו של אידומנאו המלך. זהו סוג של סוף שמח אבל הוא גם מאוד דרמטי."


הרעיון לפיו על אידומנאו להקריב את בנו האהוב כדי לעמוד בהבטחתו לנפטון הוא זוועתי. באופן טבעי הסיפור מזכיר לנו על עקדת יצחק. למרבה השמחה בשני המקרים הילד ניצל בסופו של דבר, אבל לדברי לויטה הרעיון מעורר רגשות מאוד עזים, ואלה חייבים לבוא לידי ביטוי בביצוע.

"יש שם סיפור אהבה לא פשוט (בין איליה ואידמנטה). היא אומרת 'הפסדתי הכל. הפסדתי את משפחתי ואני מאוהבת בבנו של מי שרצח את משפחתי.' זה קשה. כדי לגעת ברגשות הקשים הללו אני מתחברת לשואה," היא מוסיפה. "סבתי הייתה באושוויץ, וסבי מהצד השני של המשפחה היה פרטיזן. שניהם היו היחידים מכל בני משפחתם ששרדו."

סיפור העלילה של 'אידומנאו' עוסק ברגשות עזים אבל המוזיקה של מוצרט, שהושפע ממוזיקת בארוק צרפתית, עוזרת לקהל להתמודד עם אתגרי העלילה. הקהל מצידו, מתבקש להשלים חלקים בעלילה שהאופרה מדלגת עליהם.

"הבמאי מבקש להימנע מהגזמות דרמטיות. לדבריו הסיפור לכשעצמו כבר דרמטי למדי, לכן הוא ביקש שנשתמש בשפת גוף פשוטה ויומיומית ונמנע מפתוס." מסבירה לויטה. "אני חייבת להישמר -  לא להיות דרמטית מדי. אנחנו מתבקשים להתמקד יותר ברבדים הפסיכולוגיים של העלילה. אני חושבת שזאת היא כוונתו של הבמאי - לשלב את הסיפור עם תובנות פסיכולוגיות." וזה, לדבריה של לויטה, תובע ממנה מאמץ לא פשוט. "אנחנו אמורים לשמור על 'מינוריות', אבל מה שאנחנו עושים על הבמה צריך להתאים לגודל של הבמה ושל האולם של האופרה. צריך למצוא את הבאלאנס הנכון."

בהפקה הקרובה של האופרה הישראלית אולי לא יהיו זיקוקי די-נור, אבל בטוח שגם לא יהיה רגע דל.

20-31.1 האופרה הישראלית, המשכן לאמנויות הבמה ע"ש שלמה להט (צ'יץ'), תל אביב לכרטיסים ומידע נוסף 03-6927777 www.israel-opera.co.il