"מי שעושה את התיאטרון מסובך, מורכב ו'לא נקי', זה רק הפוליטיקאים, זה לא אנשי האמנות עצמם", סיפר ל"מעריב אונליין", השחקן והמנהל האמנותי של תיאטרון חיפה לשעבר, עודד קוטלר, שהגיע כאורח כבוד למסיבת העיתונאים לכבוד פסטיבל חיפה הבינלאומי ה-30 להצגות ילדים, שיתקיים בחוה"מ פסח.
"אנשי התיאטרון עובדים מתהומות ליבם, רגשותיהם, נפשם, שכלם, מהבנתם תיאטרון, ואז באים אנשים מהפוליטיקה הכיתתית, מצד כזה או אחר ומנסים להטות את כף לכיוון כזה או אחר, או במקרים יותר מצערים שאנחנו מכירים לאחרונה, פשוט לסתום את הפה לאמנים. זה לא האמנים עצמם, הניקיון ישנו אצל האמנים עצמם, הבעיה היא עם האבק הלא נעים והרדיואקטיבי שמפזרים הפוליטיקאים", סיפר עוד.
"הייתי פעם מנהל תיאטרון חיפה, וככזה הייתי אחד מאלא שטיפחו את פסטיבל הצגות הילדים", הוסיף קוטלר. "אני חושב שאחד המופעים היפים שנשמרים בתיאטרון חיפה עד עצם היום הזה זה פסטיבל הצגות הילדים. כולנו היינו, כל אחד בתורו, מאוהבים בדבר הזה, בלי חשבון, בלי שעות, וזה סוג של מורשת שחשוב להשאיר מאחור".
גם נעם סמל, מנכ"ל תיאטרון הבימה, ומנכ"ל תיאטרון חיפה בעבר, הגיע למסיבת העיתונאים כאורח כבוד וסיפר: "לאחר שבע שנים כמנכ"ל התיאטרון העירוני חיפה, שבאותה תקופה היה התיאטרון מספר אחת בכל קנה מידה, מספר הצופים, 34 אלף מנויים, קרוב ל-40 הצגות בכל הצגה חדשה שעלתה, תיאטרון חברתי, פוליטי, קראנו לו 'תיאטרון ישראלי יהודי כאן ועכשיו', החלטתי להקים את פסטיבל חיפה להצגות ילדים. הרעיון שלי היה תמיד לשים את חיפה על המפה, איך שנכנסתי לתפקיד התחלתי לעשות 'מרתון התיאטרון', והבאתי את כל התקשורת, את ירון לונדון, מוטי קירשנבאום ומיכאל הנדלזלץ, כולם היו מגיעים בחמישי-שישי-שבת, עם הצגות בכורה ומסיבה ביום שישי בערב, אצלי בבית או בבית של אחד מידידי התיאטרון".
"כולם היו באים, היו נוסעים אוטובוסים מבית סוקולב לחיפה", הוסיף סמל. "דוד פתאל, נתן לי את החדרים במלון דן כרמל, הייתי שם את האורחים בחדרים, והפסטיבל היה חלק מהעניין, להביא את תל אביב וירושלים לחיפה. יש פה תיאטרון, יש פה מסר, יש פה עשייה והחלטתי לעשות פסטיבל להצגות ילדים".
יש תחושה שתיאטרון המבוגרים מלא בפוליטיקה, בעוד תיאטרון הילדים נשאר נקי ותמים
"תיאטרון הילדים פחות מעורב בסאטירה ובפוליטיקה, אבל יש מאבקים על כסף בין תיאטראות הילדים, על הון ועל כלכלה ושיווק. גם תיאטראות הילדים מתמודדים על סל תרבות, על קניינים, עם הורים, על הסתדרות המורים כל מיני דברים כאלה. המאבקים האלו ביצר האדם, וכל אחד רוצה להצליח, ולעלות לשלטון של ההצגות, כך שזה לא שונה מתיאטראות המבוגרים, רק שהם מקבלים יותר חשיפה תקשורתית במדיה. האמת שאתה צודק, ועוד לא ראיתי באולפן שישי כתבה על הצגת ילדים, אבל עוד מעט תראה משהו כזה ב'הבימה'".
פסטיבל חיפה הבינלאומי ה-30 להצגות ילדים של תיאטרון חיפה יוצא לדרך ויתקיים בחוה"מ פסח בין 12-14 באפריל 2020. הפקת הדגל שנבחרה השנה לפתוח את הפסטיבל – ההצגה "הכל זהב" משירי התרנגולים – במלאת 60 שנה להקמת הלהקה בידי נעמי פולני.
אמש הכריזה הנהלת הפסטיבל בראשותם של מנכ"לית תיאטרון חיפה ניצה בן צבי והמנהל האמנותי של הפסטיבל איציק ויינגרטן על חמש ההצגות שעלו לשלב התחרות הסופי ויתחרו בפסטיבל. ההצגות הן: "אני רואה בצבע" מאת ברק גדסי בבימויו של עדי גורטלר, "הוגו שלי" מאת שחר סיטנר בבימוי נעמי יואלי, "מעשה בעולם" רעיון ובימוי אביב הורוביץ, "זה פרדיננד" מחזה ובימוי חנוך רעים וההצגה "מעלית הפלא" מאת שהם סמיט בימוי הגר בן זקן. עוד יעלו בפסטיבל, אליו צפויים להגיע השנה כ-70 אלף איש, עשרות מופעי רחוב של אמנים מרחבי העולם, הצגות מונגשות וקוגניט.
