טל לוטן נמנית עם ברוכי הכישרונות שאינם מצטמצמים בתחום עשייה אחד. על כך יעמדו צופי "אנימיקס", פסטיבל האנימציה, הקומיקס והקריקטורה התל-אביבי ה-20, שייפתח ביום שלישי הקרוב ומפאת הנסיבות ייערך עד סוף החודש בגרסה מקוונת. כאנימטורית בכירה, היא תרצה על הקליפ המקסים שהנפישה. במהלך דבריה אולי תפתיע אי אלה מצופיה כשתשלוף גיטרה ותשיר בקולה הזך את "תותים", השיר שלו עיצבה את הקליפ. אז יתברר שהאנימטורית והבמאית היא גם זמרת ופזמונאית.

להאזנה לאלבום של טל לוטן

"את 'תותים' כתבתי במהלך מבצע צוק איתן", היא משחזרת. "כשטילים הגיעו עד תל-אביב, סערו באזור מהומות 'האביב הערבי' - והרגיש לי שהעולם עולה בלהבות. כדי להתנחם קצת, קניתי תותים בדרך הביתה. כשהתקרבתי, נשמעה אזעקה. איכשהו הצלחתי להגיע ואמרתי לעצמי שאם זה סוף העולם, לפחות התותים מאוד יפים. לא רק שנהניתי מהם, אלא גם יצא לי שיר שנכלל באלבום שלי, "צבעים וצורות", החוגג שנה. כסינגל הוא יוצא כעת הן לרגל הפסטיבל, הן מתוך תחושת סוף העולם שיש גם כעת".

מה יותר מהיר - לכתוב שיר או "לבשל" קליפ?
"ברור שלכתוב. כי אם יוצרים קליפ ובהמשכים, זה יכול לקחת שנים. שכן, כשמוזמנות ממני עבודות אנימציה, תמיד אקדים אותן למשהו הפרטי שלי. לפחות יצא לי משהו טוב מהקורונה כשיכולתי להתפנות כדי להשלים את הקליפ".

ובעצם, למה אנימציה?
"כי היא משלבת דברים שאני אוהבת. אם חשבתי על משחק, או על בימוי, יש לי גם וגם באנימציה, בצירוף מוזיקה וציור, עוד שני תחומים שאני אוהבת".

וכשמדברים איתך על מוזיקה?
"אני מחשיבה את עצמי כזמרת יוצרת שמלווה את עצמה ב...בס, כלי שמשום מה הוא מזוהה יותר עם בנים. עם הבס אני נהנית יותר מאשר עם האקוסטית שאיתה ליוויתי את עצמי במשך שנים. זה מסתדר לי בתור זמרת אלט שבדרך כלל שרה נמוך".

אם כדברייך את אלטית, האלט המעודן שלך ב"תותים" נוסק לגבהים.
"כי את 'תותים', שיר קטן ורגיש אני שרה גבוה, כמי שמתאימה את עצמה למה שדורש כל שיר".

מי שמכיר ממך רק את "תותים", יופתע מאוד לשמוע אותך בסגנונות אחרים.
"כפי שראית, אני לא מסוגלת להצטמצם בדבר אחד וככזאת אני אוהבת כל מיני סגנונות, דבר שבא לביטוי באלבום שלי. כשאני מופיעה עם האקוסטית, זה הרבה יותר קטן, אינטימי ופולקי וכשאני מופיעה עם הלהקה, זה יותר קשוח ואז אני יכולה לשחרר את הרוקיסטית שבי".



כבתו של איש-צבא היא גדלה בראש העין. "כשהייתי קטנה, תמיד ציירתי וגם כתבתי למגרה וניגנתי בגיטרה", היא מעידה על עצמה. "תוך כדי השירות הצבאי ב'במחנה', למדתי אנימציה, אולי כהכנה ללימודי קולנוע. אבל כשהשתחררתי, ישר קיבלתי עבודה באנימציה ונשארתי; גם התחלתי ללמד וזה מה שאני עושה היום במכללה הישראלית לאנימציה ולעיצוב".

מסתבר שלוטן לא הסתפקה בכך ובמוזיקה. "בשביל האנימציה למדתי תיאטרון בסמינר הקיבוצים, גם למדתי מחול", היא מספרת. "הרי אומרים על האנימטורים שהם שחקנים עם עיפרון. כמי שאוהבת ללמוד, נסעתי לפני שנתיים לדרום איטליה כדי להשתלם אצל גורו המשחק באנימציה, שלימד באולפנים בהוליווד, חוויה מדהימה".

אני מנסה לדמות אותך מלמדת את תלמידייך במכללה אנימציה ובערב הם רואים את המורה מכסחת בגיטרה בהופעה.
"אכן, זה קרה והיה מגניב. אני לא אחת ששומרת על דיסטנס. מי שלומד אצלי היום, עוד שנה-שנתיים  יהיה קולגה שלי".

לאן את רוצה להגיע עם המוזיקה?
"כמי שאוהבת מוזיקה, אני רוצה לעשות מוזיקה".

נראה שלא די בכך, אלא גם צריך להגיע לכמה שיותר קהל. איך עושים את זה?
"שאלה טובה. הלוואי שיותר אנשים ישמעו את השירים שלי. בסך הכל אני רק אחרי אלבום-בכורה ואני מודה שלא ידעתי אם מישהו ירצה להקשיב לו. כנראה, כמה רצו ונבחרתי לזמרת השנה של רדיו 'זה רוק' - וזה  מדהים, כשלא רק בתחנה הזאת אני די מושמעת באלטרנטיב. אני מודה על כל השמעה ומקווה להגיע ליותר מתוך הרגשה שיש לי מה להגיד".

מה "מתבשל" אצלך?
"כעת? שיר-מחאה!"

נגד?
"כל מה שקורה בארץ מעצבן אותי. ההפגנות בימים אלה נחוצות, אבל עברנו במדינה הזאת כמה שלבים של הפגנות ויש הרגשה ששום דבר לא משתנה - והגיעו מים עד נפש. על זה השיר החדש".

כלומר, במקום לנסוע לבלפור, את נכנסת לאולפן ומקליטה שיר?
"לבלפור עוד לא הגעתי, כי פחדתי מההתקהלות הגדולה והסתפקתי בהפגנות ליד הבית בתל-אביב. בוא, נגיד שאגיע לבלפור".

כי מה?
"כי אני חושבת שאנחנו צריכים שינוי במדינה, כשלפני הכל ברור שראש-ממשלה עם כתבי-אישום לא יכול לכהן. חייב לבוא שינוי כדי שנאמין לאלה שעומדים בראש ולא נחשוד כל הזמן שעובדים עלינו. אני נעה בין הייאוש שעולה מ'תותים' לבין הזעם שעולה מהשיר החדש".
"הזעם"?

"אני רואה חברים שלא בטוח שיש להם עם מה לשלם שכר-דירה ולא בטוח שיהיה להם ממה לאכול. לא רק שלרבים מאיתנו, אין להם דירה משלהם, אלא גם אין ביטחון. מטבעי אני אדם אופטימי ומי שמכיר אותי, יודע שאני תמיד מחייכת, אבל כעת זה לא בא לי בקלות, אם כי עם כל הייאוש שב'תותים', יש בשיר גם קצת אופטימיות".

עם כל האופטימיות שלה במהלך הקליפ של לוטן העולם הולך ומתפרק, האדמה נפערת. השמים נפתחים ותותי-ענק נופלים על העולם ומתנפצים. כאן התותים הם הטובים וגם הרעים בסיפור.

אחרון-אחרון חביב. בצאתך עם השיר "תותים" את נכנסת לגוב האריות, כשיש לא מעט שירים המוקדשים לפרי האדום הזה ודי אם נציין את להיט העבר של "אתניקס" ואת הלהיט החדש למדי של חנן בן-ארי.
"ואל נשכח את השיר של הביטלס. עם השיר של חנן בן-ארי לא יכולתי להתכתב, כי כתבתי לפני. לעומת זאת התכתבתי בצורה ישירה עם השיר של 'אתניקס', שהוא הרבה יותר מלחמתי, אבל יש בו הצעה לקנות תותים במקום עוד מכונות של מלחמה. אני מודה שתוך כדי  כתיבה היה לי בראש השיר 'שדות תות לנצח' של הביטלס. אם יש אצלם איזו בריחה, אני אומרת שאני לא רוצה לברוח לשום מקום. המסקנה מכל אלה היא שאם המציאות מייאשת, לפחות יש לנו תות קטן ויפה. ואם ישנה כיום מחאת המוזיקאים, זה התות הקטן שעלינו לשמור עליו".