אילו שאלתם לפני שנתיים את איתמר בק, האם חלם לרקוד במופע שיועלה בפסטיבל ישראל, הוא היה עונה בלי היסוס "אין צ'אנס". ולא רק בגלל שהוא בכלל מוסיקאי, אלא משום שאיתמר בק נעזר בקביים בגלל מוגבלות CP (שיתוק מוחין) מלידה. "מסתבר שגם חלומות שלא חלמתי, מתגשמים", הוא אומר.
בק, 31, הוא אחד המשתתפים המרכזיים במופע Shape On Us, יצירה לתשעה רקדנים עם וללא מגבלה פיסית, שיצר הכוריאוגרף שרון פרידמן ללהקת המחול "ורטיגו - כוח האיזון" שתעלה בבכורה עולמית בפסטיבל ישראל (9-8 בספטמבר) בתיאטרון ירושלים, וגם באופן מקוון בשל מגבלות הקורונה.
לפני שנתיים הצטרף בק לסדנאות "ורטיגו כוח האיזון", זרוע נוספת של להקת המחול הוותיקה "ורטיגו" בניהולם של נעה ורטהיים ועדי שעל, שחיה ופועלת בכפר האמנות האקולוגי המרהיב בקיבוץ נתיב הל"ה. כוח האיזון, בניהולם של חי כהן וטלי ורטהיים, מציין השנה עשרים שנה לפעילותו וכולל סדנאות ותוכניות הכשרה לרקדנים עם וללא מוגבלות פיסית.
"כאדם עם מוגבלות, הורגלתי לכך שההסתכלות על הגוף שלי בתנועה נעשית על ידי רופאים ומטפלים מתחום הפרה רפואי, שעבדו איתי במטרה לשפר את העצמאות שלי ואת טווח התנועה. ופתאום מצאתי את עצמי בעולם המחול בהתנסות שמאפשרת לי להרגיש את הגוף באופן טבעי יותר מבלי לשפוט בעין ביקורתית, אלא לתת לזה לקרות, ולהכיר בערך האמנותי שיש לזה".
גם הקביים שלך משתתפים במופע.
"אם יבקשו ממני ללכת מנקודה לנקודה ללא הקביים אוכל לעשות זאת אבל מעולם לא חשבתי שיהיה לזה ערך אמנותי, לצד רקדנים וירטואוזים".
Shape On Us היא יצירה בת 50 דקות שיצר הכוריאוגרף שרון פרידמן עבור "רקדנים מגוונים". לדבריו, "מיום ליום אני מאבד קשר עם המושגים המקובלים בחברה שלנו ומחפש בטבע את המשמעות העמוקה ביותר. אני לא מאמין שצריך לחיות תחת כותרות של מוגבלות. הגיע הזמן שנתייחס לאדם ולא רק לגוף שלו".
היכרותו של פרידמן עם עולמם של בעלי מוגבלויות החלה מרגע לידתו, וכמי שגדל עם אמא עם תסמונת ארנולד קיארי (שדרה שסועה הגורמת בין היתר לחולשת שרירים, חוסר יציבות ועוד) "היא נמצאת בסוג של נפילה מתמדת גם כשהיא לא נופלת" הוא מסביר. "החיים עם אמא לימדו אותי למצוא פתרונות פיסיים להתמודדות בירידה ממדרגות, להגיע למקומות שאינם נגישים ועוד. אבל רק בתקופת הקורונה קלטתי שבשום שלב בחיים לא דיברנו בבית על חיים עם מוגבלות או נכות. פשוט נולדתי לתוך זה".
העבודה עם הרקדנים והרגישויות הנדרשות, הזכירו לו את הדיאלוג של שרון הילד עם אמו באמצעות פרקטיקה שפיתח בעשור האחרון ושמה 'אינה' (INA) כשמה של אמו. והיא מבוססת על 'קונטקט אימפרוביזציה, הזכורה לו עוד מימיו כרקדן ב'ורטיגו' לפני 20 שנים ביצירה "לידת הפניקס".
הסצנה הראשונה במופע אינה קלה לעיכול הצופים. על הרצפה נמצאת הרקדנית, מיטלי אהרוני, 47, אשה נמוכת קומה בגובה 1.53 מ', שאינה יכולה לנוע, אלא בעזרת כסא גלגלים שנמצא מחוץ לבמה, כשכל חברי הקבוצה עם קביים או על כסאות גלגלים ורקדנים שאינם בעלי מוגבלות, רצים אליה לתמוך בה ונדמה שתיכף יתקלו זה בזה או יפגעו בה. "ביום הראשון בסטודיו הזמנתי את כל הרקדנים לשבת על הרצפה. חלקם הגיעו עם כסא הגלגלים וקביים. נוצרה אווירת אנטי אבל לאחר שתיקה ארוכה, נעם, אחד הרקדנים, הרים את מיטלי מכיסא והוריד אותה לרצפה ואט אט נבנה האימון" הוא מספר. "הקונספט שמוביל את היצירה הוא לגרום לי ולרקדנים לשים את הפחדים הכי גדולים שלנו על הבמה, להיחשף".
"בשיחות עם איתמר הוא סיפר על תחושותיו, בהליכה המיוחדות שלו ברחובות סואנים, כשהעברנו זאת לבמה, לקחתי ממנו את הקביים והוא עם המפוחית נותר רועד כמעט נופל כשכולם חוצים את הבמה ולכאורה מסכנים אותו, ויצאה מזה תנועה".
פרידמן, 40, פועל מאז 2006 עם להקתו במדריד. בישראל רקד בלהקתו של עידו תדמור, בלהקת המחול הקיבוצית, וב"ורטיגו". לאורך השנים זכו הוא ולהקתו בפרסים שונים, כולל פרס "מקס" למופע המחול הטוב ביותר לשנת 2015 ופרס "מקס" לכוריאוגרפיה הטובה ביותר לשנת 2019.
עבודות המחול של שרון מככבות ברפרטואר של להקות ברחבי העולם ובהן הבלט הלאומי של פרגוואי ואחרות. לפני שנתייים הוא מונה לאמן הבית של תיאטרון Francisco Rabal. חלק מיצירותיו נתמכות על ידי עירית מדריד ומשרד החינוך הספרדי. ואולם בחודשים האחרונים גם הוא מתמודד עם ביטול ודחייה של תוכניות רבות מפאת הקורונה.
לפני 15 שנים הוא נחת במדריד כמתאם אמנותי של להקת "מיומנה" שם פגש את נאצ'ו שהיה לבן זוגו, ובשנה הבאה מתכננים השנים, ביחד עם החתולים להיפרד מספרד ולעבור לגור בישראל.
"זקן הלהקה" אמיר אישהר (ברטורא),51, רקדן קטוע רגלים מתחת לברך, היסס בטרם הצטרף הפעם להפקה. "אני נמצא באוכלוסיית סיכון לקורונה. לפני שנה וחצי עברתי התקף לב. לבסוף משגובש מתווה המתאים לצרכי הצטרפתי. זו הסיבה שאני רוקד עם מסיכה" הוא אומר.
מזה 18 שנים שהוא מתנייד על כסא גלגלים. מחלת כלי דם שהתפרצה לאחר השירות הצבאי נאלצו הרופאים, בסופו של תהליך טיפולי ממושך לקטוע את שתי רגליו מתחת לברך. "בהתחלה זו כאפה נוראית. לשמחתי אני לא משותק, ויש לי ברכיים חזקות, שהן המצאה גדולה המאפשרת לי לעשות דברים רבים, זו נכות לוקסוס" הוא אומר.
מאז סיים את לימודי משחק בניסן נתיב בירושלים אישהר 'מסתובב בעולם' כדבריו כ"אמן בין תחומי", המופיע בתיאטרון רחוב, ליצנות מיצגים, סרטי סטודנטים. אל עולם המחול הגיע בשנים האחרונות ונרשם לסדנאות כוח האיזון. "מצאתי את עצמי רוקד עם 'ורטיגו' להקה בעלת שם עולמי, ובמופע שיוצג בפסטיבל ישראל, זה מפתיע ומשעשע אותי" הוא אומר.
"מאז השירות צבאי לא עבדתי כל כך קשה ברמה הפיזית. זו קריעת תחת של ממש. אם כי מאז התקף הלב, נכנסתי למשמעת עצמית בספורט והגעתי לחזרות בכושר טוב", הוא מספר.
תאר את הרגשתך כשאתה משתתף במופע.
"כשאני רוקד אני מרגיש חלק ממשפחה. אלה אנשים מדהימים שכיף להיות ולרקוד איתם. אני מגשים פנטזיה שכלל לא פינטזתי עליה. העבודה היא דיאלוג שגורם לי ללכת לקצוות ולהתאמץ.מצד שני אני מבין שיש גבולות אישיים שחברי ידעו לכבד אותם. אני אוהב את המחול שמזיז אותי ומשפר את הכושר והתנועה. הברכיים לשמחתי מוכיחות את עצמן גם במופע זה".
"Shape On Us", להקת המחול ורטיגו. כוח האיזון. בכורה עולמית בתיאטרון בפסטיבל ישראל, 9-8 בספטמבר 2020, תיאטרון ירושלים. 17-16 בספטמבר בבית העם במושב עשרת