"כשמעבירים סרט לבמה, אין כוונה שהדבר ייעשה בהעתקה של אחד לאחד, אלא יש למצוא דרכים חדשות כדי לספר את הסיפור, שנראה על המסך בדו-מימד", אומר המחזאי אורן יעקובי, שלאחר ההצלחה רבתי על במת בית ליסין של גרסתו הבימתית לסרטה של טליה לביא, "אפס ביחסי אנוש", הוא מקווה להמשיך את ההצלחה שם עם גרסתו לסרטה של רמה בורשטיין "לעבור את הקיר".
כשציפי פינס, מנהלת בית ליסין, הציעה לך להביא את "אפס ביחסי-אנוש" לבמה, מה הייתה תגובתך?
"לפני שאני חושב לעומק, אני נוטה להגיד 'כן' ואחר כך אפשר לחשוב על ההצעה. לאחר שאהבתי את הסרט, הערכתי שזה יהיה נהדר להביא לו פרשנות על הבמה וכך גם הפעם ב'לעבור את הקיר'. כאן ביקשתי מהבמאית שלו, רמה בורשטיין, יד חופשית לקחת את הנרטיב שהיא יצרה, עם העולם והדמויות שבו ולספר אותו אחרת.
"המחזמר מאפשר לעשות את מה שהמצלמה מאפשרת בקלוז-אפ. כלומר, להיכנס לתוך הנשמה של הדמות. על הבמה אין האופציה הזאת ואנחנו משיגים את זה באמצעות שירים, כשכל שיר הוא מעין הצצה לנפש של הדמות. שלא כמו בסרט, במחזמר הקהל באולם חווה באופן בלתי אמצעי את הסיפור עם כל הפיתולים בעלילה. זה דבר שאין שני לו".
בשני מחזות הזמר רץ יעקובי עם אותו צוות יוצרים; היינו הבמאי עידו רוזנברג, מחבר השירים עילי בוטנר והמעבד המוזיקלי אמיר לקנר, אבל עם משתתפים אחרים. "החוויה שתהיה כאן לקהל שונה לגמרי מאשר ב'אפס ביחסי אנוש", מציין יעקובי. "לא רק שמדובר בעולמות שונים ובקצב שונה, אלא שאפילו ההומור הוא אחר במידה רבה. אם העלילה של 'אפס' מתרחשת בצבא, מה שמזמין הומור סלנגי עכשווי, 'לעבור את הקיר' מביא את עולמן של רווקות ירושלמיות".
שאינך מכיר אותו...
"אולי תתפלא, אבל מצאתי בתוכי את ה... רווקה הירושלמית הדתייה. אני מתחבר לזה דרך סיפורה מיכל, גיבורת העלילה, שמחליטה להילחם על החלום שלה. זה בהחלט מהלך פמיניסטי שחשוב לי אישית כאב לבת. הסיפור של מיכל, ההולכת כנגד כל מה שאומרים לה, בראש ובראשונה אמה וכנגד אנשי הדת והמלחמה שלה על מימוש החלום שלה איננו שייך רק לרווקות ירושלמיות דתיות, אלא יש בו משהו אוניברסלי".
עד כמה מצאת אוזן קשבת אצל במאיות שני הסרטים?
"שתיהן גילו נדיבות ראויה לציון לגבי הפיכת סרט שלהן למחזמר. הן מאוד שונות, אבל כיוצרות שבטוחות בעצמן וביצירה שלהן יכלו לשחרר ולאפשר ליצור מסרט שלהן משהו אחר, כשמתוך כבוד לשתיהן שלחתי להן את הגרסות המוקדמות שלי. אני לא בטוח שבמאים גברים היו מגלים כזאת נדיבות".
כמי שבאה מהעולם החרדי, האם רמה בורשטיין העמידה בפניך תנאים?
"כשנפגשנו איתה, היא הילכה על כולנו קסם. 'הייתי בטוחה, שהסרט שלי כבר סיים את הסיבוב שלו בעולם ואתם יוצרי המחזמר, מציעים לי עוד סיבוב איתו; לכן, אני מאושרת לתת לכם יד חופשית. מתוך כבוד שמרתי הן על היצירה שלה וגם על עולם הערכים שהיא מביאה. הייתה לה הערה לגבי קללה מסוימת, שלדבריה לא הפריעה לה, אבל העירה שהדמות שמשמיעה אותה לא הייתה מדברת ככה. היא הציעה אלטרנטיבה, שכמובן לקחתי אותה בשתי ידיים".
נתייחס לכוכבת המחזמר?
"בשמחה. עד היום לא עבדתי עם חן אמסלם, שמופיעה בדמות של מיכל. הקסם שעובר ממנה על המסך כמו שכולנו מכירים חי וקיים במפגש היום-יומי איתה. היא שחקנית מוכשרת בצורה שלא תיאמן וזמרת מרגשת. אני מבטיח לך שהשירה שלה תרגש ותצמרר אותך. אמנם נועה קולר הייתה בסרט מדהימה בתפקיד מיכל, אבל במחזמר חן אמסלם הייתה ליהוק מבריק של ציפי פינס, של עידו רוזנברג ושלי, אם יורשה לי. העבודה איתה הייתה תענוג והתוצאות בהתאם.
"אגב, עוז זהבי בתפקיד יוס הוא היחיד בהפקה שלנו ששיחק אותו תפקיד בסרט, שם הוא היה מצוין ומרתק היה לראות איך הוא צמח עם התפקיד על הבמה. עוז הוא חיית במה, נוטף כישרון וכריזמה, שכמו ששומעים הוא גם זמר מעולה".
זה מקרי, שאף לא אחד מכוכבי המחזמר, כולל גם אוולין הגואל, איננו זמר טבעי?
"יש מעט מאוד זמרים טבעיים, מה שנקרא, שיכולים לסחוב מחזמר. כאן זו שירה אחרת לגמרי. שכן מעבר לקול נהדר וליכולת הגשה, צריך עוד משהו. זמרים טבעיים מחוברים בעיקר לעצמם ובדרך כלל אין להם כישורי משחק".
ואילו אתה עובר בישיר לעוד סרט, שאותו אתה הופך למחזמר.
"אכן, מדובר ב'הלהקה', על פי סרטו של אבי נשר, שאותו הפכה לפני 15 שנה ענת גוב בכשרונה הרב למחזמר בהבימה. הפעם זו הפקה חדשה לגמרי, ב'תיאטרון ארצי' לנוער, כשאפילו לא קראתי את העיבוד שהיא עשתה. צדי צרפתי, שלפני כשנה עבדתי איתו על הפקה חדשה של 'סאלח שבתי', בכיכובו של איציק כהן, יביים גם הפעם. כבוד גדול לשתף פעולה איתו, מחלוצי התחום".
יעקובי, 47, הוא נתנייתי במקור, בוגר "הבוסתן", בית-ספר לתיאטרון בעיר בניהולם של מיקי וזאביק מרין. "כיוונתי להיות שחקן, אך לא התקבלתי ללהקה צבאית וזה שבר את לבי", הוא מעיד. "אחרי שירות בנח"ל, הלכתי ללמוד בבית צבי, בתקווה לכבוש את הבמות ואת המסכים. אבל זה לא קרה ואז הגיעה ההתפכחות הגדולה, שהביאה אותי לכתוב מחזה עלי, בתקווה שאשחק בו והוא יפתח לי את השערים. זאת הייתה מחשבת-שווא של ילד תמים בן 20 וקצת".
בצר לו כתב יעקובי את "דצמבר", מחזה בגילומו של יובל סגל, שזכה ב-2010 בפסטיבל "פותחים במה" בבית ליסין - ולא חזר למשחק, לאחר שהכתיבה מילאה את עולמו. לצד כתיבת מחזות, כתב עם שחר סגל שורה של סדרות טלוויזיה. עם גיורא יהלום הוא יצר להבימה את "סימני-דרך", מחזמר להיט על נעמי שמר.
יעקובי נשוי לזמרת ולקומיקאית העל טלי אורן, "שכל-כולה כדור-אנרגיה". עד לאחרונה כל אחד מהם היה במסלולו והם כמעט לא שיתפו פעולה מקצועית. הפרדת כוחות מושכלת? - "לא מתוך החלטה גורפת. קרה שייעדתי לה תפקידים, שבגלל אילוצים שונים היא לא שיחקה אותם. כך עד לפני שנתיים, כשהיא השתתפה בפסטיגל שכתבתי עם שחר סגל. כעת, היא בחזרות ל'לא מתחתנת', מופע בידור מוזיקלי, שכתבתי לה ויותם קושניר מביים".
מה החלום שלך?
"נראה לי שאני די חי אותו".
יש לך במסתרים שאיפה לשוב לבמה?
"בכלל לא. אני מאושר בלי זה".