אריק איינשטיין משחק כדורסל מתוך צילומי “שבלול", 1970
ב “אריק היה מומחה לספורט, כל ספורט שהוא, בין שקפיצה לרוחק ובין שקפיצה לגובה", מספר השחקן־זמר־שדרן רדיו דורי בן זאב. “הוא היה אלוף ישראל לנוער בקפיצה לגובה ושבר שיאים בכך. הייתה לאריק מומחיות בלתי רגילה לכדורסל ולכדורגל, אבל הוא עצמו, בגלל הגובה וכושר הספורט שלו, הייתה לו אהבה מאוד גדולה לכדורסל. הוא גם שיחק כדורסלן בסרט ‘עיניים גדולות’. הוא שיחק בכל הזדמנות והיה חזק בזה. הוא העריץ אנשי כדורסל. התמונה הזו מביעה את האהבה הזו".
שלום חנוך ואריק איינשטיין מתוך צילומי הפרומו לעטיפת האלבום “שבלול", 1970
ב “אינני מחבבת נוסטלגיה, אך תמונה זו שצילמה אלונה היא אמנות טהורה, שכן היא תופסת בעין הצופה את האינטימיות בין שלום חנוך ואריק איינשטיין", אומרת השחקנית, הקריינית ואשת העסקים יהודית סולה. “אני רוצה לדבר על צביקה, שכולם קראו לו שיסל. מה היה בו שגרם לכולם להתגודד סביבו? חוץ מהחן וההומור, הייתה לו אינטליגנציה רגשית גבוהה. ובתור חבר, לא היה נאמן ממנו. אהבה וחברות".
מיקי גבריאלוב ואריק איינשטיין מתוך צילומי פרומו לעטיפת האלבום “בדשא אצל אביגדור", 1971
ב “התמונה הזאת צולמה בחצר של אביגדור צברי", מספר היוצר והזמר מיקי גבריאלוב. “הייתה שם פריצת דרך היסטורית, נוסטלגית ומוזיקלית. אריק ז"ל ואני היינו כמעט כל יום שם, כותבים שירים. לידנו, לא רחוק, שיסל שכר בית קטן מול חוף שרתון, שבו אריק ואני סיימנו לכתוב את השיר 'אני אוהב לישון'. הבית עוד לא היה מרוהט ואריק, אני ושיסל ישבנו על הרצפה. שיסל היה אדם טוב לב מצחיק, איכותי ואכפתי. יהי זכרו ברוך".
צבי שיסל ואריק איינשטיין משתטים בישיבה, 1969
ב “אריק היה החבר הכי טוב של אבא שלי, משנות ה־20 לחייו של אבא שלי ועד למוות של אריק", מספר דוד, בנו של צבי שיסל וממפיקי הסרט. “בתור ילד אני זוכר את אריק כל הזמן ברקע. כל ערב הם היו מצלצלים זה לזה ועושים את הצחוקים שלהם כשהיו מדברים בקול נמוך. היו גם טיולים משפחתיים וביקורים בסלון שלנו והעבודה המשותפת על דברים דוגמת ‘כמו גדולים’. מה שאני רואה בתמונה הזו זה שני חברים הכי טובים ומלאי אהבה, קרבה ופתיחות שלא תלויות בדבר. הם עשו הכל בצורה הכי פתוחה ויפה".
מאחורי הקלעים של צילומי הסדרה “לול", 1969
ב “הצילום הזה מעלה הרבה זיכרונות: שיסל, שלום (חנוך), ביבי (ברוריה דוידזון), ליהי (חנוך), צ’ין צ’ין, שמוליק (קראוס) ואני", מספר הבמאי והתסריטאי בעז דוידזון. “הפסקה ביום צילום בהפקת ‘לול’. נראים די הרוסים מעייפות. ראיתי את הסרט של שיסל ונועה (אלמנתו שכתבה וערכה את הסרט – ד"פ). הם עשו עבודה מצוינת. מאוד התרגשתי. זה היה כאילו להגיד שלום לשיסל שעזב בלי להודיע".
אריק איינשטיין וצבי שיסל בצילומי “שבלול", 1970
ב “שיסל עשה בעצם כמעט את כל התפקידים במסגרת עבודתו עם אריק איינשטיין: מנהל הופעות, מנהל אישי, איש יחסי ציבור ומפיק", מספר דורי בן זאב. “הוא גם הסיע את אריק להופעות ודאג לכל צורכי ההפקה. הוא ניהל גם את משרדי ההפקות ‘הגר’ לצד שמוליק (שמיילך) בורנשטיין. הייתה חברות גדולה ביניהם ואמון גדול. הם היו צמד־חמד".
אריק איינשטיין מחזיק כלב, 1970
ב “אריק ושיסל אהבו להשתטות, והרבה מההשתטויות התרחשו על הגג של משרדי ‘הגר’", מספר דורי בן זאב. “כאן, ברגע קסום וכיפי, רואים את אריק מאושר ומחזיק את כלבו".
אורי זהר ומאחוריו שיסל, 1970
ב “זה מתוך סט תמונות מגניב שאורי עושה בו כל מיני פרצופים, ורואים את אבא שלי מסתכל עליו מאחורה מבסוט", מספר דוד שיסל. “הצילום הזה סמלי ותופס את המהות של אורי בתוך כל העשייה הזו. אורי עם כובע הקאובוי הזה היה בולדוזר, יוזם ודוחף. הוא היה דמות מרכזית בחבורה הזו, ובתמונה זה בא לידי ביטוי, שכן כולם מסתכלים עליו כשהוא עושה פרצופים, והתאורה מבליטה אותו. זו תמונה שמסמלת בעיניי את אורי בתוך החבורה כדמות דומיננטית וחזקה שדחפה את החבורה קדימה".
צבי שיסל ואריק איינשטיין, 1969
ב “הכרתי את אריק דרך פופיק ארנון סמוך לצאת אלבומו ‘מזל גדי’, והוא הציע לי להצטרף אליו לסיבוב ההופעות", סיפר צבי שיסל ז"ל בראיון שנתן ל"מעריב" ב־2018. “לא הכרתי אותו אישית וכמובן ששמחתי. הקליק נוצר בינינו במפגש הראשון ובסיומו קבענו להיפגש שוב. לא היה לי ניסיון, אבל הוא אמר שאלמד תוך כדי עשייה ועשה זאת רשמית כשהפגיש אותי עם האמרגן שלו דאז, דני דגן. אני הייתי אחראי על ניהול ההופעה ואיסוף הכסף, והייתי עושה גם את התאורה למופע. אריק ואני היינו נוסעים להופעות באוטו האמריקאי של דני (דגן). זה היה מופע נהדר עם השירים הראשונים של שלום חנוך. אני הייתי אחראי על בדיקת הקופות, סידרתי גם חשמל ותאורה והחניתי את האוטו במקום טוב כדי שנוכל לברוח מיד אחרי ההופעה, בלי שהמעריצים יתנפלו על אריק. הופענו לפעמים כמה פעמים בערב".
אביגדור צברי וצבי שיסל, 1967
ב “בתמונה הזו אבא שלי ממש דומה לי ומזכיר לי את עצמי", מספר דוד שיסל. “אבא שלי הכיר את אביגדור צברי עוד משנות העשרה שלו, שכן היה לאביגדור צריף על הים בשרתון, היכן שצילמו מאוחר יותר את ‘מציצים’, ואחרי זה אבא שלי שכר צריף לידו. אביגדור היה יותר מבוגר מהחבורה וביזנס מן. אבא שלי הציע לאביגדור להשקיע כסף ולפתוח יחד בר, אבל אז פרצה מלחמת ששת הימים והכל התחרבש. זו תמונה מהפתיחה של הבר. בתמונה אני רואה את אבא שלי יזם, מבסוט, צוחק ועם הברק והניצוץ בעיניים שליוו אותו כל חייו. בעברי היו לי שלושה ברים ומסעדות בתל אביב, כך שזה מזכיר לי אותי".
הסרט ישודר הערב ב-21:00 בערוצים HOT8 ו־HOT VOD