המוזיקאי, הזמר והפייטן עופר כלף, יודע לספר על המג'אניאת. אלה הן המשוררות של יהדות תימן, ששירתן עברה מדור לדור והייתה מקובלת במיוחד בחוגריה, האזור ההררי בדרום תימן.
עוד בילדותו בירושלים, נשבה כלף בקשר מיסטי כמעט, בשירתן של הנשים שסבבו אותו, עד שהבין כי מתוך גרונו בוקעת שירתן של הנשים התימניות. "הרגשתי כאילו הסבתות שלי מבקשות לדבר דרכי ולא ידעתי מה לעשות עם זה. שיניתי את התזונה, חזרתי לשתות קפה עם חוואיג', להריח ריחות ולהאזין למוזיקה תימנית", הוא משחזר.
לימים, במפגש מקרי עם המוזיקולוג וחוקר התרבות התימנית ד"ר תום פוגל (ממשיך דרכו של אפרים בן יעקב ז"ל), כלף חשף בפניו שירים שהלחין, וד"ר פוגל הציע לו לשיר בהגיה תימנית.
בהמשך הוא כתב שירים דוגמת שירי הנשים ששמע. "הרגשתי שהכל עובר דרכי כמו דרך מנהרה שמחברת אותי למשהו אחר. הבנתי שעליי להלחין ולאפשר לסבתות לדבר דרכי. בתחילה הייתי נבוך מעצמי שכך אני כותב אבל אז נזכרתי בשירה של דודתה של אמי, ועל הקשר הטרגי בין האם לבת וידעתי שלא בכדי כתבתי כך", הוא אומר.
ביום חמישי ה-9 ביוני יעלה כלף בבית הקונפדרציה בירושלים את המופע "מג'אניאנת" עם ד"ר תום פוגל. המופע כולל שירים של הנשים התימניות, פיוטים חוגריים נדירים, לצד לחנים מקורים שכתב בהשפעת שירת המג'אניאת. במופע תשתתף גם הזמרת והרקדנית לאה אברהם, ילידת חבל חוגריה, נצר אחרון לשושלת הזמרות של חוגריה. "לאה אברהם נולדה בכפר של אמא שלי ושל סבא וסבתא של תום. היא מאחרונות המג'אניאתיות. השתתפותה במופע גורמת לי התרגשות רבה", הוא אומר.
מה מאפיין את שירת הנשים?
"הן שרו על מצוקת הנשים, על נישואיהן המוקדמים כילדות בנות 7-6 לגבר מבוגר שהן לא רצו בו, על הפרידה מבית ההורים והדאגה לאמהותיהן. באירועים נפרדים לנשים הן היו שרות את שירת המג'יאניאת. זו שירת מחאה, מחאה כבושה אמנם, שכן הן נשארו בתוך עולם הדיכוי ועשו אותו דבר לבנותיהן".
שירת המג'אניאת מתחברת לימי ילדותו של כלף בקהילה התימנית בעין כרם, ירושלים. "אהבתי להקשיב לנשים השרות, ראיתי אותן מתרגשות ובוכות בטקסי החינה, הסתקרנתי למשמע הסיפורים והרביתי לשאול שאלות. כילד, הן ענו לי בחצי פה, אולי הן לא רצו לחשוף אותי לטראומות שלהן כדי לא לפגוע בי", הוא אומר.
מתי הבנת?
"זה היה בשבת חתן של קרובי משפחה. לאחר בית הכנסת ראיתי את הנשים עם המטפחות על הראש והידיים השלובות, תנועה שמאד אופיינית להן, יושבות בצד. ניגשתי ושאלתי אותן שאלות ישירות על החיים שהיו להן בתימן. פתאום הידיים שלהן ירדו והפנים הזעופות התרככו והן החלו לדבר. סיפרו לי מה הן עברו, איך חיתנו אותן כילדות בנות שש או שבע ועל המעבר לבית הבעל. הן הסבירו שבכך מנעו את ההתאסלמות בכפיה. הן לא פירטו מה קרה בליל החתונה, אחרי הכל הן נשים דתיות שלא מדברות על נושאים כאלה".
הסיפורים נגעו בך.
"סיפורי הנשים הדהדו את סיפורה של אמא שלי שגדלה כילדה יתומה. אמה מתה בלידתה וכעבור שנה גם אביה נפטר והיא נמסרה לבית דודתה. אמא שלי שודכה בגיל שש לאבי שהיה אז נער בן 17. גם עבורו זו הייתה טרגדיה כי הוא היה מאוהב בנערה אחרת. לימים הכרתי את האישה שאהב, היינו הולכים לבקר אותה. גם אותה חיתנו עם גבר שהיא לא רצתה בו. מאד הזדהיתי עם הבדידות של אמי שגדלה ללא הורים ואחים. הרגשתי שעליי לשמור עליה. כילד לקחתי עליה חסות".
מה היתה תגובתה למופע?
"לא סיפרתי לאמא שלי על המופע. חששתי מהתגובה שלה. בעצם לקחתי סיפור אישי שהוא שלה ואני שר אותו. זה מופע מוזיקלי קליל אבל הוא אינו מופע מוסבר. הכל מסופר באמצעות השירים. לאחר שצפתה בו אמא מאד התרגשה, ממש נחנקה מדמעות. היא אמרה לי שהרגישה שוב כמו בחתונה שלה. בכך קיבלתי ממנה אישור בדיעבד ליצירתי".
כלף החל את דרכו על הבמות בגיל11 כמתופף בלהקת מחול תימנית מירושלים. הוא למד את תיפוף הדעסה (המקצב התימני לריקוד הנשים) מנכדתו של הרב יוסף קאפח. לאחר שחרורו מהצבא הופיע בפסטיבל ישראל בהפקת מקור של הכוריאוגרפית אנה סוקולוב, כאן פגש את שרה לוי תנאי שצירפה אותו ללהקת "ענבל" והוא הופיע בפתיתה של מרכז סוזאן דלאל. החברים הוותיקים של להקת ענבל שכנעו אותו ללכת ללמוד "תהיה מקצועי ותחזור עם תואר מוסיקלי" דחקו בו.
הוא למד שירה קלאסית מערבית באקדמיה למוזיקה בירושלים. לפני ארבע שנים פרסם את תרגומו ל"אהבת המשורר" מחזור השירים של היינה ושומאן, והופיע עם תזמורת רמת גן בעיבודו של מיכאל וולפה.
הוא בוגר תואר ראשון ושני בביצוע של האקדמיה למוזיקה בירושלים, הקים ועומד בראש המחלקה לשירה רב תחומית באקדמיה ומלמד גם במסלול לשירה ב"ניסן נתיב" בירושלים.
כלף מתמחה במדעי הקול, מנחה זמרים, חוקר את המתודיקה של פיתוח הקול ואת חוקי האסתטיקה בתרבויות שונות ומשתתף בפרויקטים חברתיים חינוכיים, בהם פרויקט הקולנוע "רואים רחוק" של שידורי קשת.
"המרצה שלי באקדמיה, פרופ' שביט, לימד אותי על שירת הטעמים התימנית. בכך הוא חיבר את הבית שלי לאקדמיה, זה היה רגע מכונן", מגלה כלף. "ההשכלה החזירה אותי הביתה. מצד אחד אימצתי זהויות חדשות שאינן שלי והתאהבתי בהן. מצד שני הבית שלי של שירת תימן מקבל מקום של כבוד באקדמיה".
המג'אניאת, שירת האמהות: עופר כלף
אורחת מיוחדת, הזמרת והרקדנית לאה אברהם
יום חמישי ה-9 ביוני ב-20:30
בית הקונפדרציה ירושלים, בניהולו של אפי בניה