שני מלחינים בתחילת דרכם כתבו לפני 130 שנים שתי אופרות קצרות. האופרה "קוואלריה רוסטיקנה" הפכה את פייטרו מסקאני למלחין מפורסם, ואילו "אלקו" היא האופרה הראשונה והפחות מוכרת של סרגיי רחמנינוב. והנה בא הבמאי חואן אנטון רקי ויוצר חיבור של שתי האופרות הקצרות אל אותו זמן ומקום בערב אחד, כשהוא מביא לבמה שני עולמות מוסיקליים שונים, וסיפור על תשוקה, קנאה ורצח כפול.
הבמאי רקי ממקם את שתי האופרות בכפר איטלקי באיטליה השמרנית של שנות ה-60' כשדמויות, מקומות ואיזכורים מאופרה אחת, מופיעים באופרה השניה. שתי האופרות עולות הערב (שני) ועד ה-22.1 בבית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ) בתל אביב, בניצוחו של אלסנדרו דה מרקי
הזמרת ענת צ'רני בתפקיד לולה ב"קוואלריה רוסטיקנה" שלא חיכתה לטורידו אהובה שישוב משירותו הצבאי ונישאה לגבר אחר, צופה בו כשהוא מפתה את סנטוצה כדי לעורר את קנאתה. ויש עוד גלגולים דרמטיים לעלילה הזו, ושל "אלקו" אבל לא נעשה ספויילר, רק נגלה שאת ענת צ'רני, תראו ותשמעו על הבמה מיד בראשיתה של האופרה 'אלקו' כשבהמשך מתפענחת התמונה באופרה השניה "קוואלריה רוסטיקנה" בה היא מופיעה כאמור בתפקיד לולה.
"הפעם לא מדובר בתפקיד גדול כך שלמדתי את התפקיד בתוך יומיים. גם העובדה שהבימוי קלאסי ואין בו הרבה רבדים, והבמאי רקי העלה את האופרה בעבר בבתי אופרה אחרים ורק מחדש אותה אצלנו, כל אלה מקלים על העבודה ועל הזיכרון, זאת בניגוד לאופרות והפקות חדשות שדורשות זמן לחזרות לזיכרון והפנמה של התפקיד" אומרת צ'רני.
היכן את עושה חזרות?
"אני מתאמנת גם באופרה, ובעיקר בבית שלי בנתניה. יש לי פסנתר בממ"ד כך שהשכנים לא שומעים אותי שרה. בעבר כשגרתי במשך 15 שנים בבניין ישן בתל אביב, השכנים התלוננו מאד. ועד הבית היה מציב לי מכסות זמן לאימונים בשבוע. זה לא היה נעים".
ענת צ'רני נולדה וגדלה בנתניה לאם שמוצאה מתוניס ואב מבלגיה. כבר יבלדותה המוקדמת אהבה לשיר. "שרתי מאז שלמדתי לדבר, הייתי בטוחה שכולם שרים. בנסיעות במכונית המשפחתית, כדי להרגיע את הבחילות שרתי. וכשאבא היה משמיע מוסיקת ג'אז היינו משחקים בזיהוי המנגינה" היא נזכרת.
את יופיה של המוסיקה הקלאסית, גילתה דווקא בשיעורי הבלט, כששמעה באחת ההופעות את היצירה "סטאבט מאטר" בלחנו של ג'ובאני פרגולזי נשבתה ביופיה, והאזינה בלופ לדיסק שקנה לה אביה.
היא לא התקבלה ללהקה צבאית, אבל במהלך השירות הצבאי לקחה שיעורים בפיתוח קול. עם השחרור מהצבא נסעה לפאריס ושימשה בתפקיד עוזרת נספח צה"ל, כאן פגשה את אמיר שפילמן שהיה אחד המאבטחים בשגרירות, ולימים מנצח ומלחין של מוסיקה בת זמננו. בעידודו של שפילמן שסיפר לה שהוא לומד פסנתר וסולפז', החליטה ללמוד מוסיקה והתקבלה לאקדמיה למוסיקה בתל אביב. בהמשך התקבלה ל'מיתר אופרה סטודיו"
כאן התגלו היכולות התיאטרליות והמוסיקליות שלה והיא החלה את דרכה כמצו-סופרן באופרה הישראלית. בנוסף לתפקידי נשים שהיא מגלמת, ובזכות קולה, צ'רני מבוקשת ל"תפקידי מכנסיים", והיא מסבירה: "כזמרת עם סוג הקול שלי, שהוא סופרן לא גבוה גם לא אלט נמוך, אני מגלמת דמויות של נערים צעירים. אני אוהבת את התפקידים האלה, יש בזה סוג של שחרור שמאפשר גם להשתטות ולהעביר ביקורת על המין הגברי".
לאורך השנים ענת צ'רני הופיעה כסולנית בקונצרטים וברסיטלים ברחבי הארץ כולל עם אנסמבל מיתר , הקאמרטה הישראלית, סימפונט רעננה, התזמורת הקאמרית הישראלית ועוד. בין תפקידיה האופראיים נמנים האשה השניה והמכשפה הראשונה ב"דידו ואניאס", תפקיד ראשי ב"אלמנה העליזה", ניקלאוס ב"סיפורי הופמן" "סטפנו" ב"רומיאו ויוליה" ויש עוד.
בימים אלה היא שוקדת על חזרות לאופרה "תיאודור" סיפורו של הרצל בה תגלם את דמותה המיוסרת של אשתו של הרצל. האופרה צפויה לעלות ב-10 וב-14 במאי. "לא סתם בחרו בתאריך ה-14 במאי" היא מדגישה. לאחרונה זכתה צ'רני בפרס רוזנבלום לשנת 2022, לאמנים בעלי הישגים מבטיחים, מטעם עירית תל אביב.
קריירה בחו"ל מבחינתה, היא אולי משאלת לב, אבל לא נמצאת בסדר העדיפויות הנוכחי שלה. "קשה לנסוע עם כל המשפחה. הרי להשאיר את המשפחה בארץ לתקופה של חודש חודשיים, זה לא בא בחשבון. גם נסיעה לשני לילות מחוץ לבית זה דבר קשה" היא אומרת.
ענת צ'רני נשואה לשחקן דורון עמית, שמתמקד כיום בטיפול בפסיכודרמה ולימודי משחק. בקרוב תעבור המשפחה לבית שהם בונים בקיבוץ העוגן, להיות קרובים למשפחתו. הם הורים לבת ובן. ליה ואור, בהתאמה. במהלך תקופת הקורונה אובחנה בתה ליה על הרצף האוטיסטי. "היא ילדה מדהימה ונהדרת מאד מוסיקלית. לומדת בגן רגיל ומטופלת היטב. האבחנה לא עצרה את החיים כי ממילא הכל היה אז בעצירה בגלל הקורונה", היא משתפת.
כשהיתה בחודש השמיני בהריון עם בתה היא המשיכה להופיע. "באחת ההופעות עם תזמורת האופרה בשירים ישראלים ישבתי על כסא בצד, בקטעים בהם לא שרתי. הריון, החל בשליש השני, משפיע לטובה על השירה. הכובד תומך ומרגישים את יציבות הגוף, כמו עוגן" היא אומרת. זמרת אופרה, כך מעידה צ'רני, מחוייבת לשמור על עצמה בדומה לספורטאי מקצועי. "להיות זמרת אופרה זה מקצוע תובעני ומאד פיסי. צריך לישון כמו שצריך, לאכול מזון מתאים ולהיות בכושר. שירה אופראית מחייבת סיבולת לב ריאה. אני גם עושה פילטיס".
אבל אומרים שכל עוד הגברת השמנה לא שרה...
"זה שייך לזמן אחר. היום העולם שונה. אם כי גם זמרים שמנים יכולים להיות בכושר טוב".