"מלך השיבוטים", נטפליקס

אזהרה: זהו סרט דוקומנטרי העוסק בבעיה אתית עקרונית. צריך - לא חובה אבל גם לא יזיק - להפעיל בו את המוח. אפילו להתלבט. לא שיש רע בפעולה זו, אבל בימים טרופים יותר מהרגיל אלה, כשחום יולי־אוגוסט כבר יצא לדרך, ראוי שיידע הציבור שמול המסך המקרין את הסרט הזה קשה לשבת סתם ככה כמו ביצה קשה. צריך, לא עלינו, לחשוב. 

גיבור הסרט הוא ד"ר הוואנג סון וונג, מדען דרום קוריאני, שבמחקריו המעשיים הגיע להישגים פורצי דרך בשיבוט בעלי חיים. הוא שיבט כלבים, חתולים, חזירים, כבשים, ואפילו גמלים ללקוחות באיחוד האמירויות. בקוריאה הדרומית הפך הוואנג לגיבור לאומי, כשהבטיח שבעזרת מחקריו יקומו משותקים מכיסא גלגלים ותימצאנה תרופות גם לחולים במחלות חשוכות מרפא. הוא הציג תוצאות יוצאות דופן שהשיג במעבדתו בניסויים בתאי גזע אנושיים, שיוכלו, כך לטענתו, לאחר פרוצדורה רפואית, לצמוח ולהחליף את מקומם של אברי גוף חולים. 

אלא שלאחר זמן מה החלו להיחשף עדויות כי ד"ר הוואנג זייף תוצאות מחקר חשוב, הפך כישלונות להישגים ונהג בדרכים אחרות לא כשרות. הוא השתמש בתאים זכריים שאותם “קצר" מעוברים אנושיים בשלב מוקדם ביותר בהתפתחותם ולאחר מכן המית את העוברים. לצורך השגת ביציות הדרושות לתהליך הוא הפעיל לחץ על עובדות במעבדתו כדי שתתרומנה ביציות לניסויים. כמו כן פנה - למרות הכחשותיו בתחילה - לסוחרי ביציות בינלאומיים ורכש מהם באופן בלתי חוקי מאות ביציות. 

הממשלה הדרום קוריאנית סגרה להוואנג את הברזים. אחרי הליך משפטי הוא נידון לשנה וחצי מאסר. אושיות רוח ומוסר תקפו אותו על ש"התערב במלאכתו של אלוהים" כשיצר עוברים אנושיים ו"קצר" מתוכם את התאים הדרושים לו כדי ליצור תאי גזע. 

יש משהו מקומם העולה מתוך הנימה הצדקנית שאותה נוקט הסרט שלפיה ה"למה לא" לפעול לפי שיטותיו הרפואיות של ד"ר הוואנג ברור ומנומק לגמרי. ה"למה כן" - המשך המחקר באופן מבוקר, שעשוי להביא תועלת עצומה למין האנושי, בעיקר לחולים שבו - אינו נדון לחלוטין.

המים נשפכים עם החולה, והדיון הממשי מטואטא מהחדר. המדע והטכנולוגיה מתקדמים מהר יותר מהאתיקה, מסבירים בסרט שגרירי האתיקה, ואינם מציעים לחולה הסרטן או למשותק היושב בכיסא הגלגלים פתרון או תרופה כלשהי. הטענה ש"אסור להתערב במלאכתו של אלוהים" חוזרת ומתנשאת בפני החולים פעם אחר פעם, אף על פי שאלה, מותר להניח, מחזיקים בדעה קצת אחרת.

אם תשאלו אותם, לא בטוח שאלוהים עושה עבודה טובה כל כך. שאולי בכל זאת צריך להניח לאנשים כד"ר הוואנג להתערב קצת. למנות איזו מועצת חכמים שתנהל את העולם בצורה מושכלת יותר, שתתיר לעצמה לתקן כמה שגיאות בתכנון המוקדם. ותשאלו: מי ישגיח על מועצת החכמים? נו, זה כבר ברור. בג"ץ.

לראות או לוותר: סרט לא עמוק מדי. לא מתייצב במלוא קומתו מול הדילמה. אפשר לראות. 

"שרירים ושערוריות: הסיפור של 'גלדיאטורים אמריקאים'", נטפליקס
הם היו הוריהם הרוחניים של לוחמי ה־WWE וה־WWC. אמריקה של שנות ה־90 סגדה להם. אז למה נעלמו? 

בשנות ה־90 ריגשה תוכנית הטלוויזיה “גלדיאטורים אמריקאים" מיליונים ברחבי ארצות הברית. התוכנית, הורתן הרוחנית של ה־WWE, ה־WWC ועוד מיני קטטות על זירה, הרהיבה בפעלוליה המתוכננים והמבוימים היטב, יצקה תוכן בדמויות שעמן יכלו הצופים להזדהות - או לתעב, שברה שיאי צפייה והפכה את המשתתפים בה לכוכבים כלל ארציים.

הסדרה “שרירים ושערוריות: הסיפור של ‘גלדיאטורים אמריקאים'" עוקבת אחר העלייה בפופולריות של התוכנית, כיצד סחררה ההצלחה את כוכביה, את השימוש בסמים גם בחדרי ההלבשה שכמעט הביא להפסקת השידורים עוד לפני שעלתה התוכנית לאוויר ועוד.

לראות או לוותר: חטיף טלוויזיוני לא מזיק. אפשר לראות, אפשר גם לוותר.