"בכל פעם ששואלים אותי על זה אני לא מאמין מחדש שיש לי תוכנית אירוח בפריים טיים, לא משהו נישתי או יוטיוב", אומר הקומיקאי בן בן ברוך, שעלה לאחרונה עם תוכנית אירוח חדשה בפריים טיים של שישי בערב ב"רשת 13" – "הערב אצל בן בן ברוך", המבוססת על הפודקאסט המצליח "המוג'ו של בן בן ברוך" שכבש את היוטיוב.
בתוך דקה בלבד: ההישג המטורף של קופה ראשית
בתוכנית החדשה מארח הקומיקאי שמילא אולמות גדולים כמו "מנורה מבטחים", אנשי תרבות, ציבור ותקשורת לשיחה אישית ומשעשעת על קריירה, החיים ומה שביניהם.
"אנחנו נפגשים בפודקאסט כל פעם עם אורח, עושים איתו גג מצחיק, ואז את הראיון עצמו, וגם סרטוני חוץ מצחיקים, שמבוססים על דברים שקרו לי בחיים, ואמרתי 'חבל שאין לי פה מצלמה', אז החלטנו לעשות 'מוקומנטרי' עם חבריי, אשתי והילדים שלי", מספר בן ברוך על התוכנית. "אם קרה לי משהו עם ציון ברוך בבית שלו, אז צילמנו קטע שם, ולטובת הקומדיה קצת הגזמנו, כאלמנט מרענן, ובסוף יש קטע מההופעה, 'תובנות הכורסה' - תובנות עמוקות כמו 'מאיפה בא תמי 4, מה קרה לתמי 1, 2 ו־3?', 'מאיפה הכי נכון לחנוק ג'ירפה?' ו'איך מנקים משקפי שמש בחוף נודיסטים?'. התוצאה היא מאוד כיפית וקלילה, לא מתיימרת להיות 'הראשון בבידור', אני פשוט עושה את הפודקאסט שלי בגרסה טלוויזיונית".
איך הופכים פודקאסט לפורמט טלוויזיוני?
"תמיד הצחיק אותי איזה צוות הפקה נדרש רק בשביל להמיר את הדבר הזה מיוטיוב לטלוויזיה. עלות הפקת פרק של הפודקאסט, כולל טכנאי ועריכה, זה 1,500 או 2,000 שקלים, והוא מגיע ל־400־300 אלף צפיות. זה הפודקאסט הכי מצליח היום, כשיש פרקים שמגיעים לשני מיליון צפיות. כמה מורכב להמיר את זה לפרק, למשל עם נסרין, שראו 130־120 אלף איש, עם מלבישה, מאפרת וכותבים - זה מטורף, אני יכול להעריך שזה פי כמה וכמה. וזה הקסם והיופי, וזו הטלוויזיה, המוצר המדויק. יש כאלה שעושים פודקאסט בעלות של 14 שקלים. אני מביא לאורחים שלי כיבוד של 500 שקלים, סושי ושייקים".
תוכניות אירוח נחשבות לז'אנר ששייך לעבר?
"נכנסתי לפרויקט הזה תחת הכותרת 'טוק שואו' ואלפי האזהרות שאמרו 'הטוק שואו מת', 'אין יותר טוק שואו בארץ'. אני לא מאמין שזה נכון. מה שכן, תרבות הצריכה, ותרבות הקשב והדברים שאנשים מדברים עליהם במהלך היום משתנים. עשיתי את האדפטציה. אני עושה פודקאסט של שלוש־ארבע שעות, ואני וצביקה הדר מדברים ויש לזה חצי מיליון צפיות. אנשים רואים 'רילסים' קצרים בטלפון, ופתאום לראות אנשים מדברים על נושא 14 דקות זה קצת משעמם אותם כי אנחנו חיים בהפרעת קשב ענקית. בגלל זה הכנסנו את ה־VTR ואת 'מונולוגים מהכורסה'. רצינו לעשות את זה קליל, לא עמוק מדי, לא מחפש צהוב".
איך עושים תוכנית דיבורים בלי להיכנס לצהוב ולחיים האישיים של המרואיינים?
“הכל פתוח מצדי. אני מרשה לעצמי לספר על הכל, ואז אולי האורח ירשה לעצמו לדבר על הכל. אני לא אשאל את נסרין 'מה אבא שלך חשב על זה שהבת שלו המירה את דתה', אם היא לא תבוא ותגיד בעצמה. אני כן אשאל משהו שמעניין אותי וארגיש באנרגיה ובאינטואיציה שלי שאני יכול להיכנס לנושא".
"הראיון עם קובי מימון היה רגע מרגש ומכונן עבורי", מוסיף בן ברוך. "הפעם הראשונה שהייתי בטלוויזיה הייתה בשישי בערב בתוכנית 'מלחמת המינים' עם שלום אסייג וליטל שוורץ. הגעתי כסטנדאפיסט מתחיל וקובי מימון שכבר היה מוכר ממש צחק. כל הדבר הזה קרה באולפן שבו צילמנו עכשיו את התוכנית. אני זוכר שהיו הרבה אורחים בתוכנית והיה לנו חדר המתנה גדול, עכשיו החדר שלי הוא החדר הגדול עם המקלחת בפנים. כשקובי הגיע לתוכנית אני יושב בצד השני, הצד של המראיין, זאת הייתה מבחינתי סגירת מעגל מטורפת".
ברשימת האורחים אני לא רואה פוליטיקאים, הבחירה להתעסק בבידור היא מכוונת?
"אני לא חי בעולמות הפוליטיקה. לא רק בגלל שזו טלוויזיה ובגלל שאני סטנדאפיסט, ואני רוצה שכולם יבואו להופעות שלי, וזה לא קשור לזה שאני תומך בצד זה או אחר. אני מעדיף לא לקחת עמדה גם כשאני בשולחן השבת. אחי הצעיר יכול לדבר כל הזמן על פוליטיקה, אני לא רואה חדשות מתוך בחירה, חדשות מלחיצות אותי, אני אדם מאוד חרדתי ולא מתעסק במה יהיה עם איראן ומה יהיה עם הקורונה, וסרטים שיכניסו אותי לדברים מיותרים. פוליטיקה אני לא מבין מתוך בחירה. אני מאמין שאם היה עניין אידיאולוגי, אולי הייתי מתעניין וכותב על זה בדיחות. אפילו הפוליטיקה העירונית לא ממש מדברת אליי. בפודקאסט היה אצלי איתמר בן גביר, ודיברנו על הרבה דברים חוץ מפוליטיקה, והיה אצלי אמיר חצרוני ודיברנו על דברים אחרים".
"לשרוף את הגשרים"
אל עולם הסטנד־אפ הוא הגיע אחרי לא מעט תהפוכות ועיסוקים בחייו האישיים. הוא שיחק כדורגל במכבי יפו, עד שנפצע בגיל 25. הוא סיים תואר ראשון במנהל עסקים ולאחר שעבד כסוכן מכירות בחברת ביטוח, הקים חברת מכירות בתחום הפיננסים בשם "מגדלור" והגיע איתה להצלחה כלכלית לא מבוטלת. את כל העיסוקים הוא בחר לנטוש לפני כעשור כשהוא נשוי עם שתי בנות, על מנת להפוך לקומיקאי. "הייתה לי חברה לפני שעזבתי לסטנד־אפ, שירותי אאוטסורסינג לבתי השקעות, חברות ביטוח ובנקים", הוא מספר. "היינו מוכרים פגישות, היו לנו 160 עובדים, אני ועוד שותף. כשעזבתי את זה לא התפרנסתי מסטנד־אפ. לשמחתי זה קרה, ועשיתי הכי טוב. הבנתי שאני צריך לשרוף את כל הגשרים".
זו לא החלטה פשוטה.
"רציונל אין פה. היו לי שתי בנות, הרווחתי המון כסף. זה לא שעזבתי משרה בבורגר ראנץ'. זו הייתה חברה גדולה וויתרתי עליה לטובת כלום, רק חלום. ברוך השם הדבר התממש, זה היה יכול להיות פלופ. היום אני מבין שעשיתי את הבחירה הנכונה. הייתה לי את ברכת הדרך של אשתי. זה לא מובן מאליו בכלל. אני רואה את זה כהשגחה פרטית, הכוונה מלמעלה. לפעמים יש לאדם מזל והוא פוגש את הייעוד שלו, וכשזה קרה, ראיתי את הכל מולי. אולי זה נשמע פנטזיה, עוד לא היה לי מופע, עוד לא היה לי כלום ממה שאני עושה היום, וראיתי את עצמי מופיע בבמות הכי גדולות, עושה הופעות 360, דבר שלא היה מקובל, גם לא ברמה הבינלאומית, כשאני באמצע. עשיתי את זה פעם ראשונה בארץ, ב'מנורה', ועד היום אף אחד לא עשה את זה. כל פעם שאני מספר על זה אני מתרגש מחדש. אני עסוק כל הזמן, עורך וידיאו, עושה מלא דברים ולא עוצר שנייה כדי להגיד - איזה קטע, איך דברים התגלגלו במהלך השנים, מזל שיש את השיחות האלו. אני במקום שהוא 100% אזור נוחות, משהו שאני אוהב, משהו שאני לא מרגיש שאני עובד בו. לפני כמה שנים אמרתי לאשתי 'אני בן 32 ומרגיש שיצאתי לפנסיה'. כל היום מופיע ומחמם את כל מי שהייתי רק יכול, ולא הרגשתי שאני עובד. היום, בגלל שזה הרבה יותר גדול והרבה יותר כוללני וכל יום הופעה ולכתוב לתוכנית, אז היום שלי מאוד עמוס ומלא, ואני חוזר הביתה עם הלשון בחוץ. עדיין אני לא מרגיש שזאת עבודה".
בתוכנית שלך ראיתי את הכיתוב "צולם ביום חול". כמי שמגיע מבית דתי, היה חשוב לך שזה יהיה כתוב?
"כן, צילמנו כשהיו בחוץ סופות חול, וביקשתי שיכתבו את זה כדי שלא נשכח שהיו סופות חול בחוץ", אומר בן ברוך וצוחק. "כשניגשנו לדבר הזה - זה לא היה אמור להיות ביום שישי בערב. ישבתי עם מאיר קוטלר, סמנכ"ל 'רשת', ואמרתי 'זה לא יצא לפועל כי אני שומר שבת'. הוא אמר לי 'זו המשבצת הכי יוקרתית בטלוויזיה, תחשוב על זה'. התייעצתי עם כמה אנשים, בדקתי מבחינה הלכתית אם אני לא מחלל שבת, הרב שלי שאל 'הפודקאסט שלך - רואים אותו בשישי בערב, או שאתה סוגר את הכל לפני שבת?', אמרתי לו 'לא. כל פעם שאני פותח את הטלפון אחרי השבת אני מקבל המון הודעות'. הבנתי שאין לי דרך לשלוט בדבר הזה, אותו הדבר בטלוויזיה. אני יודע שלא חיללתי שבת, ואני רוצה לייצר תוכן גם לאנשים שלא שומרים שבת. עשיתי קידוש השם ובגלל העובדה שרשום 'צולם ביום חול' אנשים יכולים לשאול את השאלה 'למה חשוב לו שיכתבו 'צולם ביום חול?' - חשוב לי שזה יהיה לא שתי שניות, וזה רשום למשך יותר מ־16 שניות על המסך. אם היו אומרים לי לצלם בשישי בערב ותמורת כל תוכנית לקבל מיליון דולר הייתי אומר 'לא תודה'. באחת התוכניות רשף לוי אומר לי 'כשזה ישודר אתה בטח יושב בבית ורואה ובלחץ אם יהיה רייטינג' - אמרתי לו 'אני עכשיו על הספה של השלוש ושר שירי שבת'".
איך המשפחה שלך הגיבה?
“במשפחה הקרובה שלי קצת היו חלוקים, כי ידעו שתוכנית כזו היא חלום של כל אמן. הם מאוד שמחו אבל זה קצת צרם כי זה בשישי בערב, ולא רק כי הם לא ראו את זה יחד עם כולם. הטלפון שלי סגור בשבת, וזה לא אותו הדבר. אני שמח שהצלחתי לתת גם לחבר'ה ששומרים שבת שידור חוזר במוצ"ש. אמרו לי 'למה זה בשישי', אמרתי 'אל תדאג נראה את זה במוצ"ש יחד'. צריך להסתכל על זה אחרת, זה סך הכל המשבצת הכי נחשקת, שלפחות פעם, הייתה מדורת השבט".
"חתיכה מהחיים"
בימים אלו הוא מתכונן למסע הופעות מיוחד בארצות הברית ובקנדה, שיכלול שישה מופעים: "באוקטובר אני טס למיאמי, ניו יורק, טורונטו, לוס אנג'לס, לאס וגאס וסן פרנסיסקו להופיע באולמות גדולים ומרשימים. היה לי חלום להופיע בקהילות היהודיות, וזה משהו שאני עושה לראשונה. המון שואלים 'מתי אתה בא לפה, ומתי בא לשם - מחכים לך'".
אתה כותב דברים במיוחד?
“יש לי חברים בניו יורק, מיאמי, לוס אנג'לס, ולכל יעד יש את הקטע שלו, ככה שאני מנסה למשוך לכמה שיותר כיוונים ורעיונות ויש לי חודשיים לעבוד על זה".
רבים זוכרים את ההופעה שלך ב"נינג'ה ישראל VIP".
"התאמנתי המון לדבר הזה, גיליתי על עצמי המון דברים. לפניי היו דין מירושניקוב, מייקל לואיס ושחר צוברי, חבר'ה הרבה יותר צעירים ממני, וזה היה כיף מטורף. היה לי אדרנלין לשלושה־ארבעה ימים אחרי זה. האימונים זה משהו שלא עשיתי אף פעם, אבל כמעט הגעתי לבאזר. נפלתי בשלב האחרון בטבעות. את הקיר הייתי עובר בריצה אחרונה. הייתה חוויה כיפית".
אתה משתתף גם בעונה החדשה של "אוטו־אוכל".
"שירן ואני נשואים וחברים משהו כמו 15 שנה, וזו הייתה חוויה כיפית איתה, עשינו את כל המשימות, כל יום משימה אחרת, עשינו אוכל טוב וטעים. באותו שלב היה לי עומס מאוד גדול בחיים. יום אחד צילומי 'אוטו־אוכל' ויום אחד צילומים לתוכנית שלי. היה מאתגר וגם חוויה, והיינו ממש מצחיקים. ותפסו אותנו באמת כחתיכה מהחיים שלנו באורגינל".
איך זה לחיות עם השם הזה?
"עד שהגעתי לעולם הסטנד־אפ, אף אחד לא השתמש בשם המשפחה שלי 'בן ברוך', ואף אחד לא קרא לי 'בן בן'. תמיד הייתי 'בן' וברגע שהגעתי לסטנד־אפ התחילו לקרוא לי 'בן בן'. לי זה היה טבעי. יש אנשים שהם חברים שלי הרבה שנים, כמו הסטנדאפיסט אסף יצחקי, שגילה רק לפני כמה שנים ששם המשפחה שלי זה 'בן ברוך' ואני לא 'בן בן'. זה סבבה להיות ככה וגם ככה. אני לא מייחס יותר מדי חשיבות לשם שלי, אני ממש אדיש".