ערוצי הטלוויזיה קשת 12 ורשת 13 שלחו אמש (שני) את התייחסותם לתזכיר חוק התקשורת החדש של השר שלמה קרעי. בהתייחסותם, טענו הערוצים כי הרפורמה של קרעי תוביל ל"צמצום חופש הביטוי והפחתת ההשקעה ביצירה ישראלית".
המכון לעיתונות קורא לגניזת הרפורמה בתקשורת של השר קרעי
"ישראל תהפוך למעצמת פייק ניוז": טענות קשות נגד הרפורמה של קרעי
"התזכיר מנתץ את האסדרה הקיימת ומבטל זכויות אשר תוקפן לא הוגבל בזמן רק לפני שש שנים (תקופת הרישיון הנוכחית מסתיימת ב-2032 ומתחדשת אוטומטית)", ציינו הערוצים. "בכך, התזכיר מתעלם מהמציאות המשפטית והעובדתית ומהנתונים הכלכליים. תוצאתו הצפויה של התזכיר היא הפקעת זכויות, פגיעה חוקתית, פגיעה באמון של משקיעים בישראל, חיזוק המונופולים, שליטה פוליטית בשידורי חדשות ופגיעה בציבור בישראל – צמצום חופש הביטוי והפחתת ההשקעה ביצירה ישראלית".
"ביום שאחרי התזכיר, שידורי החדשות והאקטואליה בישראל יישלטו על ידי שר התקשורת", הם המשיכו. "על פי התזכיר, שרים וגורמי ממשלה, ימנו מועצת תוכן הכפופה לשר ופועלת כיחידה ממשלתית בתוך המשרד; שר התקשורת יהיה אמון על התבחינים לרישום ספקי חדשות במרשם ממשלתי והדרך בין שר התקשורת לבין חברת החדשות תתקצר. זהו מתכון להיעלמותו של שוק הדעות ולצלילתו לתהום של חופש הביטוי בישראל", טענו הערוצים.
עוד הם הסבירו: "עקרון יסוד של אסדרת תחום השידורים והחדשות בישראל ובעולם הוא שפיקוח על שידורי חדשות בטלוויזיה מתבצע על ידי גורם שאינו ממשלתי, שאינו ממונה במישרין על ידי הממשלה ושאינו כפוף לשרים, וזאת על מנת להבטיח שידורי חדשות עצמאיים. התזכיר, אינו מגדיר או מגביל את תפקידי המועצה וסמכותה ומקנה לה סמכות בלתי מוגבלת לקבל כל החלטה ולקבוע כללים בכל נושא לרבות הטלת עיצומים כספיים חסרי תקדים בגין כל הפרה שתמצא המועצה לנכון. סמכויות המועצה ומאפייניו הכלכליים של שוק השידורים הם כחרב על צוואר הביטוי החופשי".
לטענתם, התזכיר מתעלם מהמגוון החדשותי העומד בפני הציבור בישראל באתרי התוכן השונים וברשתות חברתיות ובפלטפורמות שיתוף תכנים בינלאומיות כמו פייסבוק, טוויטר וטיקטוק או באמצעות מנועי חיפוש, וכן מתעלם לטענתם הן מכוח השוק והן מתרומתן של הדיגיטל לשוק הדעות החדשותי.
עוד טענו הערוצים כי בכך שתהיה שליטה ממשלתית באיסוף נתוני הצפייה וב"עיבודם", "התערבות ממשלתית בנתוני צפייה תפגע בעצמאות המדידה, בשקיפות הנתונים ובאמון שניתן כיום על ידי מפרסמים, לערוצים המסחריים. איסוף נתונים גולמיים מפלטפורמות לא יעיד באופן מהימן על נתוני הצפייה, אשר נמדדים כיום באופן מקצועי וכמקובל בעולם. הערוצים המסחריים מתנגדים בתוקף לכל התערבות ממשלתית בנתוני הצפייה בישראל".
הם הסבירו כי "אין כל תכלית ראויה להתערבות ממשלתית בהסדר הקיים היום" ואמרו כי ההסדר הקיים מבטיח אובייקטיביות וזרימה של מידע בשוק חופשי. "משרד התקשורת מציע רגולציית יתר שתכליתה פסולה".
בהתייחס לזכויות השידור של הערוצים המסחריים נכתב: "התזכיר מפקיע את נכסי הערוצים ומבטל את זכויותיהם, וסוטה באופן מהותי גם ממדיניות שנקבעה על ידי משרד התקשורת רק לפני כמה שנים, אשר בהסתמך עליה, השקיעו הערוצים המסחריים השקעות בסדרי גודל של מאות מיליוני שקלים".
"והנה", הוסיפו, "שנים אחדות לאחר המהלך שנועד להקנות ודאות עסקית, משרד התקשורת משנה לחלוטין את כללי המשחק ומפקיע מידי הערוצים המסחריים את הנכסים אותם קיבלו במסגרת הרישיונות, באופן שמסכל את יכולתם לבצע השקעות נוספות, לבנות תכניות עסקיות ולקיים מודל כלכלי".
בהמשך פנייתם, טענו כי התזכיר בוחר להפלות לרעה את הערוצים המסחריים וקובע תקופת מעבר בת שלוש שנים במהלכה הערוצים המסחריים יהיו מחויבים להעביר את שידוריהם, ללא תמורה, לפלטפורמות של הוט ויס בכבלים ובלוויין, שבתמורה לא יהיו מחויבות לשאת אותם (חובת העברה חינם, ללא חובת נשיאה). "התזכיר מתעלם מכוח השוק של הוט ושל יס, בעלות מערך הפצה עצום וגישה ישירה למיליוני בתי אב בישראל, באמצעות שימוש בתשתיות פיזיות – מסורתיות ואינטרנטיות, על מקרקעין ציבוריים ופרטיים. בהעדר חלופה ציבורית, לקבוצת הוט ולקבוצת בזק יש את היכולת להוות חסם תחרותי. התזכיר, המאפשר להן שידורי חדשות ופרסומות באופן מיידי מקנה להן אינטרס מובנה לנהוג כשומרות סף לשידורים של אחרים. הוט וחברות בקבוצת בזק רשאיות, להציע סלי שירותים משותפים, הכוללים שירותי טלוויזיה רב-ערוצית, טלפוניה וגישה לתשתית אינטרנט".
"רגולציה המבקשת לאסדר את תחום השידורים אינה יכולה להתעלם מהמצב העובדתי והתחרותי הקיים הנותן עדיפות מובנית לפלטפורמות רב-ערוציות בעלות תשתיות פיזיות. לו משרד התקשורת היה מבקש באמת ובתמים ליצור "מגרש משחקים שוויוני" ואדיש טכנולוגית התזכיר, במתכונתו הנוכחית, לא היה בא אל העולם", כתבו.
לבסוף, התייחסו הערוצים לנושא ההשקעה ביצירה המקומית. "תזכיר החוק מתעלם לחלוטין מפלטפורמות ענק הפועלות בישראל, אשר נשארו מחוץ לחוק, ללא כל מגבלה לשדר חדשות, וללא מנגנון אכיפה שיחייב אותן בהשקעה ביצירה המקומית: לגוגל, פייסבוק וטיקטוק מעמד דומיננטי וכוח שוק משמעותי במקטעים שונים של שוק הפרסום המקומי ובשווקי הפרסום בעולם כולו. כוח זה נובע, בין היתר, מיכולות טכנולוגיות אדירות, ממאגרי המידע שברשותן וגם מעצם העובדה שמספקות שירותים אשר לרובם אין תחליף מבחינת הצרכן הישראלי. בשוק המקומי, גוגל, פייסבוק וטיקטוק מתחרות בערוצים על הכנסות מפרסום, גם מוכרות בעצמן שטחי פרסום על גבי פלטפורמות OTT מקומיות ולעיתים אף מפיקות הכנסות מפרסום תוך שימוש בתכני הערוצים המסחריים, ללא אישור או תמורה. גם בתחום החדשות ועל אף שאינם יצרני תוכן, פייסבוק וגוגל בנו מודלים טכנולוגיים וכלכליים שבאמצעותם צברו דומיננטיות ומיקמו את עצמם כחיץ בין יוצרי התוכן לבין הצופים".