־28 באוגוסט 1995 נפל דבר בטלוויזיה המקומית: לראשונה בישראל הושק ערוץ קניות ייעודי (אפיק 21) שמכר כמעט כל מוצר אפשרי דרך מסך הטלוויזיה ואפשר ללקוחות להזמין אותו מבלי לקום מהספה בסלון.
היום, בעידן שבו ניתן בלחיצת כפתור בטלפון הסלולרי להזמין כל מה שחולמים עליו זה נשמע מובן מאליו, אפילו מיושן, אבל אז, בניינטיז, הדבר נחשב לחידוש הכי גדול מאז שהופיעו הקניונים במדינה.
לאחרונה דיווח הערוץ על הפסקת שידוריו הטלוויזיוניים, מהלך שבמסגרתו יפוטרו כ־60 עובדים, שרובם קשורים לפעילות הערוץ בטלוויזיה, בהם אנשי מכירות, עורכים, אנשי שירות, מוקדנים וכו’.
הרקע לסגירת הערוץ הוא השינוי הדרסטי במגמות ובהרגלי הצריכה בשנים האחרונות, וכמענה לכך, הבעלים, משרד הפרסום "דחף", החליט להעביר את כל משאביו לאתר האינטרנט שלו.
“ערוץ הקניות מודיע כי לאחר 29 שנות שידור רצופות, הוא מסיים את שידוריו בטלוויזיה ב־25 ביולי 2024, ועובר להתמקד בפעילות האונליין שלו”, נמסר מדוברות הערוץ. “הערוץ ימשיך לפעול במתכונת מלאה דרך אתר הסחר הרשמי של הערוץ. כל מי שרכש או ירכוש מוצרים דרך ערוץ הטלוויזיה עד למועד זה יקבל את מוצריו וייהנה משירות מלא, שאליו מחויב הערוץ”.
בערוץ עברו מנחים רבים שמזוהים עם הערוץ, בהם ירון פאר, עופר ברקן, עופר פאר, בועז הלחמי, ענת בירן פרוסט, סיגל גינצבורג ושרון קנת. בעבר הנחו בו גם דידי הררי, עינב גלילי, עודד מנסטר ואורלי וילנאי.
“צביטה בלב”
“סגירת האפיק הטלוויזיוני בערוץ הקניות היא צביטה בלב, בייחוד כשאני נמצא בערוץ מאז יום הקמתו”, אומר ירון פאר, מהפרצופים המוכרים של הערוץ. “אני משדר בערוץ הרבה זמן, אבל חשוב לציין שהממשק שלי עם ערוץ הקניות בשנים האחרונות לא היה מהודק מדי. כלומר שידרתי בו אבל לא באותה אינטנסיביות של אז שהייתה שש פעמים בשבוע. ועדיין זה חלק בלתי נפרד ממני וזה עצוב שמשהו כזה טוב בא אל קצו”.
איך לדעתך הערוץ החזיק מעמד כל כך הרבה שנים בעידן שבו הקניות באינטרנט וברשתות החברתיות שינו את כללי המשחק לגמרי?
“הרשתות החברתיות לא שינו לגמרי את כללי המשחק. אני זוכר שבתחילת שנות ה־90, כשהתחיל המסחר המקוון, עוד לפני שערוץ הקניות קם, הייתה מחשבה שזה יכחיד את הקניונים, כי נטען שאנשים לכאורה יעדיפו לקנות מהבית במקום להטריח את עצמם ללכת לקניון. אבל גילו שאנשים נהנים להמשיך לקנות בצורות קצת יותר מסורתיות, כלומר ללכת לקניון או למע”ר (מרכז העסקים הראשי של העיר) ולחוות את החוויה.
למרות שברבות השנים ערוץ הקניות כבר לא היה הדבר הכי משוכלל כמו שהיה בראשית דרכו – הוא יכול היה לחיות לצד. כלומר, לצד אנשים שבחרו ללכת לקניון כדי לרכוש מוצרים, יש כאלה שהעדיפו להזמין מהערוץ. כל אחד בחר את האופציה שנוחה לו”.
ומה השתנה דווקא ב־2024?
“המגמות עצמן הן מגמות. אני לא חלק מהצוות שגיבש את ההחלטה על סגירת הערוץ. זה לא משהו שאני יכול לענות עליו”. מאחורי היוזמה להקמת ערוץ הקניות עמדה קבוצת כ.י.ד שזכתה במכרז וכללה שורה של גופים ואישים מוכרים במשק, כמו ערי סטימצקי, גדי פרופר, גלובוס
גרופ, קבוצת דחף ועוד.
קָדם להשקה סקר שערכה הקבוצה וממנו עלה ש־72% מהציבור הביעו נכונות בסיסית לרכוש מוצרים באמצעות הערוץ, כמו גם מחקר לפיו כל אחד משני ערוצי הקניות בארצות הברית נהנה ממחזור מכירות של מיליארד דולר לשנה. הבעלים של הערוץ הבטיחו סוללה של מגישים מפורסמים (בין השמות שנזרקו לאוויר היו דודו דותן, יעל אבקסיס ואלי ישראלי) אולם בסופו של דבר בחרו לשידורים הראשונים בירון פאר, ענת בירן וסיגל גינצבורג.
על עמדות הבימוי והעריכה הופקדו כמה מהשמות הבולטים בענף. אחד מהם הוא ציון חן, אחד ממקימי חברת החדשות של ערוץ 2 וערוץ הכנסת. “הערוץ התחיל את ההשקה השקטה שלו באשדוד ובאשקלון ולא במרכז”, אומר פאר. “הערוץ הביא אז בשורה חדשה לקנייה
בפלטפורמה שלא הייתה קיימת בישראל – הטלוויזיה, ובכך פתחנו עולמות חדשים בפני הרבה מאוד אנשים שלא יכלו לצאת מהבית.
זאת אומרת, פתאום קניית מוצרים מבלי לצאת מהבית הייתה אפשרית בישראל, ופתאום הישג יד הפך להיות גם של אנשים שלא יושבים בהכרח ממש ליד מרכז העניינים. הגענו לערים וליישובים שהם לא במרכז וסיפקנו באמצעות שליחים - וזה היה חדש - ובצורה די מהירה ויעילה מוצרים מהטלוויזיה שבדרך אחרת הם לא יכלו להשיג, אם בגלל שהיו רחוקים ואם בגלל שהיו להם בעיות של זמן או מוגבלויות אחרות.
זה היה מאוד חדשני, גם הקנייה דרך הטלוויזיה וגם הנגישות למי שלא יכול היה לרכוש מוצרים כאלה בדרך אחרת. להערכתי יותר מ־900 אלף בתי אב קנו מערוץ הקניות בשלב כזה או אחר, כלומר חלק ניכר מהאוכלוסייה בארץ קנה מהערוץ”.
איך התגלגלת לערוץ?
“אני לא ‘התגלגלתי’ לערוץ, אלא הגעתי אליו כמה דקות לפני שהוא נפתח. קודם כל אני איש מכירות במקור, התעסקתי במכירות לפני הערוץ וגם עכשיו אני מתעסק במכירות. במקור היו אודישנים ופרסמו שמחפשים אנשים שיופיעו בערוץ הקניות.
אני הגעתי בדרך הזו: אבא שלי עליו השלום (דניאל פאר, מבכירי העיתונאים והשדרים ברדיו ובטלוויזיה בישראל) עשה את הפרזנטציה לקבוצה
שהתמודדה ובסופו של דבר זכתה בזיכיון לערוץ הקניות. אבי לא רצה לעבוד שם אבל הוא הציע לי לנסות את כוחי, עשיתי זאת והתקבלתי”.
בחודשים הראשונים שידר הערוץ ארבע שעות ביום, בין 16:00 ל־20:00, ומפעיליו דיווחו על ממוצע של 800 עסקאות בשבוע. נתון די מאכזב. שווי קנייה ממוצעת בערוץ היה אז 160 שקלים, כשהפריט שרשם את המכירות הגבוהות ביותר היה "טבעת דיאנה" – העתק מוקטן של טבעת האירוסים שקיבלה הנסיכה דיאנה בשווי 350 שקלים.
תקופת ההרצה של הערוץ כללה לא מעט תקלות ורגעי קאלט. העיתונאית שושנה חן שהצטרפה ליום צילומים בערוץ כתבה אז כי “היו לא מעט נפילות” בזמן הביקור שלה, תרתי משמע.
כך למשל אחד הצלמים התרסק במהלך שידור חי, כשהוא משמיע קול נפץ. בנוסף, חלק מהמשתתפים בתוכניות נכנסו לסט מהחזית וכך נגזר על הצופים לראות את גבם ואחוריהם.
“בראשית דרכו ערוץ הקניות שידר לייב באופרציה מאוד גדולה ומורכבת”, נזכר פאר. “ישבנו באופן קבוע באולפן 5 של גלובוס גרופ בנווה אילן, היו שם חמישה סטים באולם הגדול הזה, היה קונטרול שעבד כל הזמן".
היה מחסן מוצרים גדול, והיה צוות מולטי קאמרה עם שלוש מצלמות שרצו באולפן, כך שלפני שתוכנית התחילה, למדנו את הליין־אפ של המוצרים, וכל הצוות מדלג איתנו מסט לסט. זה היה מאוד מורכב ואינטנסיבי. הערוץ שידר המון שעות בלייב, ועשיתי לאורך הקריירה שלי בערוץ אלפי שעות בשידור חי מכל הסוגים, הזנים והמינים”.
עם תוכניות הערוץ לאורך השנים נמנו “מוצר היום”, “המובחרים”, “TV שופ אמריקה”, “חדשות הקניות”, “יופי של תכשיט” ו”המכרז הבטוח”. בשנותיו הראשונות הערוץ גם אירח ידוענים ואף הופעות של אמנים כמו רמי דנוך, להקת אטרף ולהקת רוקפור שביצעו את להיטיהם בין מכירות המוצרים.
“בתחילת הדרך הערוץ הכניס ערכים נוספים על קנייה מתוך מחשבה שזה יועיל, אז היו מוכרים מסוגים שונים והיו כל מיני אורחים, מוכרים יותר או פחות, שהצטרפו לתוכניות המכירה”, מסביר פאר. “אף פעם זה לא בא על חשבון המכירות אלא זה היה בד בבד, מעין תומך מכירות”.
תאר את האווירה בערוץ בימיו הראשונים.
“זה היה די מיוחד. זה לא היה ערוץ תוכן פרופר אלא ערוץ דובר עברית עם קונספט ספציפי שעלה לשידור. בזמן אמת זו הייתה חדשה מרעישה”.
מה המוצר שהכי קשה לשווק?
“איש מכירות יודע למכור כל דבר שהוא מתבקש למכור. אתה צריך למצוא את נקודות המכירה המיוחדות, ככל שיש כאלה, לחזק את הקיימות ולהציג את התועלות הנגזרות האפשריות בעיני אנשים שהם לא בהכרח אתה".
"צריך להציע משהו למי שנמצא מולך מתוך מטרה לשנות עמדות. ההתייחסות הספציפית שלך למוצר כלשהו היא ממש לא רלוונטית. זה בכלל לא משנה אם אתה אוהב או לא אוהב את המוצר. לכל סיר יש מכסה. אתה לא יודע מי המכסה אלא אתה צריך להציג את המוצר בצורה מיטבית. זו אף פעם לא הייתה הצגה מוטה אלא צריך לתת לצופה סביר שנמצא בצד השני כלים טובים לקבלת החלטת קנייה במקום".
"אף פעם לא הייתי בעד שימוש ביותר מדי סופרלטיבים כלפי מוצר אלא להציג את המוצג כמו שהוא ביחד עם תועלות אפשריות, ושהאדם יעשה את החושבים שלו אם זה מתאים או לא מתאים לו”.
ספר לי חוויה מיוחדת שזכורה לך מהערוץ.
“ממרחק של כ־30 שנה קשה לי היום לציין סיטואציה מסוימת. היו לאורך השנים הרבה מאוד קטעים מצחיקים, פישולים, תקלות ובעיות. אני לא יכול להצביע על רגע ספציפי. בתחילת הדרך הופעתי ענוב עניבה ועם חליפה, נראיתי רציני, היה לי פעם טעם טוב, היום יש לי טעם פחות טוב אבל מה לעשות, היום כולם מתלבשים כמו בני 16, גם מבוגרים פתטיים בגילי (צוחק), ואין איזושהי פסגה בערוץ.
אני כן יכול להגיד לך שפעם בא לערוץ אורח מארצות הברית שבא להציג מוצר דיאטה, קיימנו שידור שבו האורח נכח באולפן, והיה צריך לדבר איתו באנגלית, לתרגם אותו לעברית, לדבר בעברית וכל הפרוצדורה הזו הייתה בשידור. זה היה יוצא דופן להחזיק שידור ‘לייב’ בשתי שפות מבלי לתרגל קודם, וזה היה מאוד נחמד וגם האורח היה מרוצה. זה היה יוצא דופן כשידור עצמו”.
מזהים אותך היום מהערוץ?
“מעט מאוד וטוב שכך. אני נהנה מהאנונימיות שלי. בוא נודה על האמת, אף פעם לא הייתי מפורסם כמו נועה קירל. גם בימי השיא שלי לא השתרכה מאחוריי עדת מעריצים. היו כל מיני כאלה ששיתפו אותי אם הייתה או לא הייתה להם בעיה עם המוצר, אבל אני אנונימי וב־97% מהמקרים מרוצה מזה. מודה על מה שהיה וגם על מה שיהיה”.
מה תעשה עכשיו כשהערוץ נסגר?
“מה שאני עושה תמיד - מכירות. ביחד עם שותף אני בעלים של חברה שחוגגת השנה 20 שנים להיווסדה ואנחנו עוסקים במסחר”.