מיכל מושויב בת ה-35 מהרצליה, נכנסה בשבוע שעבר לבית "האח הגדול" בכניסת הדיירים השנייה לעונה. למושויב עבר פוליטי, לאחר שהיתה ראשת הלשכה של גילה גמליאל וגם היועצת המקצועית של גלעד ארדן. כיום היא משמשת בתור עוזרת סמנכ"ל תשתיות ברכבת ישראל. רגע לפני כניסתה לבית המפורסם, ישבה הדיירת החדשה לשיחה עם מעריב ודיברה על החשש לפני הכניסה לחוויה הגדולה, הביקורות שמופנות לעבר הפקת התכנית בזמן שישנם חטופים רבים בשבי וגם על הסיכוי למצוא אהבה מול המצלמות. צפו:
"אני עוזרת סמנכ"ל בחברת תשתיות גדולה (רכבת ישראל). הבנתי שזו הזדמנות עבורי. לא הלכתי לאודישן פשוט ליהקו אותי ואמרתי שאני מוכנה לקחת את האופציה. לבחון מה ההזדמנות הזו תביא איתה״.
עוד סיפרה: ״אני אגיד לך את האמת, אני חושבת שזה לא בסדר לשפוט לפני שמכירים. אבל אני ארצה להתחבר לאנשים שיתנו לי הרגשה של בית. אני חושבת שהמתמודדים יוסי ופרידה משדרים את האנרגיה הזאת, אז אני מניחה שלשם אני אתחבר. אני חושבת שכולן שם נשים חזקות, חלקן עדיין ילדות, וזה בסדר גמור. אני לא פוסלת אף אחת מראש״.
יש בך ציפייה למצוא זוגיות בתוכנית?
״האמת שלא, אני לא מקווה למצוא זוגיות בבית "האח גדול". זה נראה לי המקום שהכי יכול להכשיל מערכת יחסים. אין פרטיות, את לא באמת יכולה לפתח רגשות בסביבה שהיא טבעית לך, אז זה נראה לי כמו כישלון מראש. אבל אם זה יקרה, אני לא אגיד ׳רגע, עצרו הכל׳״.
תשתפי אותי בתחושות שלך רגע לפני?
״קודם כל, החששות שלפני הם הפחד לחרוג מהנורמה העמוקה. הפחד להיחשף ולהיות נתונה לביקורת 24/7. אני לא חושבת שיש אנשים שמתורגלים לעמוד בלחץ כזה באופן שוטף. אבל יחד עם זה, זו בחירה שלי. אני מרגישה שאני בשלה ומוכנה לקחת את הצעד הזה. אז אני מאמינה שאהיה בסדר, למרות הפחדים. זו אחת הסיבות שאני נכנסת לתוכנית, להתמודד עם פחדים שניהלו אותי עד היום. הפחד לחרוג מהנורמה המוכרת, לצאת רגע מהמסלול הקיים והשגרתי. צבא, טיול אחרי צבא, לימודי תואר, עבודה מסודרת. אמרתי לעצמי ׳רגע, אולי יש עוד אופציה?׳ באתי לבדוק״.
יש דייר שאת מרגישה שלא זוכה להתייחסות?
״אני חושבת שיוסי, אחד הדיירים היותר מעניינים, ובגלל שהוא לא מייצר הרבה דרמה סביבו אז הוא אולי פחות נחשף. שאר הדיירים אני מניחה שכן יודעים לפלס את הדרך שלהם״.
משפחות החטופים העלו קמפיין נגד האח הגדול, ואי אפשר להתעלם מזה שאת נכנסת בזמן הזה. איך את מרגישה לגבי זה?
״אני חושבת שאף אחד עדיין לא התעורר מהשבעה באוקטובר. כולם עם תחושות מאוד קשות. אני מבינה את הביקורות, אני יכולה להכיל אותן. אנחנו מדינה סופר קטנה. אין אף אחד שלא מכיר מישהו באופן אישי שזה נגע בו. יחד עם זאת, אני לא חושבת שזה בא על חשבון משהו. ולא משנה מה יקרה, אני תמיד בעד לעשות את הדברים בצורה נכונה. זאת אומרת, אין שום אפשרות שהביקורת לא תהיה מוכלת, לפחות על ידי״.
מה זאת אומרת?
״זאת אומרת שצריך לתת את המקום, ואם קם קול צעק על הדבר הזה, צריך להתמודד איתו ולדעת להכיל אותו, להסביר אותו, ולהגיד שהוא לא בא על חשבון שום דבר. אנחנו אותה המשפחה״.
אי אפשר להתעלם ממה שמתרחש גם כן מבחינה פוליטית בממשלה. מה דעתך על זה? בהתחשב בעברך הפוליטי.
״אני חושבת שמהשבעה באוקטובר אין שום מפה, לא ימין ולא שמאל. אני חושבת שהאזרחים הראו את הכוח שלהם, והוכיחו שהם לא צריכים אף אחד כדי לטפל באירוע הזה. אני חושבת שהשיח הזה הוא שיח מפלג, ולכן אין לי שום עניין להיכנס אליו״.
כלומר, במילים אחרות את אומרת שבגלל שהממשלה נכשלה האזרחים נאלצו לנהל את המדינה?
״את השאלות הקשות צריך להפנות לפוליטיקאים, בסופו של דבר, הם אלה שצריכים לתת דין וחשבון. אני חושבת שיש לנו את האפשרות להעביר מסר. אבל אנחנו צריכים לדבר בשפה של אהבה, ולנסות לאחד את השבר המאוד גדול הזה. אחרת הדבר הזה לא ידבק. עבדתי בשני משרדי ממשלה בעבר, למדתי את התחום לעומק, ולכן אמרתי שאני לא דוברת של אף אחד. את השאלות היותר רציניות תפנו לגורמים הרלוונטיים״.
