"משחקי הכס" מציגה: רף חדש של אלימות וסקס

"משחקי הכס" היא כנראה הדבר הכי גדול ומעניין שקרה בתחום הטלוויזיה בשנים האחרונות, היא זעזעה את אמות המוסר, הציגה אלימות וסקס כפי שמעולם לא הוצגו לפני כן, ויצרה שיח שלא היה כדוגמתו ברשת. עם עליית העונה השביעית של "משחקי הכס", שהפרק הראשון שלה שודר הלילה (שני) בארה"ב, בדקנו עם ענת סלע ענבר, ראש מסלול יצירה טלוויזיונית בביה"ס לאמנויות הקול והמסך בספיר, איפה הצליחה הסדרה במקומות בהם אחרות נכשלו, למה יש צורך בשימוש באלימות כל כך בוטה, האם מדובר ביצירה תרבותית פורצת גבולות ונועזת או בפרובוקציה מינית לשם הפרובוקציה, ומה "משחקי הכס" אומרת עלינו כחברה.

"סיפור טוב שמסופר היטב, עיבוד ספרותי שמתאים לרוחב היריעה של הדרמה הטלוויזיונית, ושיאה של הדרמה הטלוויזיונית החדשה היוקרתית והמרשימה" מסבירה סלע ענבר את הצלחתה חסרת התקדים של הסדרה: "סיפור סוחף, אסתטיקה מרהיבה ואלמנטים פרובוקטיביים וקיצוניים שמושכים תשומת לב ושיח בין מעריצים ומדהימים את הצופים כל פעם מחדש".



"בנוסף, הסדרה מביאה אתה רוח, עולם וערכים שמתאימים כנראה לצופים בימינו: זהות שבטית - לאומית", מסבירה ענת סלע ענבר את הקשר בין הסדרה לתקופה בה נוצרה, ולעליית דאעש: "חרדות מאיומים מבית ומחוץ ותפישה דיכוטומית של מלחמת טוב ברע. הסדרה, המנותקת מכל סממני העת המודרנית, החידושים הטכנולוגיים והמהפכות התרבותיות, מחברת את הצופים לפנטזיה שיש בה ממד דומיננטי של ערגה לעבר ימי ביניים אירופי על כל המשתמע מכך. גם לרומנטיזציה ולאסתטיזציה של אלימות, מלחמה ואלימות מינית יש כנראה חלק (מצער) בהצלחתה".

"מצד שני, המגמה היום היא להפיק סדרות דרמה ככלי מיתוגי (כפי שעשו אמזון, הולו ונטלפיקס, קמעונאית אינטרנט וחברות להשכרת תוכן קולנועי טלוויזיוני שהיום שמן נישא בפי כל ברחבי העולם בזכות הסדרות שיצרו) וכמוצר בעל חיי מדף ארוכים, מתוך ההבנה שהחשיפה המושהית המצטברת של צופים אל התוכן שווה הרבה כסף. כך הדגש עובר לזיהוי עם איכות ויוקרה, ועם הצלחה גלובלית, ולאפשרות לצפות בסדרה גם בצפייה מושהית מבלי לקלקל את החוויה. אלימות ופרובוקציה הופכות משניות ואף עלולות להפריע בגלל הקשר שלהן לספוילרים".

איפה את רואה את עתיד סדרות הטלוויזיה בהקשר הזה?
"אני מקווה שאפשר לראות את ניצני השינוי עם הצלחתה של סדרה כמו 'This is Us' השנה בארה"ב. סדרות הטלוויזיה היום מאוד פופולריות ומוערכות, ולכן כבר אין צורך לסמן אותן באמצעים פרובוקטיביים כתוכן מתוחכם למבוגרים. מצד שני כמות הסדרות האמריקאיות המופקות עלתה תוך 20 שנה מכ-50 סדרות ל-400 אני מקווה שהתחרות העזה שנוצרה תכריח את השוק והיוצרים למצוא דרכים נוספות להתבלט (כפי שעשו גם 'טרנספרנט' ו'בנות' המוערכות שהציגו עירום גרפי אבל לא כזה העונה על אידאל היופי הדומיננטי ולרב ללא אלימות). 

בנוסף, התחרות העזה עשויה לדחוף לפנייה לקהלים נוספים שהאלימות הגרפית והעירום לא מהווים מוקד משיכה עבורם. דעת הקהל ומאבקים חברתיים גם הם משפיעים יותר ויותר וכבר ביקרו בעבר פעמים רבות את הסדרה ועשויים למתן ואף להשפיע יותר בעתיד".